תולעת יעקב יח

מה אלא מאה וטעם הדבר ע"ד החכמה העליונה מפני שאנו צריכין לפתוח המעין ולהמשיך מים חיים מהלבנון להשקות נטיעות הגן כענין שנאמר וברכות לראש בדיק וכתוב והמלך שלמה ברוך, לזה אנו צריכין לברך מאה ברכות שהוא תשלום הכל שכל אחת בלולה מכולם נמצאו עולין למאה והנה הם קשר הנפש ברוח והרוח בנשמה והנשמה בש"י ודע כי מעשר המאה עשרה ומעשר העשרה אחד בסוד ישראל לוי כהן כדרך המעשרות והנפש המברכת בכל יום מאה ברכות הנה יגיע מהם עשר לרוח ותתקשר עמה ויגיעו מהעשר של הרוח אחד לנשמה ותתקשר עמה והנשמה בש"י והוה סבה להתנוצצות האור על הדברים העליונים בשלמות אבל מי שאינו מברכן בכל יום הנה הוא מפריד בין הכחות התחתונות וכנגדו בעליונות ומקלקל צורתו ומקבץ נטיעות נפשו וכבר ידעת כי דוד המלך יסדן לפי שהיו מתים ק' נפשות מישראל בכל יום כי בהסתלק מי הבריכה העליונה מסתלק חי העולמים ומתעוררת מדת המות עד שהבין ברוח הקודש ותקן להם ק' ברכות שנאמר נאם הגבר הוקם על ולו היה נאה לתקנה כי אין לו חיים אלא מאדם הראשון והמשכיל יבין

סוד ברכת השחר

ויתחיל אלהי נשמה והוא שבח והודאה למקום ב"ה שמחזיר לו נשמתו כי בלילה הנשמה עולה ליתן דין וחשבון מכל מה שעושה ביום ואם נמצאת מחוייבת מן הדין שלא לחזור לגוף עם כל זה הקב"ה מחזיר הפקדון אשר הפקד אתו ואין מדתו כמדת בשר ודם שמחזיר הפקדון בלוי ומקולקל אבל הקב"ה תחזיר נשמתו לו שהפקיד אתו חדשה ונוחה הה"ד חדשים לבקרים רבה אמונתך. וראיתי לחכמי האמת בזה ענין גדול והוא אמרם שהנשמה טובלת בנהר היוצא מעדן להניח לה מעצבה וזהו חדושה ומרגועה וזה עדות גדול על תחיית המתים ולזה אנו אומרים ואתה עתיד ליטלה ממני כו' לרמוז כי כמו שנוטלה עכשיו בכל לילה ומחזירה כן עתיד ליטלה כשיגיע זמנו ליפטר מן העולם ולהחזירה ביום אשר הוא עושה וחתימת הברכה תוכיח והכי איתא במדרש אליך ה' נפשי אשא והו שאמר בידך אפקיד רוחי כו' כשאדם ישן מפקיד רוחו ביד הקב"ה שמא עבר שחרית ולא מצאה הוי ה' אל אמת. א"ר אלכסנדרי בנוהג שבעולם אדם מפקיד אצל חבירו כלים חדשים ומחזיר לו ישנים אבל הקב"ה אינו כן אדם יגע במלאכתו כל היום ולערב נפשו יגעה ושחוקה והוא ישן ומפקיד נפשו ביד הקב"ה ובשחרית היא חוזרת לגופו חדשה ונוחה דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך ר' סימון אומר בשם ר' שמעון ממה שאתה מחדש אותנו בכל בקר ובקר יודעים אנו שרבה אמונתך לתחיית המתים:

בא"י הנותן לשכוי בינה הוא התרנגול ונקרא כן בלשון המקרא והוא צופה תרגום מצפה שכותא ונקרא בלשון רז"ל גבר כדאמרי אינשי קרא גברא וכבר כתבנו למעלה כי רוח צפונית מנשבת בחצות הלילה ודופקת בכנפי התרנגול וקורא. ודע כי הרוח ההוא מגיע מצפון לשר המשמש לפני הגבורה הנקרא גבריאל ונותן ששה קולות ואחרי קריאה זו מכריז כל מעשה בני העולם לפי שקסת הסופר במתניו וכותב ביום כל מעשה העולם הזה ומכריזו בלילה ומהתעוררות הרוח ההוא בא לעולם השפל עד כנפי התרנגול הנקרא גבר על שם הגבר העליון שבא אליו הרוח ממנו ובשעה שהגבר העליון קורא למעלה כל תרנגולי עולם קורין ולפי שברוח ההוא נתנה בו להבין בין יום ובין לילה לזה אנו מברכין ברכה זו. והבן שסבת הברכה על שיש בו רוח אחרת שמעורר אותו כי. לא מלבו. ובסתרי שאר ברכות שמע מה שכתב בעל אור זרוע ז"ל פוקח עורים רומז לנפשות הנדחות לעולם התמורות והם יושבים שם בחשך ואפלה כעורים וכיון שמגיע זמן עלייתן ויוצאין מאפלה לאורה ופוקחין עיניהם ומסתכלין באור העליון שהוא שמש ומגן ה' צבאות אזי הוא פוקח עיני העורים וזורח עליהם מאור העליון הה"ד וזרחה לכם יראי שמי וגו' והסוד בזה לאמר לאסורים צאו. זוקף כפופים פי' אותם שהיו כפופים ביך שרי התמורות ויצאו מביניהם הה"ד סומך ה' לבל הנופלים וזוקף לכל הכפופים ועוד יש בו רמז לכנסת ישראל שהוא כפופה עם בניה בין האומות ועתיד הקב"ה לזקוף אותה ואת בניה כענין שכתוב אשר פדית לך ממצרים וגו' וכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. מלביש ערומים פי' אותם הנדחים למקום הנחש הערום מבלי לבוש כי כל צדיק וצדיק יש לו מלבוש במה שיתלבש בעולם ההוא אבל הרשעים אין להם מלבוש ואין כסות הה"ד ואין כסות לאבדון אלא הם מזוהמים וכשיעלו מעלוי לעלוי אזי הקב"ה מלביש בגדים אחרים הה"ד ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים ע"ז אנו מברכין לשמו הגדול שהוא מטה כלפי חסד ומרחם על בריותיו הה"ד חנון ורחום ה' בא"י מגביה שפלים פי' כנסת ישראל שהיא שפלה בין העמים ועתיד הקב"ה להגביה אותה הה"ד אקים את סוכת דוד הנופלת:

בא"י מתיר אסורים אותם שהיו אסורים בעולם התמורות ויצאו משם כמו האסורים שיצאו מבית האסורים ע"כ. רוקע הארץ על המים פי' ארץ החיים והמים הם מום התחתונים ובהגיעך לאבני שיש דר' עקיבא ע"ה תבינהו ע"כ. אוזר ישראל בגבורה ישראל סבא הוא נאזר בגבורה להלחם עם הבאים אל בית מקדשו הה"ד כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא:

עוטר ישראל בתפארה שאמו מעטרת ותו בכמה עטרות הה"ד באינה וראינה:

שלא עשני כו' יש לך להסתכל בסוד נעלם בברכה זו כי כל הברכות שהזכרנו למעלה מן הדין צריך לברכן בכל יום אבל ברכה זו היה לו לברכה