תירוש ויצהר (שו"ת) צו

העתק אות באות מגוף המכתב

ב"ה יום ב' כ"ב שבט "שופט צדק" לפ"ק פה ק"ק ווישעגראד. ד' יברך את עמו בני גומלי חסדים בשלום לכבוד אלופי גבאים דח"ק ק"ק פלונסק

גיה"ק הגיעני זה היום ושם נאמר בדבר מת אחד שנולד עם שינים שהיה כתוב בפנקס שלכם מהרב הג' מו"ה אשר קמץ לאמר עניני חרמות איזה פעמים. אך נלקח מכם הפנקס בהבערה ולא ידעתם איך ומה לעשות ובקשתם ממני לחקור האם נמצא כתוב בפנקס החברה איזה דבר אופן או אם יש איש באנשי החברה היודע בבירור מה לעשות איך להתנהג עם מת כזה. הנה דרשתי וחקרתי היטב בפנקס דפה וגם לכל אנשי החברה ולא מצאתי מענה בבירור בפיהם. אחד אומר שאין עושים שום שינוי והרבה אומרים שיניחו אותו בקבר פניו למטה. ואין בזה בירור גמור. ואנכי הגם כי ידעתי מך ערכי ואין אתי דעת ותבונה לחוות דעתי בזה עכ"ז הוכרחתי להשיב מפני הכבוד. הנה אנכי לא מצאתי מזה בשום ספר רק בספר חסידים סי' קפ"ו שם מבואר באחד שנולד בשינים וזנב ואמרו אנשים שבסוף יאכל בני אדם מוטב להמיתו אמר להם החכם להסיר השינים שלפניו ולחתוך הזנב שיהיה ככל אדם ואז לא יזיק. משמע משם שדבר שינוי כזה אין חשש סכנה לאחר מיתה מדלא אמרו אנשים מה יעשו בו לאחר מיתה גם בש"ע בכל מקום שנאמר שינוי לא נמצא סכנה כי אם בחייו לכן לצאת כל הדיעות להניח אותו בתחילה הפוך בקבר ואח"כ תעשו כפי המקובל לכם מהרב הגאון מו"ה אשר קמץ ז"ל להשביע אותו בחרמות ומשמעות לשון מכתבם לאמור בלשון לעז אך מבואר בספר זכירה בלשון שהיה רגיל בו בחייו. ולמת כזה שלא הי' בו שום דיבור אפשר לאמור גם בלשון הקודש בזה הלשון: בידיעת בד"צ ובידיעת הח"ק הננו משביעים את רוחך בשם ד' ובח"ח ובשד"א א ובחרם יהושע ב"נ שלא תזיק לשום אחד, מבני משפחתך ולא לשום אחד מבני עירינו ולא לשום אדם בעולם ולא תעשה שום רושם כלל. ככה ישביעו אותו שלשה פעמים. ואח"כ יהפכו אותו ויניחו אותו כדרך כל המתים ויבקשו ממנו מחילה עכ"ז שעשו עמו באשר שמוכרחים לעשות לו כך מאחר שעשו עמו שינוי מן השמים. ואם יוודע לכם שלא נאמר בפנקס להפוך אותו. אזי תשביעו לבד כנ"ל. הגם כי אתי להאריך קצרתי מפני כבוד המת. ולראיה בעה"ח הק' משולם פייבש ראבדק"ק הנ"ל

להיות לראיה כי הועתק אות באות מגוף כתב ידו הטהורה בלי שום שינוי כלל באעה"ח היום יום א' ט"ז מנחם אב תקצ"ב לפ"ק פה פצלונסק: נאום משולם יאכטזואהן

היום יום א' ט"ז לחודש מנחם אב תקצ"ב הביאו לפה נפל מהגביר מו"ה שמואל פרץ מקאחער והי' בעת טהרתו מצאו לו המתעסקים ארבעה שינים שקורין ציין והלכנו לבית הרב המגיד עם הרב מו"ה חיים דיין מפה במכתב הרב הישיש מו"ה משולם פייבש ראב"ד מווישעגראד כפי המבואר מעל"ד וזאת עשינו בהסכמתם שלחנו עם השמש הנושא הנפל לבית הקברות אחד מבני החברה גם הב"ד שמש. ושמש דח"ק הניח את הנפל על פניו בתוך הקבר ואמרו שלשה פעמים בזה הלשין: בידיעת בד"צ דפה ובידיעת בני הח"ק הננו משביעים את רוחך בשם ד' ובח"ח ובשד"א ובח' יהושע ב"נ שלא תזיק לשום אחד מבני משפחתך ולא לשום אחד מבני עירינו ולא לשום אדם כלל ואל תעשה שום רושם כלל. ואח"כ הפכו השמש והניחו כדרך כל המתים וביקשו ממנו מחילה כפי הכתוב מעל"ד ד' יגדור פרצותינו במהרה בימינו. ע"כ העתקתי מהפנקם הישן דפה: ואגב אזכיר אשר הג"מ אשר קמץ אבד"ק ווישעגראד הנ"ל הוא הנזכר בשם הגדולים החדש מערכת א' אות רכ"ג מי שהיה אבד"ק טיקטין ואח"כ בווישעגראד. ויסופר שם מעשה נורא באיזה אופן נודע גדולתו. וכי נתקבל שם לרב עפ"י צוואת רבו הגאון מ' שלום אבד"ק טיקטין. ומקודם הסתיר את גדולתו עיי"ש באורך. והגאון המגיד מפלונסק הנ"ל בפנקס הוא הג"מ דוד כנפי יונה שהי' אב"ד דפה ונקרא פה בשם המגיד ואח"כ נתקבל לפראשניץ ולקויל ושם מנוחתו כבוד. והג"מ חיים דיין הוא אחיו של הג"מ ישראל אב"ד גור אביו של הגה"ק בעל חידושי הרי"ם ז"ל. והרב מ' משולם יאכטזאהן הנ"ל בפנקס הוא הרב המפורסם הנקרא פה ר' משולם חסיד ז"ל

