תולעת יעקב לד

קמי מלכא ובעי למכסיי עינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא ובספרא דרב המנונא סבא אמר מאי דפקח עינוי בשעתא דצלותא או לא מאיך עינוי בארעא אקדים עליה מלאך המות וכד תיפוק נשמתיה לא אסתכל בנהירו דשכינתא ולא ימות בנשיקה מאן דמזלזל בשכינתא מתזלזלא הוא בההוא שעתא דאצטריך הה"ד כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו האי מאן דאסתכל בשכינתא בשעתא דאיהו מצלי והיך יכול לאסתכל בשכינתא אלא לינדע דודאי שכינתא קיימא קמיה הה"ד ויסב חזקיהו פניו אל הקיר דתמן שריא שכינתא בגיני כך לא בעי למהוי חוצץ בינו לבין הקיר ואוקמוה. ובפר תפלת השחר תנו רבנן כשחלה רבי אליעזר הגדול נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבי למדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תוכו לחיי העולם הבא ומעתה שמע מה שקבלו אבירי ישראל בכוונת התפלה ובסתריה להוציא לאור תעלומיה ומיראת האריכות לא אביא דבריהם בלשונם

ברוך כל ברכה האמורה כלפי מעלה לשון רבוי ומשך חכמה מפנינים ותוספת רוח הקודש ובהיות המלך שלמה מתייחד בעליונים ותחתונים כפי מה שביארנו בסוד ה' אלהים שם שלם נקרא ברוך וכבר ביארנו ענין זה תכלית הביאור

אתה דע כי בהיות קו האמצעי כולל אותיות התורה העליונים נקרא את השמים ומשם פונים דרך ישרה אל הגן ולפיכך נקראת את הארץ סוד ארץ החיים כלולה מן השמים והוא סוד ה"א אחרונה שבשם ובהיותה כוללת אותיות התורה נקראת אתה וזה יורה כי הברכה אצילות האור מראשית המחשבה עד סופה וצריך לכוין בזה תכלית הכוונה ה' אלהינו זוקף בשם סוד עלוי הכבוד להתקשר במלך העליון באמצעות הצדיק בסוד ובזה הנערה באה אל המלך ואז את כל אשר תאמר ינתן לה כמה שפע וברכה להשפיע על התחתונים ממה שקבלה מאבוה ואמה וצריך לכוללה עם אבות העולם לפיכך מזכירין אותה עם כל אחד מהם בסוד אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב וזהו מלכות הנזכר בפתיחת ברכה זו ואחר כך נכתרים ונכללים בה בסוד האל הגדול הגבור והנורא ואחר שהמרכבה שלמה אל עליון פותח את אוצרו הטוב וגומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות בכח למודי ה' ומביא גואל הצדיק באהבה כולם פועלים בצדק הנקראת אהנה זוטא

ברוך אתה ה' מגן אברהם וכורע לכלול הכל בסוד ימין עליון וברכה זו כנגד חסד לאברהם ולפיכך פותחין וחותמין בו דאמר ר"ל ואעשך לגוי גדול זה שאומר אלהי אברהם וכו' יכול יהיו חותמין בכולם ת"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם ולפי שברכה זו כוללת כל המעלות ארז"ל אם לא כוון לבו באבות לא יצא. חסידי אשכנז אומרים שבג' ראשונות יש ק"ו תיבות ומדברי רשב"י ע"ה נראה שאינן אלא ק"ה דמר מנה בברכת מחיה נ"א תיבות ומר מנה מ"ט ונראה דמר מנה משיב הרוח ומוריד הגשם ומר מנה מוריד הטל וי"ל כי מה שמנה רשב"י ע"ה מוריד הטל לפי שאפילו בימות הגשמים אם אמר מוריד הטל אין מחזירין אותו לפי שהוא סימן ברכה וטל לא מעצר ועוד הטל בגימ' יהוה אחד והנה בברכת מגן יש מ"ב תיבות ולפיכך פותחת בב' וחותמת במ"ם ואמר רשב"י ע"ה שהם כנגד שם של מ"ב ובברכה זו וכן בשאר ברכות צריך לכוין יחוד וקשר היכל עליון בהיכל תחתון כמו שכתבנו כי כמו שצריך לכלול אלו באלו ממטה למעלה כן צריך לכולל ממעלה למטה

אתה גבור כנגד פחד יצחק וכאן שאלת גשמים שהגשמים יורדין בגבורה ולפיכך גבורות גשמים תנינן ואין הכוונה לומר שהמים יורדין מן הגבורה שכבר ארז"ל שהמים יוצאים מאבנים מפולמות המשוקעות בתהום אבל הכוונה לפי שהמים באים דרך שם ומתוקף הדין נקפאים ונעשים קרח ואינן יורדין אלא שגוברין רחמיו של הקב"ה ומעורר ימינו ודופק בקרח ההוא ונעשה מים ונגרים ויורדים לעולם וטעם שנזכרה תחיית המתים בברכה זו ידוע לחכמי ישראל כי המדה גורמת המיתה בסוד הסיג היוצא ממנה וכתיב אני אמית ואחיה במדה שאני ממית אני מחיה ואמרו חכמי האמת בסוד זה אני אמית בסוד אלהים שהוא מה"ד ואחיה בסוד במוכס"ז שהוא שם שבו תחיית המתים והוא שם אלהינו מחצתי ואני ארפא באותה מחיצה שעשיתי בין עליונים ותחתונים דכתיב יהי רקיע בתוך המים אותה מחיצה גרמה לתחתונים המיתה ואני ארפא אותה וזהו הרקיע שנברא ביום ב' יום שנברא בו גיהנם ומלאך המות. ברכת מחיה יש בה מ"ט תיבות כנגד מ"ט שערי בינה ויש בה שם גדול וקדוש והוא שם הגבורה בסוד אתה גבור לעולם אדני סוד אגל"א

אתה קדוש ושמך קדוש אתה קדוש חבור אתה בקדוש יעקב ושמך קדוש יחוד השם בקדוש ישראל והכל אחד אלא שמאחר שהדברים ביחוד גמור עד אין סוף צריך קדושה ותוספת קדושה והנה בקדושה ראשונה מתקדשת הכלה כלילת יופי ובתוספת קדושה מתקדשים הקדושה שבכל היכל והיכל ולזה אמר וקדושים בכל יום יהללוך סלה: סוד קדושה

קדושה זו היא סוד יחוד כל המאורות כמו שיתבאר בס"ד ובמדרשו של רשב"י ע"ה קדושה אחרא דאהדורי צלותא איהי קדושתא