עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תולעת יעקב

תולעת יעקב כב

Tolaat Yaakov 22 · תולעת יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

ועוד יש בדבר סוד נתינת המטה בין צפון לדרום והתחברות מזרח במערב כי ידוע הוא כי השור התעוררות השמאל שהוא צד צפון והוא סוד השור שהיו הלוים אומרים על הדוכן לעורר הרצון ולהמשיכו אל הכלה כענין שנאמר שמאלו תחת לראשי כי הוא תחלת ההתעוררות להתעלות אל מקומה הוא השמש המאור עיניה ואח"כ וימינו תחבקני הוא סוד האהבה כי כשבא להמשיך האהבה צריך להתעורר בצד הצפון סוד השיר ליחד יחוד שלם ולחבר המדה במקומה ולסוד זה דרז"ל פ"ק דברכות לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל והם סוד שני מאורות הנזכרים שבתחלה אנו מעוררים אותם כל אחד בסודו ואח"כ אנו קמים לקראת המלך העליון בסוד התפלה מכאן יתבאר שמי שנכנס לבהכ"נ בשעה שש"ץ מתחיל יוצר אור וקורא ק"ש בברכותיה כדי להתפלל עם הצבור שאין לו לחזור ולקרות פסוקי הזמירות וברכות שלפניהם ושלאחריהם כי מהפך הסדר העליון אשר כל תפלותינו סודרו כנגדו ומפני שנעלם סוד זה מעיני קצת מהפוסקים כתבו שיחזור ויקרא אחר התפלה מה שדלג. ולפי שהזמירות הם תחלת שבחו של מקום אסור להפסיק ביניהם ולספר בדברים בטלים כי הוא עת התחברות הכלה עם דודה כמו שכתבנו ומי שמספר בב"ה בהיותו מסדר שבתו של מקום עליו נאמר ונרגן מפריד אלוף. ומטיל גרעון באמונתן של ישראל אוי לו שאין לו חלק באלהי ישראל והרי הוא מעיד על עצמו שאין לו אלוה כי המתפלל ואינו מפסוק בשבחו של מקום מראה בעצמו שיש לו אלוה שצריך לקבל עול מלכותו ושאין לו צד קיום ועמידה בלתו לכל צרכיו והבלתי חושש לוה מראה בעצמו שאינו צריך לזולתו ואין עליו עול מלכות שמים לזה אינו חושש לדבר ולהפסיק ואפילו שלא בשעת התפלה אסור לספר בב"ה בדברי חול שהוא מקום קדוש ואין להביא בו חולין כי בדוגמתו למעלה אין שם כ"א קודש קדשים

גרסינן במסכת ברכות פרק מאימתי כל האומר תהלה לדוד שלשה פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ואסיקנן משום דאות בה תרתי והטעם נכון למוצאי דעת רמוז בפותח את ידיך סוד פני יודי"ן שממשיך האור הגדול והשפע הקדוש מהמקור העליון הנרמזת ביו"ד עילאה דרך ישראל אל הכלה הכלולה הנרמזת ביו"ד תתאה ומשם יפרד לעולם הנפרדים ומתוך כך מתברך העולם השפל וזהו שרמז בפסוק שלמעלה באומרו עיני כל אליך ישברון ואתה נותן להם את אכלם בעתו והוא עת שלום הנזכר בקהלת כי אחר שהבריכה העליונה מלאה מים חיים ונוזלים מן לבנון הרי פרנסה ושפע ואור גדול לתחתונים ואם כן ראוי הוא הגורם הטוב הגדול הזה להיותו בן העולם הבא והקשה רבי אלעזר בנו של רשב"י ע"ה שאם האמת הוא בשביל הפרנסה והרי כתוב בתת ה' לכם בערב וגו' למה שלש פעמים והעלה שאין החיוב לאומרו אלא שני פעמים ביום האחד אחר התפלה כי המלך יזדמן בתחלה לאכילה ואחרי כן יאכלו עבדיו הה"ד באתי לגני אחותי כלה אכלתי וגו' אחר כך אכלו רעים שתו ושכרו דודים אכלתי יערי זו היא תפלה מיושב עם דבשי זו ק"ש אכלתי יערי זהו יער לבנון יוצר אור האופנים וחיות הקדש כל אלה נקראים יער לבנון ודבשי זו ק"ש מתוקה מדבש ונופת צופים. שתיתי ייני עם חלבי תפלה מעומד שהוא משך היין העליון המשומר בענביו וזה בשלש ראשונות עם חלבי בשלש אחרונות זהו מאכל המלך אח"כ אכלו רעים למעלה שתו ושכרו דודים למטה ולפיכך אין חייב לאומרו אלא אחרי התפלה. הפעם השני במנחה בעוד שפני המלך מאירין ועדיין לא הופיעה מדת הדין יאמר תהלה לדוד להמשיך פרנסה לעולם ובשתי עונות אלו צריך אדם לכוין בפותח את ידיך מה שראוי לכוונו ומה שאנו אומרים תהלה לדוד בשחרית קודם התפלה אינו אלא לשבח למקום ב"ה בתהלותיו של דוד ולא לשאול מזונות כמו שביארו. ואומר הזמירות שתחלתם הללויה וסופם הללויה והם סוד חמש בתוך חמש כלל י' מאמרות שבהם נברא העולם ונרמזו גם כן בעשרה הלולים שבאחרון שבו עשר שבתות בעשרה מיני זמר שהם עיקר ותשלום הכל

ואחר הזמירות אומר שירת הים ויש לתמוה אחר שתורה שבכתב קודמת במעלה לנביאים וכתובים איך תקנוה באחרונה ומן הראוי היה לה קדימה לתהלותיו של דוד והשיב המאור הקדוש רשב"י ע"ה כי סוד תורה שבעל פה אינה מתתקנת אלא מסוד תורה שבכתב ולפי ששירת הים הוא שבח נחמד ומעולה משאר שבתות ואינה מתתקנת אלא מתוך שבח זה לפיכך תקנוה סמוך לתפלה מיושב שהיא סוד תורה שבעל פה ולפי מה שביארנו למעלה בסוד הזמירות יתבאר למשכיל כי מן הראוי הוא להקדימם ועוד כי כתובים הם סוד הכלה הכלולה והוא הפתח למאורות העליונות לזה אנו עולים ממטה למעלה וכתב המאור ע"ה כי כשישראל מכוונים בשירת הים הכלה הנזכרת בשיר השירים מתעטרת באותה עטרה שעתיד הקב"ה להעטיר למלך המשיח ובאותה עטרה נתעטרה כשעברו ישראל את הים והטביע הקב"ה כל חול פרעה ופרשיו וכל הזוכה לאמרה כראוי בעוה"ז זוכה לראות המלך המשיח בתיקון העטרה ההיא וזוכה לאמרה בזמן ההוא שנאמר או ישיר משה אז שר לא נאמר אלא אז ישיר וכשמגיעין לישתבח כנסת ישראל מתקשטת לבוא לפני המלך

וצריך לכלול בה שתים עשרה חדות העליונות שהיא מתברכת מהם והם שנים עשר מיני בשמים הנזכרים בשיר השירים והם נרד וכרכם וגו' ובכאן הם שיר ושבחה הלל וזמרה עוז וממשלה נצח וגבורה גדולה תהלה ותפארת קדושה הרי שנים עשר ואחר כך לחבר אותה ולומר ומלכות.