טיב גיטין (מודעי) מו

מו) בד' בשבת באחד עשר יום לירח אלול התקל"א מסר יצחק בן חיים דמתקרי חידאר ג"ך בש"ת ביד אשתו מזל טוב בת משה אבי המגרש הלזה היה ידוע וניכר לכל בכנוי חידאר שהו' פירוש חיים בל' תוגרמה כנודע ובנו המגרש הלזה היו קוראים אותו התורגמים חידאר אוג'לי ולפעמים גם היהודים בעלי מלאכתו היו קוראים אותו בשם יצחק ונלוה עמו חידאר כי בזה היה ניכר ונבדל מיצחק אחר ככל כנוי המשפחות ולכן בחרנו לכותבו כן כמובן ויען כי כעת לא נמצא כנוי זה בדברי האחרונים בעלי השמות ואף לא בקונטרס הסופר חקרנו ודרשנו מפי בקי בגופן שלהם ונכתב באותיות אלו ואף כי בפי ההמון הוא איד'אר בא'לף מ"מ עיקר כתיבתו וקריאתו הוא בחי'ת ועי' להרב פ"מ ז"ל ח"ב סי' ק"ל בשאל' ובתוך התשובה אלא שיש שם יו"ד נוספת כמובן. שם האשה נכתב בשיטה אחת ובתיבה אחת נראית כשתים כמשפט שמות כיוצא באלו כנודע וכמש"ל סי' מ"א וע' בס' פה"א ח"ג דל"ג ע"א

מז) בה' בשבת בי"ו לירח אדר ראשון בש' התקל"ב גירש אברהם בן שמואל (ייאני) את ארוסתו סול בת יוסף (פינטו) בג"ך על ידי שליח מצליח בן אברהם ומסרו לה השליח בו ביום בכפר קורו ג'ישמי. בענין שם האשה כבר נודע ס' מהרשד"ם ז"ל ודעמי' לכותבו בש'ין ומה שערער עליו ה"ה מהרימ"ט ז"ל הו"ד ב' שמות וע' לה' ג"פ ז"ל דק"ך ע"ב שהסכים גם הוא דטפי עדיף לכותבו בס'מך יע"ש. וחזינן לרבני עירינו חלקם בחיים ה"ה הפ"מ ז"ל בגטיו שנסדרו לפניו ה"ה בס"ס הנז' סי' ל"ו שנכתב בס' גם הרב מ"מ בגיטין סי' פ"ח כתבו בס'מך ולמצאו כמוהם בקונט' שביד הסופר שהוחזקו לכותבו כן ואע"ג דבשמות כיוצא בזה הורגלו לכתוב בש'ין והעד על זה קושטנדינה וכמש"ל סי' ל"ב. כבר כתבתי בסי' מ"ב בשם סולאורו דבתר רבנן קמאי ז"ל אזלינן ועלינו לעשות כאשר הנהיגו. ועתה נלע"ד דלא הוו תרתי דסתרי בגט אחד דשאני שם זה דמצינן למטעי ביה כמ"ש מהרימ"ט ז"ל מה שאין כן בשאר השמות אנשים ונשים ועיירות דליכא למטעי בהו כלל וע"כ הנהיגו לכותבן בש'ין כנלע"ד ועתה כבואי פה אזמיר ראיתי במזכרת הגיטין לה"ה כמהר"י הכהן זלה"ה שכתבו בש'ין וכן ראיתי בזכרוני הסופר הח"ח אבירו נ"ע שנכתב בש'ין וע' בס' יא"ה באות השי'ן (אמר המ"ל וע' בס' שלחן המלך בד' ג"ל בגט הנשלח מנ"א יע"א לעי"ת אזמיר יע"א ע"י הרב המסד כמהר"ש חזן ז"ל שסידר לכותבו בס'מך מך באומרו שאפשר שגם במ"ק (היא אזמיר) המנהג לכותבו בס'מך והיתה העלמה ממנו מעשה רב מרבני עה"ק ירושלם ת"ו בגט שנשלח