ב) נשאלתי מעיר שרוצים לעשות בית הקברות חדש כדת איך לנהוג בזה. והשבתי הנה ראיתי מש"כ בזה הג"מ יוסף דוד זינצהיים בעהמח"ס יד דוד בשו"ת שאגת אריה החדשות סי' י"ז וז"ל: הנה מרגלא בפומייהו דאינשי כשרוצים לעשות בית הקברות חדש שאין קונין לחלוטין ואין גומרין את הקנין עד שיהיה ח"ו ב"מ מוכן לקבור שם. ובאמת מימי לא ראיתי בשום ספר דבר מזה. אעפ"כ מנהג של ישראל תורה היא ואולי עושין ע"ד לא יפתח אדם פיו לשטן ח"ו וסימנא מילתא היא עכ"ל. והגאון בעל שאגת אריה השיב לו שם בזה"ל: וע"ד שכתב שיש מקפידים שלא לגמור המקח בקרקע בית הקברות עד שימות מת אחד קפידא זו אין לה עיקר ושורש ודברי הבל הם רק כן ראוי לנהוג שיקנו קרקע לגמרי לב"ה רק קודם המקח יעשו חברה של קברנים הנקרא חברה קדישא ואנשי החברה יגזרו צום על עצמם ביום ב' או ה' ויאמרו סליחות ויבקשו רחמים ובלע המות לנצח עכ"ל. גם ראיתי בשו"ת דברי חיים ח"ב חיו"ד סי' קל"ה שכ' אשר שאל בנידון הבית עלמין שבאים להוסיף עליו מה לעשות הנה לא שמעתי מרבותי דבר בזה ולפ"ד שילכו הח"ק על הב"ע ויסבבו הב"ע ויאמרו הבקשה שאומרים בשעת סיבוב בה"ק והיא כתובה בס' מענה לשון והח"ק יתענו מקודם או יפדו עצמם וגם בני העיר ירבו בצדקה באותו מעמד ויקיפו הב"ע ז"פ ויאמרו מקודם הד' מזמורים הראשונים שבתהלים ואח"כ ויהי נועם בכל הקפה ואנא בכח וכו' עכ"ל. שוב ראיתי בשו"ת דברי יעקב סי' י"ג שכ' בנידן זה הנה סיבוב המקום ואמירת מזמורים מצינו כעין זה בש"ס שבועות ר"פ ידיעות הטומאה גבי הוספת עיר והעזרות דהי' מוסיפין בשיר של מזמורי תהלים וכל ישראל היו מקיפין המקום סביב עיי"ש בפירש"י ד"ה ושתי אבל התעניתים שהחמירו בזה לא ידעתי להם צורך דבר ולמה נגזור תענית ולהמריך לבבם ויותר טוב שיפדו עצמם בצדקה להיות למצוה רבה שזה מפורש בקרא שמצלת מן המיתה אבל התענית מאי עבידתי'. וראיתי בס' מעבר יבק מאמר שפת אמת פי"ד ועי' ג"כ בס' פחד יצחק אות ביה"ק שכתבו שהמת אשר יהי' נקבר שם ראשון יש לשחוט קודם תרנגול בלא ברכה (אבל הכיסוי יעשה בברכה) ולקוברו בצד המת לרגליו יע"ש. ועיין בשו"ת בנין ציון סי' קט"ו עכ"ל. והנה מה שתמה על התענית שגזרו לדעתי אין זה חידוש כי כיון שיש חשש אולי ח"ו נגזר מיתה על יושבי המקום ואל יפתח אדם וכו' א"כ שפיר נכון לגזור תענית אשר הוא בכלל תשובה ותפלה וצדקה דמעבירין את רוע הגזירה וכן צו"ם קו"ל ממו"ן. ותענית מכפר עונות אנשי העיר וכמו שכתוב ביונה (ג' ד') ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת ויאמינו אנשי נינוה באלקים ויקראו צום וכו' אל יטעמו מאומה וכו' וינחם האלקים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה וכן מצינו בכל מקום שישבו בתענית לכפרת עונות גבי מזה שישב בתענית שבעה שבתות ימים כמבואר בפדר"א פ"כ ועיין בעירובין (די"ח ע"ב) שהתענה ק"ל שנה וכ"ה בזוה"ק ק בראשית (דף נ"ה ע"א). ועיין בע"ז (ד"ח) שעמד בתענית ח' ימים. וכן לכל חשש וצרה גזרו תענית ומי יאמר זכיתי לבי הלא אמרו שוב יום אחד לפני מיתתך ישוב היום וכו'