טיב גיטין (מודעי) כג

כ"י כמדובר. וכיון שכן נהגו ודאי שאין לשנות. והוא הטעם למה שנכתב אלף בין זיין לפא כי כן כתבו בגיטין הנז' ואין לשנות את אשר כבר עשוהו. וכמו שהסכים בזה הרב ע"ן ז"ל שם

ובענין כתיבת הה'א בסוף השם כן הסכים מוהרימ"ט ז"ל שם דכשנכתב בזיין צריך לכותבו בהא כמשפט שמות היונים כנודע. וכן נכתב בכל הגיטין הנז' וברור הוא. והוזקקתי לכתוב בזה ממה שראיתי להרב כנה"ג ז"ל בסדר הגט בחלק גופו של גט אות ל"ח שהביא שם זה באלף ובסיום דבריו כתב וכותב אותו באלף לבסוף יע"ש והוא פלאי דבהדיא הסכים הרב רבו ז"ל בהיפך. ואם נאמר דלא שלטא בהו עינא מדלא הזכירו בסי' קכ"ט בהגב"י אות י"ד מ"מ יש לתמוה שהרי מבואר יוצא מדברי המסיים בתשו' שבס' תומת ישרים סי' ק"ה ומדברי הרב שארית יאודה דע"ב שהביאם הוא ז"ל שם ששם זה הוא מלשון יוני כמבואר. וכבר נודע דבשמות היונים כותבין הא בסוף השם ועיין בדברי הג"פ ז"ל דקכ"ב ובס' ע"ן בשם אפנדרה יע"ש. הן אמת שכעת לא מצאתי מוזכר בדברי הכנה"ג ז"ל הך כללא דלשון יוני ועמ"ש לעיל סי' ט"ז בענין כתיבת קושטנדינה. ולבי אומר לי דהאלף שבשם זאפ'ירה ירה טעות הדפוס היא ומ"ש וכותב אותו באלף לבסוף על שם סאפ'ירא בסמך קאי וכמו שצדד ה' ס' שמות שם. אלא שאין נר' כן מדבריו שבסי' קכ'ט ע"ש ומן האמור בזה אתה תחזה שדברי הרב בית שמואל ז"ל בקו' השמו' בשם זה הם מגומגמים שהעתיק זאפירא באלף ובשם סאפירה בסמך הסכים לכותבו בהא הפך הסכמת הרב ס' שמות ומבואר בדבריו דדוקא בסאפירה בסמך נכתב בהא מפני שהוא לשון הקדש אבל לא בזאפירה בזיין וכל בתר איפכא קאזיל כמדובר. (אמר המ"ל במה שעמד על הרב הכנה"ג כן כתוב ג"כ בהגהותיו המובאים בסו"ס בירך משה ועיין להרב חיים ושלום ח"ב דף קכ"ה ע"א ע"ש שדבריו באו מגומגמים וע' בספרו גנזי חיים גט נ"ח וע' בית אהרן ובמה שעמד על הרב בית שמואל ז"ל בתר דלחיכנא עפרות רגליו אמינא כי כוונתו היא דבשם זאפ'ירה הוא כאשר כתבו הס' שמות בהא לבסוף ואם כתוב באלף הוא טעות הדפוס וסאפירה גם כן נ"ל לכתו' בהא כאשר כתב בתחי' דבריו הס' שמות ולא בא לומר דדוק' סאפירה בהא לבסוף וזאפירה באלף כאשר חשב הרב ז"ל כ"א כוונתו דגם שם סאפירה הוא בהא ולא מבעיא שם זאפירה דפשוט שהוא בהא וע' טיב גיטין: ועל מה ששם המגרש בשם אבי המתגרשת לא חששנו למ'ש הרב דבר משה בדקפ"ו ס"ג יע"ש חדא דאעיקרא אין הנדון דומ'