תולעת יעקב נה

להיות בחבורתם צריך לעשות מלאכתו בששת ימי המעשה ולשבות ביום השביעי

טו לענג את יום השבת. גרסינן בפרק כל כתבי כל המענג את יום השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים וכו'. כבר ודעת כי בשבת ממשלתו של שבתאי אבל לא על עם הקודש לפי שאינם תחת שום כוכב ומזל כי אם תחת רשותו של הקב"ה בלבד ומי שהם תחת שבתאי יצטרכו להתענות ולהתעצב וללבוש שחורים ולמנוע עצמם מכל עונג ועליו אמר רשב"י ע"ה שבתאי עליו נאמר והבור רק אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו והוא צמאון וקינה והספד והוא גלותן של ישראל וצריכים ישראל לעשות שנוי ביום ממשלתו לאכול ולשתות וללבוש לבושי יקר ולהתענג ולתקן הבית והשולחן ולהראות שמחה יתירה וכשהוא רואה שאין לו מקום לשרות בו בורח והסוד מפני שרי גברתי אנכי בורחת. ועוד יש בדבר סוד פנימי נעלם בסוד הרוח ההוא הנוסף בעם הקודש כל ששת ימי המעשה נהנה מזיו העליון ובשבת שיורד לדור עם ישראל נהנה בהנאתן ומתענג בעונגן למען יהיה כלול מכל צד. ודע כי הרוח ההוא מתפשט מסוד הנקודה סוף המחשבה העליונה ובו תוספת קדושה וברכה והוא נחלק לשני חלקים. האחד נהנה למעלה מסוד האור העליון. והשני נהנה למטה מסוד הנאתן של ישראל כענין שכתוב ביני ובין בני ישראל כלו' אני וישראל משתתפים יחד להשלים הנקודה ההיא ממני ומהם מתעטרת למעלה ולמטה וכשהחלק התחתון נהנה ומתענג כראוי עם ישראל עולה ומתחבר בחלק של מעלה והכלה מתעטרת בהם ונכללת מסוד עליונים ותחתונים והמענג את השבת הנה הוא גורם לאצילות הברכות מהמקור העליון הנקרא רחובות הנהר סוד נחלתו של יעקב הנקרא נחלה בלי מצרים ומודדין לו מדה כנגד מדה שנותנים לו נחלה בלי מצרים כענין שכתוב אז תתענג על ה' וגו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר

טז דבור של חול כתיב ממצוא חפצך ודבר דבר ודרשו רז"ל שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול והטעם כי אין לך מלה שיוצאה מפיו של אדם שאין לה קול ואותו קול עולה למעלה ומעורר הדבר ההוא הנקרא קול וכשמתעורר החול ההוא בשבת הקדוש הוא גרעון גדול והעושה כן הרי הוא מפריד אלוף והקב"ה וכנסת ישראל שואלין עליו ואומרים מי הוא זה הגורם להפריד בינינו לפי שאין הקדוש העליון שורה על דבר של חול וזה סוד נעלם כי בהתעורר הדבר ההוא למעלה כתיב כי את מקדש ה' טמא ואם בדבור הקל כן כל שכן במעשה החמור שהוא מטמא עליונים ותחתונים והרהור מותר שאין לו קול אבל כשמוציא האדם מפיו דברי תורה ודברי קדושה נעשה ממנו קול ועולה ומעורר הדברים הקדושים ואז כתיב צאינה וראינה באות ציון וגו'

יז סוד היושב בתענית בשבת גרסינן בפרק קמא דשבת אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש בנעורת אמר רב חסדא ובו ביום ואמר רב יוסף ואפילו בשבת גרסינן בברכות פרק אין עומדין אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי ק זמרא היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה מרעה לטובה אמר רב נחמן בר יצחק וחוזרין ונפרעין ממנו עונג שבת מאי תקנתיה ליתיב תעניתא על תעניתא. מאהבתו של הקב"ה באדם מעוררים אותו בחלומו כדי שישוב בתשובה ויבקשו עליו רחמים למעלה ואוי לו למי שאין מעוררין אותו עליו נאמר ושבע ילין בל יפקד רע ואמר בו ביום ולא ביום אחר לפי שאין רשותו של יום זה ביום אחר ואינו מבקש רחמים אלא על מה שהתעורר בו ולפיכך אין יום זה מסתלק עד שקורע גזר דינו של המתענה בו אבל לא של שבעים שנה כמו בשבת וטעם אמרם ואפילו בשבת לפי שאז משגיחין עליו למעלה יותר משאר ימים ויותר משאר אנשים לפי שבשבת מנוחה ושמחה מצויה בכל העולם ואפילו פושעי גיהנם יש להם מנוחה ביום זה וכשאדם זה שרוי בצער הכל שואלין עליו למעלה ואומר למה פלוני בצער וכל העולם בשמחה, והנה תפלתו עולה לפני בעל הרחמים וקורע גזר דינו שהסכימו עליו בבית דין של מעלה סוד שבעים מקומות לפי שבשעה שהמאור העליון נגלה נפתחים שערי הרחמי' וכל העולם בשמחה וכל בעלי הדין כפופין לפניו משל למה הדבר דומה למלך שהשיא את בנו וגזר שמחה על כל בני מלכותו והכל היו שמחים זולת איש אחד שהיה תפוש בקולר והיה עצב בא המלך לשמוח עם בנו וראה כל העולם בשמחה ביום שמחתו וישא עיניו וירא האיש ההוא תפוש בקולר ופניו זועפים אחר כל בני מלכותי שמחים בשמחת בני וזה תפוש בקולר מיד צוה והתירוהו, וזה מה שאמר קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה סוד שבעים שנים עליונים סוד בית דין העליון וחוזרין ונפרעין ממנו ענג שבת, והטעם לפי שהחלק ההוא היורד ליהנות עם ישראל למטה לא נשלם ונסתלק גרוע מהעונג העליון וכיון שזה לא נשלם למטה גם העליון לא נשלם למעלה כי זה תלוי בזה וכיון שבסבתו יש גרעון למעלה בן עונש הוא מאי תקנתיה ליתיב תעניתא על תעניתא ובענין זה פירשו המפרשים ז"ל שאין צריך להתענות מיד ביום ראשון ואתה שמע האמת כפי מה שקבלו רואי פני המלך אשר עמדו בסודו, דע כי המתענה בשבת מבטל העונג העליון ומסיג גבול כנסת ישראל השולטת ביום הקדוש הזה ואם אחר כך ביום ראשון בזמן ששולטין ימי החול מתענג הרי הוא מכבד לאחר יותר מהקדוש ברוך הוא והוא מטיל גרעון בסוד האמונה הקדושה ומשלים הדברים החיצונים ועל זה אומר הכתוב אל תאמר אשלמה רע וגו' ועון זה נפרעין ממנו בעוה"ז