טיב גיטין (מודעי) כ
Tiv Gittin (modai) 20 · טיב גיטין (מודעי) · free full Hebrew text
Open in the reader →כי קושטא הוא מקום שנהגו לתת שני גטין אחד בלתי נקודה ואחד בנקודה וכשהשעה דחוקה נמסר בשתי מסירות כהוראת ה' מהר"א ן' חסון ז"ל מעדותו של הרב מהרע"י ז"ל ובמקום שאמרו להאריך קיצר בדבריו) ונכתב בשניהם דניאל מלא יו'ד כהסכמת רוב הפוסקים וכמש"ל סי' י"ז ובענין שם אבי המגרש נודע בבירור כי כך הי' שמו חזקיה ולא חזקיהו ועי' בס' עזרת נשים בשם חזקיה
כב) בד' בשבת בתשעה ימים לירח אייר בש' הנז' מסר המומר שמואל המכונה ג'יליבון ג"ך לאשתו דמתקרית שמחולה בת וגט שני בשם דמיתקרית סימולא. הנה בנדון זה כך היה המעשה כי שם העריסה לאשה זו היה ג' אמנם מעולם לא נקרא' בשם זה כלל כ"א בשם סימולא וכך היה כתוב בכתובה ויש מקום להסתפק בכמה ספיקי ועל כל הדברים בטעמן ושרשן הארכתי בפסק מיוחד הלא הוא כמוס עמדי ואכתוב פה ראשי דברים בקצרה. הלא מראש על שם העריסה שהוא ג'ימא באנו למחלוקת ראשו' ואחרונים בנשתקע שם העריסה והסכמת רובא דרבוותא דאין לכותבו בגט כלל ואף שלא נשתקע כ"א מקריאה ולא מידיעה העלה הרב מ"מ ז"ל בשער ד' סי' י"ג דאין לכותבו בגט עם השם הקבוע. ולענין אי סגי בגט אחד או בשני גטין הסכים הרב הנז' דמדינא כיון דבשעת הגרושין אינו מוחזק אלא בשם אחד בלבד והאחר נשתקע בגט אחד דשם המוחזק לבד סגי וכנראה מדברי הר' פני משה ז"ל יע"ש ועיין בס' גו"ר א"ה כלל א' סי' י"ו בשם תמר יע"ש והרב ג"פ ז"ל בדף קי"ג אחר שהאריך בענינים אלו סוף דבר העלה לענין מעשה באחד משני פנים עין עליו. והוראה זו פשטה פה קושטא בבתי דינים של יודעי' ושל סופרי' ואף למאי דשדו בה נרגא ה' ג"פ בדקכ"א וה' זרע אברהם א"ה סי' י"ו יע"ש אינה משלנו בנ"ד דהכא כבר ידעינן בודאי דאית לה שם אחר אלא שנשתקע. ועי' בס' מטה יוסף חא"ה סי' א' בשם הנולא ובס' משאת משה בחא"ה סי' י"ח ובח"ב חא"ה סי' י"א והנמשך. ועי' בס' יא"ה דקי"ח מ"ש שם בארוכה וא"כ נמצא דבנ"ד זו היא דרך ישרה לכתוב אנת אנתתי דמתקרית פ' לרמוז אל שם ג'ימא שנשתקע: ולענין כתיבת שם זה נסתפקנו אם הוא נגזר משמחולה אלא שבפי ההמון להקל על הלשון הפילו החית וקורין שימולה דאם הדבר כן הא ודאי צריך לכתוב השם העיקרי ולא הקיצור וכמ"ש הרב מ"מ בדף נ"ה ועי' להג"פ בסי' קכ"ט ס"ק ס"ח וס"ט יע"ש ואם ראה תראה להר' הנז' בדק"ה שכ' שנסתפקו גדולי הדור אם שם ג'ימא הוא נגזר משמחה יע"ש וא"כ הו"ל כי שם העריסה היה שמחה והשתא קרו לה שמחולה דבכה"ג שלש סברות