טיב גיטין (מודעי) יא
Tiv Gittin (modai) 11 · טיב גיטין (מודעי) · free full Hebrew text
Open in the reader →הרב י"א וגם תשו' הרב מוהר"א מונסון ז"ל הוא אברהם דשקיל וטרי עם הרב משאת משה ז"ל היא באה בקונטרי' תשובותיו כ"י הנקרא פרי עץ הדר וכמוס תחת ידינו מ"ש בארוכה בדבר זה בסי' י"ו וי"ח קבע להלכה לכתוב אברהים בלא יו'ד אחר האלף)
יב) בד' בשבת חמשה ימים לירח מרחשון ש' הת"ק ושבע מסר השליח יעקב בן משה ג"כ ליד האשה שרה בת משה שמסרו לו הבעל יוסף בן יעקב במתא טבריה. בענין כתיב' שם העיר הזאת כן כתב מרן ז"ל בתשו' סי' א' שנכתב בה'א לבסוף וכן כתב המבי"ט ז"ל ח"א סי' רט"ו יע"ש והב"ד הרב כנה"ג בסימן קכ"ח בהגב"י אות ק"ח ועי' מ"ש הוא ז"ל בסד"ה בשמות העיירות אות ה"א שכותב אותה באלף לבסוף ובודאי משגה הוא (אמר המ"ל חפשתי ולא מצאתי בתשו' המבי"ט ז"ל מה שהביא משמו וכן הכנה"ג לא ציין כ"א תשו' מרן ז"ל והא ודאי השמטת הקולמס הוא) דיתבה על כיף ימא דטבריה וממימי הים הנזכר מסתפקא וראינו בגט הנז' קצת שינויים ראשונה שכתבו בשנת חמשת וכו' וברב הסדרים כתוב שנת ולא ראינו מי שכתב בשנת במקומות אלו ועי' להר' שער אפרים בסי' ק"ט שקרא ערער בזה על רב אחד יע"ש הן אמת שמדברי מרן ז"ל בסה"ק סי' קכ"ו ס"ה נר' שיש לכתוב בשנת אמנם איכא למידחי דלאו דוקא ועי' לו בסו"ד במספר הימים ועי' להרב ג"פ ז"ל סקי"ו ועי' להכנה"ג בסי' הנז' בהגה"ט אות ח' דאייתי הך דמרן ז"ל וכתב הוא שאין המנהג כן אלא לכתוב שנת יע"ש הן אמת שבס' ה"ה מוהר"ש יפה ז"ל הנדפס בסו"ס ג"פ כתב שיש מוסיפין בי'ת בימי החדש ומספר שנות דור ודור ואין בזה קפידא כלל וכן הוא מנהג קושטא יע"א להוסיף בי'ת במספר הימים ובמנין השנים וכמ"ש לעיל סי' א' וכן ראיתי בגט הבא ממצרים ועי' בתשו' להרב מו"ה בצלאל ז"ל סי' כ"ב וכ"ג מ"מ מנהג עיה"ק צפת"ו שלא לכותבו והי"ל לדקדק ולדעת מנהג המקומות האלו (אמר המ"ל הא ודאי מ"ש הרב ז"ל וכן ראיתי בגט הבא ממצרים כונתו על בי'ת שבמספר הימים דוקא ועי' בקונ' הגטין להלק"ט ז"ל ולהר' בארות המים סי' ס"ב) שנית לא כתבו אנת אנתתי פלונית כ"א אנת שרה ואף שגם בזה יש להם על מה שיסמוכו כנודע ועי' להר' ג"פ סקפ"ט מ"מ מנהג ע"ק לכותבו ועל השלשה דא עקא שכתבו בהרשאה לפנינו עדים ח"מ בר"ת וכבר נודע מ"ש בסד"ה למהר"י מינץ ז"ל בסי' כ"א שמוהר"ר איסרלן ז"ל פסל הרשאה אחת הכתוב בה ח"מ בר"ת יע"ש ועי' להכנה"ג ז"ל בסי' קמ"א בהגה"ט סקנ"ו שרצה לומר שהוא חומרה יתירה ושוב כתב דאפשר דאע"ג דאין צורך לשטר שליחות מ"מ אם לא כתבו כתקונו