טיב גיטין (מודעי) ח

ידוע למי שידע בטיב הלשון ועמד בשני המקומות וזהו שמוהריק"ש ז"ל כתב כל השמות הללו בהא לבסוף להורות על הפתח כי כן מבטא שמות הללו במצרים ובעבור זה כתב גבי זיינה בה"א וע' בס' הלק"ט ז"ל דנ"ה ע"ג שכתב חנוני חביבי ביו"ד לבסוף כי כן מבטא אנשי ירושלם בשמות הללו הנו"ן בצירי ואיהו גופיה בשם זייני שמבטא שם זה בעה"ק צפת"ו הנו"ן בצירי בעבור זה כתבוהו ביו"ד לבסוף ועיין להרב דרכי נועם שהביא חנונא בסי' מ"ה ועי' להרב ע"ן בשם וארדה וסלח נא אנכי מבקש עם כי מי לנו בקי בל' ערבי כמוהו שוב ראיתי לו בשם שאול וסלאמה וסעדה דברים קרובים למה שכתבתי ועי' בס' ד"מ סי' ע"א סקי"ח וסקכ"ב ועי' להרב ג"פ דפ"ז בשם העיר רמלה שנתן טעם שאעפ"י שקורין אותה רמלי נכתב בה"א משום דרובא קרו לה רמלה ולפי שיטתו לא היה צריך לטעם זה ודוק ועיין להרב פה"א הנד"מ בה' גירושין דס"ח ע"ד והנלע"ד כתבתי והמעיין יבחר, שם אבי האשה כן הסכים הרב הנז' בדי"ו והארכתי בזה בתשובותי על גט שסידר החד"ש הלוי באי גרפון

ז) בא' בשבת ט"ו יום לירח סיון ש' התק"ב מסר חיים בן שבתי גט כריתות לאשתו קדין דמתקריא גימבולה בת חיים. שם האשה הלזו כן מצאתיהו כתוב אצלי מאותן הימים וכעת לא מצאתיהו שהוזכר בשום ספר האמנם אם לענין אם נכתב במ'ם או בנו'ן ראיתי בס' הלק"ט בקו' הגטין סי' מ"ה שכתב כי קודם הבי'ת והפ'ה לעולם הוא מ'ם יע"ש ועי' בסי' ט' בשם קונפראדא וא"כ הכא נמי נכתב במ'ם מהאי טעמא וצריך להתיישב בשם זינבול שהובא בשמות בסו"ס מ"מ סי' ה' ול"ז ובסו"ס ג"פ סי' נ"א (אמר המ"ל עי' להלק"ט בקו' הגטין בסי' ע"ב בשם זינבול שעמד בזה ועי' יא"ה בשם זינבול מה שישב) ולענין האלף לבסוף נר' שכיון שהוא משמות הלעז כן משפטו אלא שאני מסתפק אעיקרא אם הוא נגזר משם לעז ושוב מצאתי בכת"י לא אדע אל מי מקדושים שכ' ז"ל גימבולה נגזר משם שמחה וכן ראיתי פה אזמיר בגט ישן וכן עשינו מעשה, ובשמות הגטין למהר"ש הלוי מאזמיר כתב גימבולה שנגזר משם שמחה עכ"ל ושוב נדפס ספר יא"ה וכ"כ משם הרב הנז' ושם נאמר על סוף השם אם באלף או בה'א ושם קדין כך מצאתיהו בלא אלף ונר' שכן משפט כתיבתו ככתב' וע' ד"מ ח"א סי' ע"ב אות י"ט ולקמן סי' ט' בשם שאהין ובשם קאדין שנכתב קאדין באלף כי כן ראיתי לרבנן קמאי מאזמיר ועי' עוד בשם קאדון ולא נכתב נקודה לסיבת הרפה שעל הגימ'ל כי כן מנהג אר"י תוב"ב כנודע שלא לחוש לסברת מהרשד"ם ז"ל: