תולעת יעקב לה

דעלמא עילאה ובגין כך איהי בעמידה בגין לאמשכא לה לתתא וכל מלוי דעלמא עילאה איהי בעמידה ולא מיושב ובכל הני קדושאן ישראל מתקדשי בהו לתתא ועל דא ישראל מתקדשי בקדושה דרתיכא תתאה מיושב ובקדושה דרתיכא עילאה מעומד

נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קדש שאנו חברים להם בסוד קדושה זו המשלשים לך קדושה קדוש קדוש קדוש ג' ראשונות ה' קדוש יעקב כולל זרועותיו צבאות צדיקו של עולם עם למודי ה' מלא כל הארץ כבודו סוד ארץ החיים והארץ האירה מכבודו כלולה מכל הקדושות של מעלה ברוך כבוד ה' ממקומו היא חכמת שלמה מבורכת ממקומה שנטלה משם סוד חכמת אלהים. בברכת אתה קדוש יש י"ד תיבות כנגד עשרה מאמרות וד' אותיות של שם המיוחד הכוללן וברכה זו כנגד קדוש יעקב ושם כוונת תשלום ברכות אמצעיות ולזה רמזו בירושלמי דברכות פרק הרואה ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לב"ה ועומד אחרי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו שנאמר וחנה היא מדברת על לבה וגו' ואין רצוני לומר שיכוין לאותה מדה בלבד אבל שיקשור שאר מעלות עם המעלה במחשבתו ויפנה דעתו למעלה להמשיך האור מנתיב לא ידעו עיט ופנימיות הכוונה תהיה לעילה הראשונה כי אליו תכלית העבודה ואי אפשר לעבדו אם לא באמצעות כליו הקדושים

ובמדרשו של רשב"י ע"ה תאנא כל בר נש דבעי בעותיה קמי מלכא בעי לכוונא דעתא ורעותא מעיקרא דכל עיקרין לאמשכא ברכאן מעומקא דבירא בגין דנגיד ברכאן ממבוע דכלא ומאי הוא ההוא אתר דנפיק מניה ההוא נהר דכתוב ונהר יובא מעדן וכתוב נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים ודא איקרי ממעמקים עומקא דכלא עומקא דבירא דמביעין נפקין ונגדין לברכא כלא ודא הוא שרותא לאמשכא ברכאן מעילא לתתא

אמר ר' יצחק כד עתיקא סתימאה דכל סתימין בעי לזמנא ברכאן לעלמין אשרי כלא ואכליל כלא בהאי עמיקא עילאה ומהכא שאיב ואתנגיד בירא דנחלין ומבועין אתנגידו מיניה ומתשקין מניה ומאן דמצלי צלותא בעי לכוונא לבא ורעותא לאמשכא ברכאן מההוא עמיקא דכלא בגין דיתקבל צלותיה ויתעבד רעותיה. ידוע לבעלי החכמה האמיתית כי מחשבת האדם היא ממקור הנפש החכמה כי נמשכה משם ויש בה כח לעלות ולהשיג עד מקום מוצאה ובהגיע עד המקור או היא נדבקת באור העליון שנמשכה ממנו ונעשות היא והוא דבר אחד וכשהמחשבה חוזרת להמשיך מלמעלה למטה נעשה הכל כדמיון קו אחד ואותו האור העליון נמשך למטה בכח המחשבה המושכת אותו למטה ונמצא שכינה למטה ואז האור הבהיר נמשך ומתפשט באותו המקום שבעל המחשבה ההיא יושב שם ושכן החסידים הראשונים כשהיו מדביקים מחשבתם בעליונים ממשיכים האור העליון למטה ומתוך כך הדברים מתרבים ומתברכים וזה סוד צפחת השמן שלא כלתה וכד הקמח של אליהו ז"ל הנה מסרנו בידך עיקר גדול בכוונת התפלה כפי מה שמצאנו לחכמי ישראל וממנו תבין דבר זה מאמר והרבה כיוצא בו ואמר כי המבקש דבר מאת האל בריך לכוונא דעתא כו' לאמשכא ברכאן כו' הנה כי המחשבה ההגונה יש לה כח לעורר הדברים העליונים ולפתוח המקום בהדבקם בו ובלבד שלא יבדילו עונותיו בינו לבין אלהיו ושאר דברי המאחר אינן צריכין ביאור למשכיל ומה שתקנו אתה חונן והשיבנו בראש שאלת צרכים כי כשהיו שני דברים אלו תחלת שאלותיו של אדם הנה הוא מראה שתשוקתו אל אלהיו לדעת דרכיו למצא חן בעיניו וזה אצלו העיקר ושאר צרכיו תפלה ופור' עצמו מעט מעט ושואל שאלותיו ובלבד שיהיו דבריו תחנונים לפני המקום

ובמדרשו של רשב"י ע"ה כל אינון דידעון לסדרא צלותהון כדקא יאות אתקשר בהו וקריבו ליה לאתכללא בהו שאלתא שאיל ואתיהיב ליה זכאה חולקיה בע"ה ובע"ד בתר דסיים שאלתין גופא שלים בכל סטרין בחדוא דלבא ואיהו שאיל וסיים שאלתין יהדר לאמשכא ברכאן וחדוא לתתא. היכל שלישי ממטה למעלה להמשיך האור למטה ולחבר עמוד הימני בהיכל נוגה רצה ה' אלהינו בעמך ישראל סוד המעמדות וכבר ידעת כי המעמדות סומכי הגוף. היכל שני מודים חבור העמוד השמאלי בהיכל עצם השמים ושם פקדון הנשמות וכורע להודות עליהם ובב"ק פ"ק שדרו של אדם לאחר ע' שנה נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים. דע כי יש באדם עצם אחד שנתהווה ממנו ונקרא לוו וכשמת אין העצם ההוא נפסד ואינו נמוח והוא קיים לעולם והוא המקבל התענוג הגדול אחר מיתת הצדיק ועליו נאמר ועצמותיך יחליץ והוא המקבל העונש ברשעים שנאמר ותהי עונותם על עצמותם ובזמן תחיית המתים יוריד הקדוש ברוך הוא טל מלמעלה על העצם הזה ויעשו כמו עיסה מצוחצחת מאד ויהיה נתך כחלב שנאמר הלא כחלב תתיכני ואחר יקפיא אותו הקב"ה כגבינה שנאמר וכגבינה תקפיאני ואח"כ ועלה עליו גידים ובשר ויקרם עליו אור כמו שמצינו במתי יחזקאל זהו שכתוב עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני וכתוב חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך סוד הכלה כ"י שמרה רוחי להשיבה אל הגוף הזה לתחיית המתים. הרי כי זה העצם נשאר לבנין האדם כדי שיהיה דבר קיים על מה שתשרה ברכה וכשאין אדם זה כורע במודים להורות על אמונת בוראו אותו העצם שהוא שורש האדם נעשית בריה אחת מקוללת שהיא נחש שלעולם אין לו רפואה שנאמר ונחש עפר לחמו ואחר