תולעת יעקב נו

ובעוה"ב לפיכך צריך להתענות מיד ביום ראשון זמן ממשלת הרוח ההוא של חול כיון שלא השלים הצד הטוב לא ישלים צד הרע. ובזה יש לו רפואה וסימן והשיב את הגזלה אשר גזל וגו' ואין בני אדם נענשין יותר מזה. אבל הקב"ה מעניש אותו בעה"ז ובעה"ב אשרו המתדבק באמונה הקדושה ומשתדל תמיד בעבודתו של מקום לעשות הישר בעיניו להתדבק בו כענין שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום

יח לעסוק בדברי תורה. דע כי תורה שבכתב הוא סוד תפארת ישראל מלך ביפיו תחזינה עיניך והיא הנקראת תורת אמת שנאמר תתן אמת ליעקב וכתיב תורת אמת היתה בפיהו ותורה שבעל פה היא הכלה הנזכרת בשיר השירים ונקראת תורה שבכתב ולא שבעל הכתב כמו שאנו אומרים שבעל פה והטעם לפי שהתורה העליונה נעלמת ונסתרת והיא בכתב סוד היכל עליון שהיא גנוזה בתוכו הם ביחוד גמור ומשם עומדת להגלות למטה וזהו שכתוב אשר כתבתי להורותם להורותם של מי של התורה והמצוה הנזכרים בפסוק כד"א ואל חדר הורתי סוד היין העליון המשומר בענביו שספר העליון שוכן בתוכו ומשם יוצאה תורה ולפיכך נקראת תורה שבכתב, ומה שנקראת תורה שבעל פה לפי שעומדת על המרכבות התחתונות למטה שנאמר בהם ומשם יפרד ולפי שאינם מכלל היחוד ואינם היכל אליה לזה נקראים על פה ולסוד זה נקראים תורה שבכתב ותורה שבע"פ והם סוד שני דודים שני עפרים תאמי צביה. וכמו שארז"ל במדרש חזית ובפסיקתא דהחודש הזה לכם יונתי תמתי רבי ינאי אומר תאומתי לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני ולפי שתורה שבכתב נסתרת ונעלמת הוצרכה תורה שבעל פה לבאר סודותיה ולהוציא לאור תעלומותיה בדוגמא עליונה שעל ידו הכלה נגלים ונודעים המאורות העליונים והיא המציאה כחותם לפועל ולזה רמו חכם הרזים באמרו נודע בשערים בעלה אמר כי על ידי שערי צדק נודע השם העליון בעולם

ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה אמר רבי רחומאי מלמד שהיא אורה של ישראל ונרה והא כתיב כי נר מצוה ותורה אור ואמר נר זו מטה ומצוה זו תורה שבעל פה אור זו תורה שבכתב אלא מתוך שבה מתקיים האור קרי לה אור מלה"ד לחדר צנוע בסופו של בית אע"פ שיום הוא ואור גדול בעולם אין אדם רואה בתוך אותו החדר אלא אם כן הכניס בו נר כך תורה שבעל פה אע"פ שהיא נר צריכא היא לה תורה שבכתב לפרק קושיותיה ולבאר סודותיה עד כאן וכשישראל עוסקין בשתי תורות אלה לשמן או דוגמתן למעלה איש באחיהו ידובקו בנשיקה והיה המשכן אחד ואו הברכה שורה עליהם מלמעלה ושלום בכל וזה סוד ארז"ל בפרק אלו קשרים מאי בנאים אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים שעוסקים בבנינו של עולם כל ימיהם והוא חבור תורה של מעלה להקב"ה וזה קיום כל העולמות

ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה ובמה יכול לו דוד בגרסתו שלא היה שותק לילה ויומם היה מחבר ומה היה מחבר תורה של מעלה להקב"ה דכל שעה שאדם לומד תורה לשמה התורה של מעלה מתחברת להקב"ה והיינו דאמרינן לעולם ילמוד אדם תורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ע"כ. והנה כשישראל עוסקים בתורה לשמה אמם למעלה משוררת לפני הידיד ואומרת ישקני מנשיקות פיהו וגו' דרך האהובים לנשק זה את זה בפיהם להראות שרוח אחד להם לרוב אהבתם ודוגמא זה בשני הדודים הנזכרים בשיר השירים המתיחדים בנשיקה כאלו תאמר הכלה מי יתן ישקני הידיד מנשיקות פיהו ובא דרך נסתר קודם הנשיקה ואחר שהאיש בביתו אומר כי טובים דודיך מיין כלומר כמה מתוקים וטובים דודיך עמי כשישראל עוסקין בתורה הנמשלת ליין כי בזה משלימין בינינו נמצאו ישראל מוסיפין אהבה בין הקב"ה וכנסת ישראל כשעוסקים בתורה לשמה. ודע כי כשהשלם עוסק בתורה דומה למלאך ה' צבאות כי בעיון נדמה להם כי שכל כל עסקיהם והנה זה מעין העולם הבא שהצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה והיא ההשגה בדברים אשר נפלאו מהם כל עוד היו במסגר נפשם, והנה השבת דוגמת העולם ההוא אין לו עסק בגוף כלל כי הוא עולם הנשמות לזה צריך להשלים נשמתו ביום זה והשלמות הוא העסק בתורה לשמה והרצון באמרם לשמה הודענוהו כבר ונוסף על זה כי הרוח הדר עמנו ביום זה ישתלם מכל בד והזוכה לזה יזכה לאור באור החיים ועליו נאמר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר: סוד תפלת מנחה לשבת

יט אומרים אשרי ובא לציון וטעם שאומרים סדר וה מפני שמן המנחה ולמעלה מתעוררת מדת הדין ובקדושה זו מעוררים הרחמים ובתפלת שחרות אין צריך לאומרו כי מדת הרחמים שולטת ובימות החול אומרים אותה שחרית מפני שבחול ימי הרעה שולטים ואחר שחרב בית המקדש אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו כדאמר רבן שמעון בן גמליאל בשם רבי יהושע כי בית המקדש הוה קיום העולם ובזכות העבודה הוה העולם מתברך כי העבודה אחד מעמודי העולם ועתה נצטרך לומר סדר זה לבסם העולם קצת כדאמר בשלהי סוטה אמאי קאי עלמא אסדרא דקדושא ואי"ה שמיה רבא דאגדתא. ואח"כ אומר ואני תפלתי לך ה' עת רצון פסוק וה אין אומרים אותו במנחה של חול כי או מדת הדין שולטת ואינו עת רבון. אבל בשבת עם היות שמדת הדין