טיב גיטין (מודעי) י

ז"ל משם מוהר"א מוטל ז"ל שלא נאמר דין זה בפ'ה ושי'ן אנכי הרו' בתורתו הנדפסת בשם פאטה ופירמוזא ופאקימא ופאלקונא ופרחה ובשם רושא שכתב שצריך שני גטין בעבור הרפה זולת זאת ראינו בשם פלור ופרישקה והדומה שכ' שנראה לו שדי בגט אחד להיות שאין נרגש הרפיון כמו גויא וגאמילה ומזה ימים כבר עמדתי על דבריו דמאי שנא שם פאטה והדומה לו משם פלור והדומה ובינותי וידעתי דעי' חילוקו הוא דהיכא דהוי אות הפ'ה בשוא נעה אז צריך שני גטין והיכא דהוי בשוא נחה אזי אין נרגש הרפיון ודי בגט אחד ועי' בס' עבודת משא בשמות הגטין בשם פלור. ומהתימא שגם במכתב הר' החבי"ב ז"ל השלוחה להרב מהר"ש אלגאזי ז"ל אשר היתה תחת יד הרב ז"ל שכעת נדפסה בס' לב שלמה סו"ס מ"ב שהביאה לראיה הרואה יראה כי לא דיבר מרן החבי"ב ז"ל כ"א דוקא על אות השי'ן) ושם קונפראדא נכתב בנו'ן ככתוב בס' שמות וכן נמצא בגטין שניתנו לפני הרב פני משה ז"ל הלא המה בסו"ס ג"פ ובגטין שניתנו לפני הרב מ"מ ז"ל ודלא כמ"ש בס' הלק"ט סי' מ"ה וכתבתיו לעיל סי' ז'

יוד) בב' בשבת שנים עשר יום לירח תמוז ש' התק"ד במתא עכו דעל כיף ימא מותבה וממימי בארת מסתפקא מסר יוסף בן יעקב גט כריתות לאשתו אסתר בת אברהם

יא) בג' בשבת כ"ח יום לירח אדר הראשון ש' התק"ה מסר אברהם בן יעקב גט כריתות לאשתו מסעודה בת שלמה. המגרש הלזה היה נקרא בפי הכל איבראהים כמנהג המסתערבים וחקרנו ודרשנו מפי אנשי מקומו לדעת מנהגם בקריאת שם המילה וכולם פה אחד העידו כי קוראים בשם אברהם ומעולם לא נקרא איש בעת המילה בשם איבראהים ואף שבגדלם קורין להם כן. וכן נודע שבבהכ"ן שלו קוראין אותו לעלות לס"ת בשם אברהם ואמטו"ל נכתב שם אברהם לבד ולא חששנו לשם איבראהים כלל וכהסכמת הר' ג"פ בדק"ו ובס' ע"ן יע"ש ועי' בס' משאת משה ח"ב סי' ח' וט' שנדון שלהם חלוק משלנו ומדבריהם תורה יוצאה לנ"ד ודוק (אמר המ"ל הא ודאי בכותבו איברהים כסדר הזה לדיוקא נקיט דדוקא ביו'ד אחר האלף כאשר הובא בס' ע"ן וכאשר כתב הרב יא"ה ז"ל משם ה' משאת משה ז"ל בפי' איתמר שצריך לכתוב יו'ד אחר האלף ואמת אגידה כי פה מצרים נמצא כתוב בגטין שניתנו בבתי דינין שלפנינו פעמים ביו"ד אחר האלף ופעמים חסר היו"ד ומרן אבא תפארת ישראל זלה"ה בראותו מ"ש הרב משאת משה ז"ל בסי' ט' דד"ל ע"ג דמעולם לא יצא מפיו לכותבו איברהים ביו"ד אחר האלף ודלא כאשר הביא