טיב גיטין (מודעי) כז

בתחי' בשם שמחולה לבד וכהסכמת הג"פ ז"ל שם. ואחר שנמסר אותו גט רצינו לחוש לס' מהרימ"ט ז"ל דהוא מארי דאתרין שהסכי' לכתוב בכה"ג דמתקריא אבגלי. ופשטה הוראה זו פה קושטא בכל בתי דינין ועבדי עובדא בשמות הרבה אשר יספוק עלימו כיוצא בזה וסדרנו גט שני בנוסח אנת אנתתי דמתקריא שמחולה. ומשום דהוה תקיף ליה עלמא טובא לא חששנו לס' ה' מהר"י בכר דוד ז"ל שכתבתי לעיל בסי' כ"ב לכתוב סימולא יע"ש וע' בזכרונותי סי' י"א וה' יצילנו משגיאות. וקרענו שני הגיטין תיכף אחר המסירה ככל גיטי דעלמא וע' להבח ז"ל בסס"י קמ"ח ובס' הלק"ט דס"ו. ולענין היחוד נעשה מעשה ע"י שמירה כדין ש"מ המגרש על התנאי וע' למוהראנ"ח ז"ל ח"ג סי' ז' וצ' וצ"א. ובס' רב יוסף למוהר'י קצבי ז"ל סי' י"ד יע"ש ובס' יאיר נתיב למהר"א הלוי סי' י"ו

כח) בב' בשבת בששה עשר יום לירח כסליו התקי"ח מסר שמואל בן אליה גט כריתות ליד אשתו שרה המכונית דודו בת נפתלי הכהן. ודע שכינוי זה הוא מורגל בבנות הגוים על שם העוף הנקרא טוריקיטי שבלשון תוגרמה נקרא דודו ולרוב בנותיהן בקטנותן קוראין אותן כך לגעגוע והאשה הלזו בקטנותה היו קוראים אותה בשם זה ואף אחר שנשאת הוחזקה בשם זה לפעמים אלא דרובא קרו לה שרה כשם העריסה. והוה ליה ככינוי בוליסה שהזכיר ה' ס' שמות וה' ע"ן ז"ל יע"ש (אמר המ"ל ע' לה' עבודת משא ולה' גנזי חיים בגט ס"ז ולהרב הוראה דב"ד יצ"ו עי"ש)

ולענין משפט כתיבתו לא היה מקום לספק כי הדבר פשוט שנכת' כנז"ל ועכ"ז שאלנו לבקי בכתיבת הגוים והם אמרו כי זה הוא משפט כתיבתו והמבטא הוא שני הווין בשורק. ודע כי המגר' הלזה הוא מן המשפחות ששמות האבות הם כינוי לבנים ואף דבכה"ג הסכים ה' ג"פ בדף ק"ג ע"ב לכתוב ראובן שמעון בן שמעון ראובן יע"ש וכן נעשה בע"ק ת"ו כדלעיל סי' ו' מ"מ לאחר ימים האירו על הארץ שלש' ספרים נפתחים שחלקו על ה' הנז"ל בזה ה"ה הרב פרח שושן בדנ"א וה' ד"מ חלק ג' סי' י"ב ס"ח וה' בתי כהונה ח"ב דע"ה וכן עשו מעשה פה העירה יע"א לימים ראשונים לכתוב פ' בן פ' ותו לא

כט) בב' בשבת בשלשה ועשרים יום לירח כסלו התקי"ח מסר השליח סעדי בן יעקב ג"ך בלי שום תנאי ליד האשה צפרה בת משה. שמסר לידו הבעל יצחק בן יעקב במתא אדריאנופולי דיתבא על תלתא נהרי טונג'א ומאריסא וארדא. ודע כי בגט זה נמצאו קצת שינוים ממנהג קושטא וכולם יש להם על מה לסמוך בספרן של צדיקים ומקומות רבים דנהיגי הכי הן הנה היו חסרון