טיב גיטין (מודעי) מז

על ידם לעי"ת אזמיר יע"א המובא בס' מזבח אדמה בד' מ"ה ע"ד שכתבו בש'ין כי כן הוא מנהג אזמיר אף שבעה"ק ירושלם תו"ב כותבין בס'מך ע"ש)

מח) בה' בשבת בתשעה ימים לירח מרחשון מש' התקל"ג מסר דוד הלוי בן ישראל הלוי המכונה קייופילי ביד אשתו שני גיטי כריתות הראשון בנוסח דמתקרית אורו בת אברהם (ניגרי) והשני בנוסח דמתקרית אסתר בת אברהם. וטעם הדבר כי האשה הלזו נקראה בשם העריסה אורו ונשאת לאיש אחר בבאל'אט בשם אורו ונתגרשה ממנו בג' בשבת בי"ט לירח סיון בש' התקכ"ו בשם אורו. ואחרי כן באה פה כפרינו ונכנסה לשרת בבית בעה"ב א'. ויען היה שם בבית אשה אחרת ששמה אורו הסבו את שמה אסתר. ויהי מאז כ"ע דפה כפרינו קרו לה אסתר וליכא מאן דקרי לה בשם אורו וכבר כתבתי כמה פעמים בסימנים הקודמים בנדונים כיוצא בזה דעבדינן עובדא בכה"ג בשני גיטין בתוספת תיבת דמתקרית להורות על השם האחר כנודע. ואולם ראינו להקדים הגט בשם אורו להיותו שם העריסה וגם שכבר נתגרשה פעם אחרת בשם הזה כמדובר. וגם שבשטר כתובתה עם הבעל הזה השני נכתב אורו ועוד אחרת שאף לאחר שנקראת אסתר לא נמנעו קרובי' וכל יודעה מלפנים לקרא אותה בשם אורו ועל כל אלין דהוו הוקדם שם אורו כמדובר. בכנוי קייופילי צריך לאודועי כי עיקר הכנוי הזה הי' המגרש שהעידו שהיה לו נזם באזנו ועל כך היו מכנים אותו קייופילי דהיינו נושא הנזם כנודע. ואולם אשתרבובי הוא דאשתרבב בפי ההמון לכנות כן גם לבניו אחריו אלא שבמקום אשר יאמר להם קייופלי אוג'לי לפעמים היו מכנים אותם בכנוי קייופילי לבד ובעבור זה נכתב המכונה קייופילי אחר שם האב שהוא העיקר ויוכל להתפר' דקאי נמי לבן. וע' למור"ם ז"ל סי' קכ"ט ס"ט ולהג"פ ז"ל ס"ק מ"ז וליכא לאקשוי' דהכא עבדינן עובדא בהיפך בכנוי הלוי דכתבינן ליה תרי זימני כי שניין דא מן דא ורב המרחק. אופן כתיבת הכנוי הלזה נמצא בשמות שבס"ס מ"מ סי' קמ"ה

מט) בו' בשבת בעשרה ימים לירח מרחשון בש' התקל"ג מסר יוחנן בן אברהם (וינטורא) ג"ך ביד אשתו פ'ושטירה בת יצחק (פארסי) מידו לידה בש"ת ואף דאמור רבנן שיש לזהר שלא לסדר גט בע"ש הוכרח הדבר להעשות כן כי הבעל היה נחפז ללכת ובקושי גדול הוציאוהו מתוך הספינה ואף אם יום או יומים יעבור תשאר האשה בעיגון רב. ומאן דקרי ותני טעם הדבר למניעתו בע"ש עיניו יחזו דכל כמה דאיכא ביה טעמא להכרח סדורו בע"ש