תולעת יעקב לג

ע"ה וצריך לחתוך בשפתיו אין המחשבה מספקת כדאיתא פרק אין עומדין אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה וחנה היא מדברת רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שצריך לחתוך בשפתיו כתב הרב ר' מנחם מרקנטי ז"ל דע כי ויש אנשים שואלין אחר שהאל יתב' יודע לבות בני אדם ורחמנא לבא בעי מדוע הצריכו רז"ל להוציא התפלה בפה ולא יספיק בה מחשבה לבד ועד"ה יש לך לדעת שכל עניני התחתונים צריכים לצאת לפועל או במעשה דהיינו מצות המעשיות או בדבור כגון תפלה ותלמוד תורה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואין מספיק הכוונה לבד ואמר בספר הזוהר בפסוק כי עוף השמים יוליך את הקול בלשון הזה כל מה דחשיב בר נש וכל מה דאסתכל לליביה לא עביד מלה עד דאפיק בשפוותיה והוא אתכוון ביה, וההוא מלה דאפיק מתבקע באוירא ואזלא וסלקא וטאס בעלמא ואתעביד מניה קלא וההוא קלא נטלין מארי דגדפין וסלקין לה למלכא ועייל באודניה הה"ד וישמע י"י את קול דבריכם ובגין כך כל צלותא וכל בעותא דבעי בר נש מקמי קב"ה בעי לאפקא מלין בשפוותיה דאי לא מפיק לאו צלותיה צלותא ולא בעותיה בעותא וכיון דמלין נפקין מתבקען באויר וסלקן וטסן בעלמא ואתעבדן קלא ונטיל לון מאן דנטיל ואחיד לבתרא ברישא דמלכא וכיוצא בזה ארז"ל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם כי מתוך הקריאה הנאמרת בכוונה הדברים מתרבים ומתוספים ושמחים ובשם רב סעדיה מצאתי כי האותיות כשיוצאות מן הפה ויפקידם וינחם באויר פלחוהו כפלח ונתחדש ממנו רמיזות מכוונות מפורדות מבוארות כנגד כח כל אות מהן הלא במתן תורה הוריד הש"י על ההר אש גדולה בהוד והדר מוקפת ענן וערפל וחשך שחור שנאמר ישת חשך סתרו ערבב את הקול באש נראה דמותו בענן כדבר שיוצא מחרט ומעוגה יש לו נענוע התואר באויר וראו העם הדבר ודמות האותיות שנאמר וכל העם רואים את הקולות והנה נראה האנוש ידבר ביום קר ביציאת האות מהפה יחתוך באויר ויתחדש בו דמות כדמות האותיות וכו' ואם תתבונן במאמר זה עד תכליתו תבין עוד טעם לכמה ענינים הנעשים על ידי שם טהרה או להפך וכבר רמזתי זה במקום אחר מספר הזוהר ובשעתא דצלותא סיימא כל אינון מלין דאפיק בר נש בפומיה בההוא צלותא כולהו סלקו לעילא ובקעין רקיעין עד דמטיין לההוא אתר ומתעטרי ברישא דמלכא ועביד מינייהו עטרה והא אוקמוה חבריא ומזה המאמר תבין למה תקנו לומר בתפלת מוסף כתר יתנו לך כו בסוף התפלה והבן זה עכ"ד

ובמדרשו של רשב"י ע"ה צלותא איהי שלמא לעילא בגין דאצטריך צלותא מגו מחשבה ורעותא דלבא וקלא ומלה דשפוון למעבד שלימו וקשורא דיחודא לעילא בגוונא דאיהו לעילא בגוונא דנפקא שליחו מעילא לתתא הכי אצטריך מתתא לעילא לקשרא קשרא כדקא יאות רזא לחבריה דמהכין באורח מישור מחשבה ורעותא קלא ומלא אלין ארבע מקשרין קשרין לבתר דקשירו קשרין כלא כחדא אתעבידו כלהו רתיכא חדא לאשראה עלייהו שכינתא ואתעבידו כלהו לבתר ארבע סמכין לאתעטרא בהו ושכינתא אסתמיך עלייהו בכל אינון קשרין עילאין מחשבה אפיק רעותא אפיק קלא רעותא דנפיק מגו מחשבה אפיק קלא קלא דאשתמע סליק לקשרא קשרן מתתא לעילא היכלין תתאין ועילאין קלא דאיהו קשור קשרין ומשיך ברכאן מעילא לתתא בלחישו סמיך אלין ארבע מחשבה ורעותא קלא ומילא סמיכו בקיומא דקשורא אתר דכלא אתקשר ביה כחדא

כריעה כיצד כל הכורע כורע בברוך דע כי ברוך כולל כל העשר מעלות הב' רמז לה"א ראשונה ולה"א אחרונה והרי"ש ליו"ד שבשם והוא"ו לוא"ו שבשם הך' לקוצו של יו"ד והנה נרמזו כל המאורות הנכללים בשם בן ד' במלת ברוך כדעת המאור הקדוש ע"ה ומודיע לנו כי הם פסולים מעלתם וזה עוד ברוך אתה ה' וכבר רמזנו זה ואנו כורעים לפני מי שבידו מקור הברכות שהוא העילה הראשונה שמאורו מאירים כל עשר מעלותיו והוא המשקה נטיעותיו ומברכם ומצמחם וכל הזוקף זוקף בשם נרמז שהוא למעלה מהמעלות הנכללות בשם בן ד' אותיות והוא גבוה על כולם ואין למעלה ממנו כך ראיתי במדרשו של רשב"י ע"ה ועוד שם כל הכורע כורע בברוך כורע לגבי הכלה בצדיק שכתב בו זה והמלך שלמה ברוך וכל הזוקף זוקף בשם זוקף השם למעלה ליחדא עם דודה וצריך לכרוע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ועד שיראה איסר כנגד לבו וראה והבן פקפוק החוליות הוא התעוררות ההשפעה הלא תראה שהאיסר שהיא כנסת ישראל באה נגד הלב לקבל שפע וברכה ויש לכרוע כמקל למהר השלום ביניהם ולזקוף בנחת כנחש מעט מעט להתאחד השפעת הברכה ואמר כנחש לומר לך שכל מי שלא יכרע בזה הדרך הנה האיסור שבא לינק מכחות הנחש ונותנת ומשלמת מדה כנג"מ ושדרתו הוא חיותו יעשה נחש אחר שבעים שנה ר"ל אחר דין כ"י כדין שבעים סנהדרין שלא יחיה בתחית המתים ולכן נקראות מדות שפועלות מדה כנגד מדה עד כאן

ואחר שסדרנו קשר הדברים ויחודן ממטה למעלה ואיך יתנהג המתפלל בהן נסדר קשורן ויחודן ממעלה למטה ומה צריך לכוין בהם וקודם החלי לעשות אשמיעך דברי חכמינו הקדושים משרתי עליון

תא חזו מאן דקאים בצלותא בעי לכוונא רגליו ואוקמוה ובעי לחפייא רישיה כמאן דיתיב