טיב גיטין (מודעי) כט

ויען כי המגרש הלזה הוה קציר ורמי בערסיה ולא ידענו אם היה מספיק הזמן לגט שני עלתה ההסכמה ליתן בתחילה גט אחד בנוסח אנת אנתתי דמתקרית שינייורו לרמוז אל שם אחר שנשתקע וכהורא' מוהרימ"ט ז"ל הידועה וכאשר סוגיין דעלמא פה קושט'א אזלא כוותי' כאשר כתבתי כמה זימני האמנם כאשר הספיק הזמן לגט שני סדרנו בנוסח הנ"ל ב' ארונא דמתקרית שינייורו. כי כיון שנכתב שם זה בכתובה לא מקרי נשתקע לגמרי ועיין בשמות שבס"ס מ"מ סי' ס"א וקמ"ה ובסי' ס"ג וקל"ח וקמ"ט יע"ש

ושם ב' ארונא כן הסכים לכותבו הרב ע"ן ז"ל יע"ש טעמו ונימוקו ונכתב ברפ'א על הבית כנר' מדברי מהרש"ך ז"ל ח"א סי' מ"ו ואף שהרב כנה"ג ז"ל בסי' קכ"ט אות מ' כ' שבב'ית ופ'א אין צורך לרפה. וכ"כ בכתב ידו למהרש"א ז"ל אשר העתקתי בראשית קונט' זה. מ"מ כבר כתבתי לעיל סי' כ"ג דסוגיין דעלמא דלא כוותיה ועיין בס' ת"ח ח"ג סי' ע"ו ובס' דב"מ ח"א סי' נ"א ובס' בתי כהונה ח"ב דף פ"ג יע"ש. ודע כי מידי עברי בארצות איטלייא שמעתי שאומרים דרך בזיון לאדם פחות ונבזה בארון בדגושת הבי'ת והויו בחולם וכן לנקבה אומרים בארונא. אמור מעתה באתי לכלל ספק שמא שם ב' ארונא הנז"ל יהיה עיקרו דבר בזיון והוי שם גנאי האמנם אין מקום לזה יען מבטא שם זה אצלינו הוא הבית רפויה והויו בשורק. ומ"מ כתבתי זה למען דעת שיש גם כן מקום לשם זה לגנאי כאשר יהיה האופן. ובעבור היות השעה דחוקה נמסר בשתי מסירות כנודע, ובענין כינוי מושקו אב המגרש ע' מה שנסתפק ה' עזרת נשים ז"ל האמנם אנן בדידן עין רואה ואזן שומעת דדוקא למי שנקרא משה קורין אותו מושקו ולא נמצא כינוי זה בשם אחר וכן נמצא בקונט' שמות שביד הסופר משה דמתקרי מושקו ובענין כתיבתו יעויין בתשו' שהשבתי לה' מהרי"ט סאבאן ז"ל לברו' שא יע"א בענין שם מושקולה. ודע כי נכתב הלוי אחר עיקר השם ולא אחר מושקו אף שנכתב דמתקרי וע' למור"ם סי' קכ"ט ס"ז. מפני מ"ש ה' ג"פ ז"ל שם בס"ק ל"ה בטעם הדבר יע"ש. ואחד הרואה יראה דהך דהכא לא רגילי אינשי למחתם ביה ולא לעלות לס"ת אלא שנכתב דמתקרי מפני שהוא דומה ויוצא מלשון העברי ואמטו להכי נכתב הלוי בתחילה ונמצאו הרבה כיוצא בו במזכרת הגיטין שביד הסופ' וה' יצילנו משגיאות

ומכאן מודעא מעשה שהיה כי בגט הראשון כתב הסופר לירח אדר ראשון בלי ה"א ואנכי ערערתי עליו מדוע ככה עשה כי מהרשום בזכרוני ואשר ראיתי מעשה (וכדלעיל סי' ו' י"א י"ד ט"ו)