תולעת יעקב לא

בידו כל זה ביום ההוא מה שלא עלה קודם לכן שמח שמחה גדולה ומכאן יתבאר כי מ"ש ז"ל בברכות פ"ק העיד ר' יוסי בן אליקים משום קהלא קדישא שבירושלים כל הסומך גאולה לתפלה אונו ליזוק כל אותו היום אין הכוונה להם ע"ה כי אחר גאל ישראל יאמר מיד ה' שפתי תפתח ושזה נקרא סומך גאולה לתפלה אם לא דרך העברה דא"כ מאי רבותיה דחזקיהו שאמר והטוב בעיניך עשיתי ומה היתה שמחתו של רב ברונא: סוד תפלה מעומד

וכאן ראיתי להעמידך על סוד הדברים המעכבין את התפלה ואלו הן טהרת הידים וכסוי הערוה וטהרת המקום ודברים החופזים אותו וכוונה

טהרת הידים א ידיו במים עד הפרק ויתפלל סוד הנטילה ביארנוהו למעלה ואוסיף שנית ידי ואומר כבר ידעת היות התפלה בזמן הזה במקום הקרבן כענין שכתוב ונשלמה פרים שפתינו וכתיב ולעבדו בכל לבבכם ודרשו רז"ל אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה והנה המתפלל צריך לראות את עצמו כאלו הוא במקום הכהן העומד לשרת את ה' ולהזהר בדברים שהכהן נזהר בהם בשעת העבודה כגון קדוש ידים ורגלים וכסוי הערוה וכוונת שאר דברים ונצטוינו בנטילת ידים בעונת התפלה לרמוז לנטילת כהן גדול וכמו שכתוב ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם והנה הכהן הגדול היה מקדש ידיו ורגליו בבת אחת ושנינו בזבחים כיצד מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ומקדש וסוד הידים והרגלים ביארנוהו למעלה והנה הכהן היה מכוין בענין זה להמשיך האור אל הכתרים המכונים בשם ידים ואל הכתרים המכונים בשם רגלים וליחדם כדי שיתברכו ובבת אחת ממקור הכל ומה שהיו מקדשים רגליהם לפי שהיו משרתים יחפים וגם כן המתפלל צריך לרחוץ רגליו הואיל ומתפלל יחף ודבר נאה הוא ועל זה הזהיר חכם הרזים באומרו שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים

כסוי הערוה מה שצריך לכסות ערותו לפי שהערוה רמו לתמורת הברית הקדוש לפי שהם סוד העריות והקליפות המקיפות לברית ועליהם אמר נעים זמירות ישראל כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם לפיכך בשעת התפלה צריך להפסיק שלא יראו ללב סוד הקדושה והטהרה וראיתי בספר הקנה ז"ל דע כי המכנסים הם סוד שוקיו עמודי שש מים ואש הבאים אל המעור סוד מכריע שני ולכן צריכין להיות ממתנים שהוא הוא"ו ועד ירכים ואין עד אלא הכלה וזהו ועד ולא אמר עד ובחסרון המכנסים מן המעור והמעור מכ"י הנה האשה יונקת מכחות הטומאה וראה ערותך וזה אשר לא תגלה ערותך ולכן יהיו לו מכנסים טהורים ונקים בשפת התפלה להורות על הענינים המופלאים האלה ע"כ

טהרת מקום כיצד לא יתפלל אדם במקום הטינופת ולא במרחץ ולא בבית הכסא ולא באשפה כי מקומות אלו רמז לתמורות שהם חוץ למחנה שכינה ואותיות התפלה ההיא מצטרפות ופורחות באויר ועולות עד הע' ואינן נכנסות אלא נדחות והרי תפלתו תועבה שהתפלה במקום בלתי טהור כך ראיתי בספר אור זרוע

דברים החופזים אותו כיצד אם היה צריך לנקביו אל יתפלל וסוד זה ביארנוהו למעלה

כוונה כיצד צריך שיפנה לבו מכל מחשבות כבר ידעת כי, המחשבה פוסלת במוקדשין ודוגמא זו צריך שלא לערב בתפלה מחשבות זרות וסוד זה תבין ממה שכתבנו בסוד ק"ש ודע כי התפלה שיש בה תערובת מחשבות. זרות אינה נכנסת לפני הקב"ה ומכריזין עליה למעלה כבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים כי התפלה ההיא פסולה ולא תעלה לרצון ובעל התפלה ההיא גורם שילמדו עליו קטיגוריא למעלה וירעו מזלו ודע והבן כי המתפלל צריך לכוין בתפלתו מה שהיה הכהן מכוין בהקריבו הקרבן וכבר זכרנו זה וזולת זה אין תפלתו מכוונת והעיקר לזה הוא העוסק במקרא ובתלמוד תחלה ואחר בחכמה העליונה והיא אשר תודיע לאשר מצאו חן בעיניה הדרך אשר ילכו בה בעבודת האל וזולתו אין מקום לעבוד עבודה אמתית

ובמדרשו של רשב"י ע"ה כען צריך לפרשה על פומא דסליקת צלותא מינא כצפור כיונה כנשרא ישראל כד נפקו ממצרים נפקו כיונה דברחת ונץ הוה רדיף אבתרהא הכי אית צלותא דמסטרא דילה שכינתא איהי פרחת בה כוונה וסמאל וחיילוהי רדפין אבתרהא בכמה חובין דאולפין על מארי דההיא צלותא ואוליף לון בגבורה לעכבא שכינתא תמן דלא סליקת לקב"ה בההיא צלותא ואיהי ההוא צלותא דישראל על ימא והכי אינון צלותין מעכבין ואי חורין בתיובתא מטטרון מארי דצלותין איהי אמר לגבי שליחא דצלותין מה תצעק אלי מליל לצלותין דנטלין במטלנותיהון הה"ד דבר אל בני ישראל ויסעו וממה שכתבנו בהיכל ראשון תבין זה ומאן גרים דרדפון אבתרוהי דישראל בגין דעד לא הוה לון אורייתא לא הוה לון שפר חירו בגין דאורייתא איהו שטר חירו לבר נש מיצר הרע וממלאך המות ומכל מקטרגין דעלמא הה"ד והמכתב מכתב וגו' עוד שם והני צלותא דאיהו יונה סליקת באורייתא והכי כל צלותא וצלותא מה כתיב ביה כי ל בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם י"י וגו' ואלין אינון צלותין דמארי אורייתא דסלקין כנשרא דלא דחילת מכל עופין דעלמא ומסטרא דלהון איהי מטרוניתא דרך הנשר בשמים ואית