טיב גיטין (מודעי) נב

בה'א. ואני נבוך בזה הרבה מה ראו על ככה להצריך כפולים בזה וכלל גדול בידינו דבכל מקום שיסתפק בזה כתיבת הה'א עדיף טפי וכאשר הסכים ה' ג"פ שם ס"ק קל"ח ואם עשו כן ממה שנמצא בס' שמות הגיטין בשם חנולא למהרימ"ט ז"ל עמ"ש ה' ג"פ ז"ל שם בס"ק קל"ו שעפ"י דבריו ז"ל בדעת מהרימ"ט ז"ל דלעולם הולכים אחר עיקר מדות השם הנכון הוא לכתוב לכתחיל' בה' א כמבואר. ואם ממה שנמצא בס' שמות שם הנא יע"ש הרי הרב ע"ן כ' עליו שבקונטס מהריק"ש ז"ל כ' גם כן בה'א ויש להסתפק בו אם מלשון ערבי הוא וצ"ל בה'א והסכים דראוי לכותבו בה'א יע"ש ועוד שהרי ה' מטה יוסף כתב שאפשר ששם הנולה נגזר משם הנה שפתרונו בלשון ערבי שמחה יע"ש ואם כן מן הראוי לכותבו בה'א כמובן (אמר המ"ל בתר דלחיכנא עפרות רגליו אמינא כי היה לו להביא מ"ש הרב מטה יוסף ז"ל שם סמוך ונראה כי אף שהוא לשון ערבי נראה לכותבו בא'לף לבסוף לפי שיש לכותבו ע"ד הספרדים ללועזים בלעז שלהם שכותבים אל'ף בסוף ע"ש וע' יאיר נתיב סי' כ"ג אות ל"ב ומוכרחים אנו לומר כי דברי הרב מטה יוסף ז"ל לא נראו בעיניו להיות כי עיקר ראייתו הוא מדברי ה' ס' שמות והוא ז"ל בסו"ד העלה דיש לכתוב דוקא כפי מדות הלשון אשר חוצב ממנו השם וע' כרם שלמה סי' ג'ן) אמור מעתה לא ידעתי מדוע הוצרכו לכפול הגט מחמת זה והיותר קשה להקדים הנכתבים בא'לף לנכתבים בה'א. ואמת הדבר כי לעיל בסי' י"ו כתבתיו בא'לף בגט שניתן בח'אס קיו' אי בש' התקי"א ואיני יודע אם נכתב כן בגט או אנכי שגיתי בכתיבתו כי זה היה מעשה בתחילת ביאתי אל המקום הזה ולאו אדעתאי ומ"מ הנכון לכתוב גט א' בה'א לבסוף ומה גם כי כן נתגרשה אשה זו באופן זה. והי"מ מעו"ע

(ד) בב' בשבת בי"ו יום לירח טבת בשנת התקל"ה מסר סעדי המכונה קונורטי בן מאיר ג"ך ביד אשתו בנוסח זה אנת אנתתי דמתקרית נהמה בת זרחיה המכונה בכור (צאלאח) ואשים דברי על ראשון ראשון בשם האיש הנה שם סעדי נמצא בקונט' השמות לה' יא"ה ז"ל וכן נמצא בס' הלק"ט דף נ"ה ועיין לעיל סי' כ"ט ומבטאו הס' והעין בפ'תח והדל'ית בחיר'יק ונלע"ד שהוא לשון הק' ונגגר מענין וסעדו לבכם שפירושו סמך וכמ"ש הרד"ק בשורש סעד ויהיה פירושו בתוספת היו"ד לכנוי היחיד המדבר בעדו סעד שלי על משקל כבודי עזרי מגיני משגבי מנוסי מושיעי ורבים כמוהו ויתכן עוד פתרונו מלשון ערבי ופירושו עושר שלי כמו עושרי בלה"ק על משקל כבוד עשרו לנסתר יהיה למדבר בעדו עושרי כי העושר