טיב גיטין (מודעי) כא

בדבר וכמו שכ' הרב הנז' בד' קכ"א ע"ד יע"ש. הנה אחד הרואה שם בשני המקומות הללו עיניו יחזה דלא חשו רבנן להא מלתא כלל וכתבו בגט ג' ימא לבד ואפי' לכתוב דמתקרית לא היה נכון בעיניהם משום דס"ל דלא היה שם שם שמחה כלל ומילי דספרא נינהו. ואף שמאמר דמידי ספיקא לא נפקא הו"ל כמי שאין ידוע אם בעת העריסה נקראת שרה או חנה שהסכים הרב שמות בשם חנולה לכתוב אנת אנתתי דמתקרית חנלין יע"ש ועיין להג"פ בס"ק קל"ב. וכ"ש הכא דבלא"ה אנו צריכין לאופן זה לרמוז אל עיקר שם גי'מא שנשתקע שהוא שם העריסה כמדובר ובזה יודה הרב הנז"ל ודוק. באופן דלפי זה צריך לכתוב אנת אנתתי דמתקרית שמחולה אמנם אכתי אית לספוקי שמא אין שם זה נגזר משמחולה אלא שם בפני עצמו או נגזר משם אחר הוא ואחר החיפוש נמצא בנמוקי הרב המובהק כמוה"ר יצחק בכר דוד ז"ל שכתב שאפשר ששם זה נגזר משם סימא שהוא שם אחר הרגיל פה העירה והוא נגזר מלשון מציאה וכסף כמתבאר בערוך בע' סם ועיין בס' בארות המים סי' ל'ו. וכיון שכן שנגזר משם סימא צריך לכתוב סימולא בסמך ויוד ואלף לבסוף אלו דבריו בקיצור וע' בזכרונותי סי' י"א ומ"מ לא סמכנו על זה לפוטרה בגט אחד בלבד בנוסח אנת אנתתי דמתקרית סימולא ואף שהיה כתוב כן בכתובתה משום שעינינו הרואות ששם זה דנ"ד הוא הוה ורגיל פה העירה בנשים הרבה מאד. ולא נמצא כזה בשמות הגיטין שבס"ס ג"פ ובס"ס מ"מ וגם במזכרת הגיטין אשר ביד הסופר מזה חמשים שנה. ואולם נמצאו הרבה בשם שמחולה כי זה מורה באצבע שזהו עיקר השם אשר ממנו חוצב. גם כתוב בכתובה בשין בלא חית. כי ע"כ עלתה הסכמה ליתן גט ראשון בנוסח אנת אנתתי דמתקרית שמחולה וגט שני בנוסח סימולא. ויותר ממה שכתבתי כאן כתוב אצלי בארוכה והסכים על ידי הרב המובהק ריש מתא כמהרר"א מיוחס הי"ו (אמר המ"ל הסכמה הלזו הנה נדפס' בסוף קונט' לגיטין אשר בס' בני אברהם עי"ש. וע' שמן המשחה בגט רע"ד ובגט רפ"ח שסידר שני גיטין אחד בשם שמהולה ואחד בשם סימולה ובגט של"ה שסידר כנז' לבד זה ששם סימולא הובא באלף לבסוף וע' עבודת משא שהביא שם שמולה בלא הא אחר המם ועיין בית אהרן)

ובכינוי המגרש ג'יליבון יען היותו מומר ושעת הדחק נמסר כל גט מהם שני פעמים ראשונה בעידי מסירה בלי נקודה ושניה בע"ח ובנקודה וכהוראת מהר"א ן' חסון מתורתו של הרב מוהרע"י ז"ל הוב"ד בכנה"ג סי' קכ"ט בהגב"י אות מ"ב. ואף