טיב גיטין (מודעי) יח

בזי'ן או בשין דהנה בשם איזמיראלאדא כתב מוהריק"א סוף סי' י"ד דצריך בשי'ן ומהרימ"ט הביאו מהר"ר שמחה ז"ל כ' שהוא בזי'ן. ומהר"ש הנז' נתן טעם דזה תלוי במבטא הלשון וכו' ובין זי'ן לסמך ליכא קפידא כמו יעלוז יעלוס דהכל אחד וכמ"ש הרי"ט בשארית יאודה דף פ"ב דהתלמוד אינו מקפיד בין זי'ן לסמך כמו נזקרין נסקרין והנה ידוע הוא דבין סמך לשי'ן ליכא קפידא וא"כ יש לכתוב ששבונא כמ"ש בכתובה ועתה אלכה לי למאי דכתב הר"א מוטל דצריך לכתוב אלף בין שין לשין כדי שלא יראה כששבונא בצירי לזאת אומר דאיברא דבפארג'ון לפרג'ון נתנו שני גטין בפני מהראנ"ח והרי"ט והרח"א והטעם משום דמשתנה שמו דאי הוי בלא אלף נקרא פרגון והטעם משום דלא נמצא לא בכתובה ולא באגרות פרגון דאם היה נמצא הרי כתב הריב"ל דאע"ג דמשתנה השם דבמקום פאלומה אומרים פלומה וכמ"ש הוא עצמו לעיל אעפ"כ כתב דהולכין אחר האיגרות דלמאי ניחוש לה אי משום שש ובכתובתה נמי יקראו כן. עוד אני אומר כיון שאם מניחים האלף בין שי'ן לשין אין לפסול הגט על זה וכמ"ש הרח"ש בתשובה סי' כ"ו בשם חאנוכה יע"ש עכ"ל הרב הנז', הנך רואה שפתי צדיק הם המדברים ככל אשר כתבנו דליכא קפידא והוא ז"ל בנ"ד עשה מעשה מטעם הכתוב' גם אנחנו סלקא לן שמעתין מטעם הכתוב בכתובה וכמש"ל וה' יצילנו משגיאות: ובהיותי באזמיר יע"א מצאתי בשמות הגטין למהר"י ן' נעים ז"ל העיד בגט שבא מברושה בימי הרב מהרש"ל והיה המסדר מוהר"י אלפאנדארי ז"ל וכתב שאזבונא ושלחו מתם כי כן מנהגם ומנהג קושטא. ועי' בשמות למהרש"ל הנז' מכ"י סי' י"ד יע"ש והאריך בזה וסיים שמנהג אזמיר לכתו' ששבונא ושוב נדפס ס' יד אהרן ועי"ש שהאריך בזה (אמר המ"ל ועי' להר' פאר דורינו כמוהרח"ף ז"ל בספרו חיים ושלום ח"ב דף קכ"ג ע"ד שעמד מתמיה במה שהר' יא"ה ז"ל מייתי ממורינו ה' הגדול מוהר"ש הלוי ז"ל שכותב בשני שינין ובאלף לבסוף ואילו במזכרת הגטין בס' לב שלמה אות י"ג כת' בשין ואלף וזי'ן וה'א לבסוף וזה היה בגט שניתן על ידו והניחו בצ"ע עי"ש בדבריו. ואנא עבדא אמינא דגברא רבא חזינא ותיובתא לא קחזינא והוא שהרב נתן טעם לדבריו להיות' שהיא עצמה המתגרשת בסי' י"א ועי' בית אהרן ז"ל)

ך) בב' בשבת בשנים ועשרים יום לירח מרחשון בשנת התקי"ד מסר יצחק בן שבתי המכונה מירקאדו ג"ך לארוסתו צפרה בת יהודה נכתב צפרה חסר יו'ד וי'ו כי כן הסכים הר' ס' שמות ז"ל אחר שהאריך בדבר העלה דלכתחי' צריך לכותבו חסר וכן העתיק