טיב גיטין (מודעי) לח

ברפ'א. שם צדיק כ' בס' שמות ובס' עזרת נשים יע"ש. ועל מה שהיה שם המגרש כשם אביו אין קפידא להצריך לשלש (אמר המ"ל דבריו באו סתומים וחתומים כי לא ראינו שהצריכו לשלש אלא בדבר שיטעה הרואה שיש צד פיסול קורבה בין המגרש והמתגרשת והעדי' ובכאן במה יבואו לטעות ועוד בה אפי' אם היה האופן שהיינו באים לטעות כאמור כיון שהראשון הוא שבתי המכונה ג'יליבון והשני שבתי לבד בזה יספיק שלא יטעו) וכבר נמצא כן בקו' שביד הסופר שבא מעשה כזה קמי רבנן קמאי ז"ל ולא שלשו

לח) בד' בשבת בשנים עשר יום לירח מרחשון בש' התקכ"א מסר משה בן גבריאל (עובדיא) ג"ך ביד שלוחו מצליח בן אברהם (השמש) לאשתו סולטאנה בת יהודה המכונה בכור וכגו"ד צריך לאודועי שהאשה הלזו המירה דתה והנה היא בעיר אחרת והבעל הנז' רצה לישא אשה פה העירה ועל כן נעשה כתיקון ה' תה"ד ז"ל כנודע שבתחילה זיכה לה הגט על ידי שליח הנז' ככתוב לעיל סי' ל"ה ואחר כך נטלו מידו ונעשה שליח הולכה כדת וכתחז"ל ונכתב בשטר השליחות איך נעשה כדבר הזה וע' בס' דרכי נועם סי' מ"ח (אמר המ"ל ועי' לה' יאיר נתיב למוהרא"ה ז"ל סי' כ"א וע' לה' פתחי תשובה בסי' ק"מ סקי"ג שהוא הולך בסברת ה' יאיר נתיב יעו"ש) ועתה כבואי פה אזמיר יע"א הוה עובדא כה"ג מי שהמירה אשתו ורצה לישא אחרת וחקרתי על המנהג ונודע אלי כי לא נהגו כן להצריך גט בכה"ג וכבר נודע דאיכא אתרי דלא נהיגי הכי כמ"ש מור"ם בסי' א' מא"ה וע' עבודת הגרשוני סי' ל"ז וזכרון יוסף דף ב"ן והוי יודע כי בעבור שגט זה הולך לעיר אשר האשה שם ושם נוהגים לכתוב סולטאנה בס'מך בעבור זה כתבנוהו בס' כמנהג עיר הנתינה. אף שבקוש'טא נהגנו לכותבו בש'ין וכמש"ל סי' ל"ב וכן נמצא בקו' הסופר כי לימים הראשונים עשו כן רבנן קמאי ז"ל בגט הנשלח לצובה יע"א וכתבו סולטאנה בס'מך בעבור מקום הנתינה דנהיגי הכי עוד נכתב בגט זה אחר שם האשה בכל מקום שאת עומדת ואף שאין כן מנהג קוש'טא לכתוב בגט הנשלח אל מקום אחר כ"א לדלג תיבות העומדת היום וכותבין תיכף אחר שם האשה וכל שום וכו' מ"מ יען שבמקום הנתינה מידע ידיע לי שכותבין כן הנהגתי לכותבו. ועוד נכתב בנוסחו ואנש לא ימחא בידייכי מן שמי מן יומא וכו' ואף שאין כן מנהג קושטא מ"מ מנהג מקום נתינת גט זה לכותבו. ודע שעל פי הדברים האלה היה מן הראוי שלא להוסיף בית במנין הימים והשנים ושלא לכתוב ולאתריהון דאבהתיכי כן מנהג מקום הנתינה אלא שאחר שכבר התחיל הסופר