טיב גיטין (מודעי) מא

העומד היום בלונדון כו' אעפ"י דאנן לא נהגינן הכי מ"מ מאחר שמנהג העיר הזאת לכתוב כן כאשר עיני ראו בגיטין אחרים לא רציתי לשנות וע' בטופס הגט למור"ם ז"ל ולהג"פ סי' קכ"ח סס"ק ל"ד נכתב רחל דמתקריא וידא יען וביען לפי הנראה ששם העריסה היתה רחל ואחר כך שינו שמה לשם וידא ומהנראה שלא נקראת ולא הורגלה בשם וידא. כי אנכי הרואה בשטר שליחות קבלה דשלחו מתם הרבנים המובהקים מעיר אזמיר יע"א זה ימים כתבו רחל דמתקריא וידא וכן כתבו אלי באגרת אשר שלחו לי לשמי על דנא פתגם וחתימי עלה רבני העיר היו וכדנא כתיב בגוה שם רחל לעיקר ושם וידא לטפל גם סדרתי לכתוב דמתקרית אף שלפי הנראה מדברי מרן ז"ל בסי' קכ"ט ס"ט היה נראה לכתוב המכונית מאחר שאינו יוצא משם העברי כלל וגם לדברי מור"ם ז"ל שם דתלי מלתא בין שם עברי ללעז הך דהכא לעז הוא כמבואר. מ"מ הסכמתי לכתוב דמתקרית ממה שכ' הג"פ ז"ל בס"ק ע"ו דכל החלוקים הללו לא נאמרו אלא בכינוים דוקא אבל כשהשם השני הוא שם העצם בכל גונא כותבין דמתקרי והאריך שם בנותן טעם יעש"ב ועוד בה ממאי דחזינא להו לרבנן רבני אזמיר יע"א בשטר שליחות הנז' שכתבו רחל דמתקריא וידא ובודאי דמהך טעמא הסכימו לכתו' כן. ואף שבאגרת אשר כתבו אלי כתוב המכונית אמינא ודאי דשלא בדקדוק נכתב וטעותא דספרא הוא ולא חשו לה רבנן. וטפי דייקי רבנן בשטר שליחות הנשלח לארץ רחוקה דודאי ידעי רבנן שמסדרי הגט מתוכו ילמדו כדת מה לעשות. אמנם בכתבם לי לשמי לא דקו בהאי מלתא. והעד על זה כי בשטר מחילת כתובה מהאשה הנז' לבעלה הנז' דשלחו מתם לידי לא נכתב כי אם שם רחל דוקא ושם וידא לא הוזכר. וגם בהא נמי לא ירדו לדקדק דלאו להכי הוא דאתו. ותו דכבר נודע מה שכ' מור"ם ז"ל בתשו' סי' פ"ד ומייתי לה ה' ג"פ ז"ל בס"ק ס"ד וע"ב ובשאר מקומות דבכל ספק שיסתפק בענין כתיבת דמתקרי והמכונה טפי עדיף לכתוב דמתקרי שהוא לשון כולל בין לשם בין לכינוי מה שאין כן המכונה יע"ש. וע' סי' ל"ו. ועל כל אלין דהוו סדרתי לכתוב דמתקרית. ונכתב בגט בכל מקום שאת עומדת עפ"י ס' מהריק"ש ז"ל סי' קכ"ח וכ' הג"פ ז"ל בסי' קכ"ח ס"ק כ"ו ובסי' קכ"ו ס"ק מ"א ושכן מנהג עיה"ק ירושלם ת"ו וגם אנכי זכורני שכן מנהג עה"ק צפת ת"ו וע' לעיל סי' ל"ח ואף שבקוש'טא לא נהגו כן וכמו שכתבתי שם מ"מ חששתי שמא בעיר אזמיר נוהגין לכותבו ואם לא יועיל לא יזיק. גם לא נכתב מאמר ולאתריכי ממה שכ' הרב הנז' שם. גם סדרתי לכתוב מן