טיב גיטין (מודעי) נג

בל' ערבי הוא סעד ותוספת הי'וד לכינוי וע' לה' ע"ן דכ"ח בשם אם סעד ואף שמבטא מלה זו בערבי אין העין נרגשת בתנועת הפ'תח וכמעט נראה מבטאה בשו'א נח מ"מ עין רואה לה' הנז' דט"ו בשם סעדה כתב שמבטא הע'ין בפ'תח יע"ש ואולי הוא כן בשם איש מבטא הדל'ית בצי'רי כי זכור אני שם כזה באשה סעדה ומבטאו הס'מך בפ'תח והעין בשו'א נח והדל'ית בפ'תח. וע' בהלק"ט בקונ' סי' ה' דף נ"ב סע"ד ובס' ג"פ דף צ"ב. ואיך שיהיה מאחר שמצינו בשם איש הסמך והע'ין בפ'תח וכמו שכ' הרב הנז"ל אם כן לא דבר רק הוא לומר שגם שם סעדי כמוהו ומענינו וממה שתדעהו כי מבטא שמות הללו בערבי הם מלעיל משא"כ בשם סעדי כי מבטאו בפי הכל מלרע ועיין בס' פרי האדמה ח"א דף פד ע"ד שהוזכר בשאלה שם זה סעדי ובעדות הגויה בל' הערבי קראה אותו סעיד כי משורש אחד נגזרו. ואף שיש לדחות כי הגוים טועים בדמיונם להשוותם זה לזה. ואיך שיהיה בין הכי ובין הכי לא נפקא לן מידי כי משפט כתיבתו הוא כאשר כתבנו. וליכא למימר דאיפשר שהוא קיצור משם סעדיה ובאנו לספק אם צריך לכתוב גם עיקר השם דהא סמך סעדיה בשוא וזו בפתח וחיריק הדלית אין לה שייכות עם שם סעדיה כלל. ודע כי אלמלא שנמצא בשם הזה בהלק"ט ובקונט' ה' יא"ה ז"ל. היה אפשר להסתפק שמא משפט כתיבתו בצ'די והוא מן תרחיב צעדי תחתי ואף כי רחוק הדבר לשום את שם זה ואין בו טעם. אמנם מאחר שנמצא כן בסמך כמדובר אין לנו לבדות מדעתינו לבא לכלל ספק. ומן האמור בזה תורה יוצאה דליכא לספוקי נמי שמא הוא מענין עדות מן ושהדי במרומים. חדא דהתם כתוב בש'ין וה'א. והנה שם זה מצאנוהו בסמך וע'ין כמדובר. וגם בנקודת הה'א נמצאו ספרים רבים בשו'א קמץ אף שמדברי הרד"ק ז"ל בשרש והרב מנחת שי ז"ל נראה שהוא בשו'א פתח יע"ש. ומ"מ הרי אינו בדומה לשם זה כמובן. וע"כ אלין נכתב סעדי וכן היה כתוב בשטר הכתובה ובס' בארות המים דף ק"ף ראיתי שכ' סהדי. ואולי הוברר שכן היה שמו והכי הוה חתום

ובשם האשה כבר נודעו דברי ה"ה מוהרימ"ט ז"ל בזה הובאו בס' שמות והסכמת הרב המחבר ז"ל לכתוב נהמה בתוספת דמתקרית יע"ש וע' בס' יאיר נתיב למהר"א הלוי דף י"ט ומטה יוסף ח"א א"ה סי' א' וכ"כ בשמות הגיטין שבסו"ס מ"מ ז"ל סי' ק"א וקכ"ד ועוד נמצא לו כן בקונט' כ"י במה שהושמט מהדפוס בין סי' ק"ד לסי' ק"ה וכן הובא בקו' הלק"ט יע"ש. וכן נמצא בקונ' כ"י שביד הסופר סי' ק"ז ורמ"ב ועוד שם בש' התק"ב