תולעת יעקב נז
Tolaat Yaakov 57 · תולעת יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →שולטת הוא עת רצון כי אז הופיע מאור הרחמים על הכל וחמת המלך שככה והתפלה רצויה כי שלום בכל ופסוק זה מורה על היחוד ולטעם זה תקנו לאומרו באותה שעה ואני תפלתי אני סוד הכלה כנסת ישראל תפלתי סוד תפלה למשה עת רצון התחברות הכלה הנקראת עת שלום ברצון העליון הנגלה בשעה ההיא
ומוציאין ספר תורה ושני פעמים קורין בתורה בשבת בשחרית קורין הפרשה כולה לפי שחסד אל כל היום כי הוא השלמות ובערב קורין עשרה פסוקים או יותר אבל לא כל הפרשה שאין שלמות הפרשה אלא בימין ואינו שולט אלא עד שעת המנחה ומאז שולטת מדת הדין ולזה הטעם קורין בתורה במנחה כדי לכלול השמאל בימין כי משניהם יחד נתנה שנאמר מימינו אש דת למו ומחזירים ס"ת
ומתפללין אתה אחד ושמך אחד וזה תשלום התפלות ואז מתיחדים כל המאורות בסוד ארבע תפלות כי תפלת ערבית לכלה הכלולה שמתקדשת לחתן ותפלת שחרית ישמח משה סוד החתן שמח במתנת חלקו שעולה להתחבר עמו והוא כולל זרועותיו ותפלת מוסף סוד צדיקו של עולם כולל שני העמודים יכין ובועז שהבית נכון עליהם והרי השבע מדרגות ממתיקים סוד יחד ועתה הוא ושמו אחד
ובמדרשו של רשב"י ע"ה תלת צלותין אנון בשבת ורביעית צלותא דמוסף בצלותא דערבית אתה קדשת דא שכינתא תתאה דאיהי מסטרא דשמאלא דתמן ליואי דאיתמר בהון וקדשת את הלוים צלותא דשחרית ישמח משה במתנת חלקו ודא נשמת כל חי דאיהו אמא עלאה עלה אתמר אם תשכבון בין שפתים אל תקרא אם אלא אם אתה אחד ושמך אחד דא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. עמודא דאמצעיתא דאחיד בתרוייהו ואינון נשמה יתירה נשמת כל חי דאיתמר בה ישמח משה במתנת חלקו רוח יתירה אתה אחד ושמך אחד זכאה איהו מאן דאפתח פומוי בתלת צלותין לקבל לון בשבת תפלת מוסף דא צדיק דכליל כלהו וביה אמרין בצלותא דמוסף כתר יתנו לך וכו' פ"כ. תפארת גדולה עתה מזכיר היאך מתיחדים הדברים העליונים סוד חסד ואמת, ועטרת ישועה לכלול אשת חול עטרת בעלה במין כענין ותושע לו ימינו וגו' ואז מתיחד הכל למעלה בסוד מנוחה וקדושה לעמך נתת ואח"כ ממעלה למטה להוריד כשמן הטוב על הראש וליחד המרכבה העליונה, אברהם יגל יצחק ירנן סוד שיר הלוים, יעקב ובניו ינוחו בו מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה הרי אמת ואמונה ביחוד גמור, ואח"כ מבקשים רחמים על עצמם ואומרים רצה נא במנוחתנו וכו', ויש בתפלה רמו לעולם שיהיה ה' אחד ושמו אחד ואז ג"כ יהיו ישראל גוי אחד בארץ ולא יתערב זר בתוכם ואמר כי או אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו, יכירו בניך וכו' אנו מבקשים רחמים שיגיע הזמן ההוא ואז יכירו בניך וכו' ונהגו לומר
צדקתך והטעם כתב מר שר שלום כי הוא בדוק הדין על משה עליו השלום שנסתלק באותה שעה וגם נהגו שלא לקבוע מדרש באותה שעה כי חכם שמת בתי מדרשות בטלים ומנהג אבותינו תורה היא ע"כ. ואם הקשו לדבריו במדרשו של רשב"י עליו השלום הסכימו עליהם ואמרו כי בשבת במנחה נסתלק משה עבד ה' והוצרכו ישראל לצדק דין יוצרם דרך שבח ואומרים צדקתך כהררי אל וגו'. וטעם שאומרים שלשה מיני צדוק הדין לפי שנסתלקו ג' מן העולם באותה שעה וכלם נכללים במשה עליו השלום והם משה ע"ה ויוסף הצדיק ודוד המלך עליו השלום הראשון ליוסף הצדיק לפי שקדם להם והוא צדקתך כהררי אל זה יוסף הצדיק שהוא שקול כהרים העליונים ואין הרים אלא אבות, משפטיך תהום רבה ששם המים שאין להם סוף, וצדקתך אלהים עד מרום על משה רבינו ע"ה כדאתמר ואתה מרום אשר עשית גדולות שהוא כולל הגדולות והנוראות. צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת על דוד המלך ע"ה סוד צדק תחתון. והנה באותה שעה נסתלקו תורה שבכתב ותורה שבעל פה ולפיכך באותה שעה בתי מדרשות בטלים, בשעה שמת יוסף יבשו המקורות כי נאסף הצדיק והשבטים נפלו בגלות פתחו עליו ואמרו צדקתך כהררי אל, בשעה שמת משה חשך השמש ותורה שבכתב אספה אורה סוד אספקלריא המאירה וכשמת דוד תורה שבע"פ שבה מאיתנה וירח לא יגיה אורו ולסוד זה נתקנו שלשה מיני צדוק הדין במנחה של שבת
כ רבי יצחק אמר כתיב ויברך אלהים את יום השביעי וכתיב ששת ימים תלקטוהו וגו' וכיון שאין המזונות נמצאים בו איה ברכתו אלא כן תאנא כל הברכות תלויות ביום השביעי ותאנא למה אין המן יורד ביום השביעי מפני שממנו מקבלים כל ששה ימים עליונים וכל אחד ואחד זן את העולם ביומו ממה שמקבל ביום השביעי לפיכך כל מי שהוא מכלל ישראל צריך לסדר שלחנו בלחם ומזון בליל שבת וביום שבת ג"כ בשביל שיתברך שלחנו כל ימי השבוע כי בזמן ההוא הברכה מצויה לברך כל ימי השבוע ואין ברכה שורה על שלחן ריקם
ודע כי הטל העליון והאור הגדול יורד מראשו של הקב"ה לשדה של תפוחים ג' פעמים בשבת והם סוד סעודות המלך על כן צוונו חז"ל לסעוד שלש סעודות בשבת בדוגמא עליונה ודעת המאור הקדוש עליו השלום כי סדר אלו הסעודות בדרך זה סעודת הלילה עליה כתיב והרכבתיך