טיב גיטין (מודעי) כה

עבדיה שכן הסכים מהר"י ן' נעים לכותבו חסר וכן ראיתי בקונ' הסופר מרבני אזמיר ז"ל שמרן מהרח"א ב"ד זלה"ה כתבו חסר עי"ש סי' ז"ן

כה) בא' בשבת בשלשה ועשרים לירח שבט בש' התקי"ו מסר יצחק בן מאיר שלשה גיטי כריתות ליד אשתו רוזולא בת ישראל המכונה ג'יליבי. הראשון בשם יצחק בן מאיר כנז"ל והשני בשם יצחק דמתקרי נאנאי בן מאיר והשלישי בשם נאנאי דמתקרי יצחק בן מאיר. וטעמן של דברים כי האיש הלזה בשעת המילה נק' שמו יצחק ושוב בגדלותו קרו ליה רובא נאנאי. והן אמת כי היה מקום לתלות קריאת שם זה לגנאי יען הלא זה האיש קצר הקומה ובין כתפיו שכן חטוטרת שבלשון לע'ז איש אשר כזה נקרא נא'נו או נאני קו כנודע. וא"כ מן הראוי היה שלא לכותבו בגט כלל וכמ"ש מור"ם בסי' קכ"ט סי"ו וע' תשובת מהר"ם מלובלין ז"ל סי' ק"ב יע"ש האמנם לא יצאנו מידי ספק ממה שראיתי שנמצא בגמ' שם זה ויהי אנשים אשר היו נקראים נאנאי כאשר יראה הרואה בפ' האשה שלום דף קט"ו ע"ב וקאמר התם תלמודא דבמחוזא הוו שכיחי טובא בשם זה. וכן נמצא אמורא שנקרא כן בפ' אלמנה לכ"ג דס"ו ע"ב וכיון שכן איכא למימר דאפשר אסיקו לי' להאי שמא כשם הגדולים וצריך לכותבו בגט ואמטול הכי נכתב גט א' בשם יצחק לבד כיון דקרוב הדבר דהוי שם גנאי. ומפני מה שנמצא בתלמוד כדאמרן הוזקקנו לכתוב גט אחר בהזכרת שם נאנאי לחוש דלמא שם בפני עצמו הוא ומטעם זה נכתב דמתקרי ולא המכונה כמובן. ושוב חל הספק כדת מה לעשות דמי משניהם קודם לכותבו בגט מי נימא דנאנאי קודם מאחר דכמעט כ"ע קרו ליה נאנאי ואחד מעיר ביצחק יקרא. ומה גם דהאיש הלזה אינו יודע לחתום כלל ואינו רגיל בעלית ס"ת כי אם יום לשנה ביום ש"ת מבלי הזכרת השם כנודע באופן שאין יודע כי ביצחק יקרא ואם כן יהיה שם נאנאי להקדימו לשם יצחק או דלמא כיון שהוא שם לשון הקדש והכי קרו ליה בעת המילה הוא העיקר בקדימה לשם תרגום דהוא בשם לע'ז כנודע. וכבר כל איש חכם לב מידע ידיע ליה כמה דיות משתפכות בזה וסברות האחרוני' ז"ל בזה רבו כמו רבו הלא בספרתם. ויעוין להרב ג"פ בדק"ח וק"ט יע"ש שהאריך בזה ובתשובה כי באה בס' ע"ן יע"ש ואמטול הכי נסדרו שני גיטין הא' בהקדים שם עברי כאשר הסכים הרב ג"פ שם והשני בהקדים שם נאנאי לשם יצחק ובזה יצאנו מידי כל הספיקות בס"ד: