טיב גיטין (מודעי) מד
Tiv Gittin (modai) 44 · טיב גיטין (מודעי) · free full Hebrew text
Open in the reader →שלא נתיידתי עמך ושלא פייסתיך כל זמן שלא יעידו שני עדי' כשרים שנתייחדתי עמך. ואם לא מתי מעכשיו ועד סוף יום כ"ה לירח אדר ראשון משנתינו הנזכרת ויום כ"ה בכלל לא יהא גט זה גט ומעכשיו הוא בטל בתנאי זה אם לא מתי מעכשיו ועד יום כ"ה לאדר ראשון מהשנה הנזכרת ויום כ"ה בכלל נוסח זה הוא מתוקן ויפה עפ"י מה שמצאתי בפנקס הסופר מרבנן קמאי ז"ל ומדברי ה' בתי כהונה ז"ל בח"ב יעש"ב שבנוסח זה מתוקנים כל הפקפוקים שפקפק הוא ז"ל שם. ודע כי אף שמתקנת ר' יחיאל מפריש ז"ל אין לסדר גט על תנאי כנודע בנדון זה לא נתרצה הש"מ בשום אופן לתת גט כריתות כי אם על תנאי דוקא והוכרח הדבר להעשות כן. וכבר אזלא סוגיין דעלמא פה העירה לסדר גט על תנאי פעמים רבות
מד) בג' בשבת בי"ד יום לירח מרחשון בשנת חמשת אלפים וחמש מאות ושלשים וכו' בכפר דמתקרי ק'ורו גי'שמי הסמוך לקוש'טא וכו' מסר אברהם בן יעקב שני גטי כריתות לארוסתו מורינא בת אהרן חד כלפי דידה וחד כלפי האב מפני שהיתה בת עשר שנה וחצי. המגרש הלזה בעון בצעו הושלך לדוגיאות מצד המלכות כמנהג והיה נתון בכבלי ברזל בתוך הדוגיא אשר היתה לפני הכפר הנז'. ויען כי העיגון רב מאד והדוגיא היתה נוסעת לאחת מאיי הי' הוכרחתי לעשות משפט כתוב. והנה בכפר הנז' מרגלא בפומייהו דכולהו אינשי מכל העמים להקרא בשם קו'רו גי'שמי. האמנם הקול נשמע שהרבנים הקודמים לא סדרו גט שם מפני שלימים ראשונים היה נקרא בשם ביל וידיר והנה נמצא ס' גל של אגוזים שנדפס בביל וידיר וכמדומה כי זה הוא ובעבור זה לא רצו להכניס ראשן בספק שינוי השם. ואולם לעת כזאת בנדון הלזה שהיה בלתי אפשר לסדר הגט במקום אחר כי הגוים השומרים לא היו מניחים אותו להתרחק מהדוגיא וכמה טרחות טרחנו עד שנתרצו להוציאו אל היבשה הוכשר הדבר לתקן הענין בתוספת מאמר דמתקרי הרומז אל שם אחר שנשתקע ככל אשר אנחנו עושים בשמו' האיש והאשה וכמו שכ' בסימנים הקודמים כמה פעמים. ושוב נמצא בס' יא"ה ד"ן ע"ג הובא מכתב אחד למהר"ש הלוי ז"ל ובתוך דבריו כ' שהרבנים הגדולים מהר"ר יחיאל באשן ז"ל ומהר"ח אגוזי ז"ל ומהר"ש ן' וילייסיד ז"ל שסדרו גט בכפר קו'רו גי'שמי ונסתפקו במאמר דעל כיף וכו' יעש"ב כי מפורש יוצא שלא נסתפקו בשם אחר ואעפי"כ נכתב דמתקרי מאחר דלעתות כאל מפי השמועה הזאת יצא הקול שהיה לו שם אחר וכמדובר. השם מורינא חקרנו כי הוא לה שם העריסה ונכתב בא'לף כמשפט שמות הלעז וכן נמצא