תירוש ויצהר (שו"ת) תס

ה' עמך, ובחי' עה"ת הבאתי עוד תירוצים ואכמ"ל. ועי' לעיל סי' מ"ט)

סי' קטו. בחינוך מצוה קי"א בפ' תשא (ובפנים טעות שכ' בפ' תצא)

סי' קטו. בסוגיא דכתובות (דט"ז ע"ב) אם יש עדים שיצאת בהינומא, וענין עדות שאאילה"ז. (ועי' לעיל סי' ה', וסי' מ"ד, וסי' מ"ה)

סי' קיז. בדין מרור, ובש"ע או"ח סי' תע"ג, (ועי' לעיל סי' ק"ז)

סי' קיח. בגמ' מכות (די"א), ובחי' עה"ת פ' מסעי, בערי מקלט

סי' קיט. בענין מה שאומרים בעת הגבה, וזאת התורת אשר שם משה לפני ב"י (ואתחנן ד' מ"ד), על פי ד' ביד משה (בפ' בהעלותך ט' כ"ג), וח"ת בפ' ואתחנן

סי' קכ. בסוגיא דפסחים (פ"ט מ"א) בדין פסח שני, (ועי' בס' צבא רב דנ"ח, ועי' בס' ארץ צבי עיר האמת בית ד' ועי' תהלים (י"ט י"ג) וברש"י שם, וכן ברש"י מכות (ד"י ע"א) ד"ה לתלמוד, ובס' שמן אפרסמון שמיני, ובס' נחלי מים די"ד, ועי' בלב ארי' חולין (דקל"ט ע"ב) ד"ה אסתר, ועי' בח"ת בריש שו"ת פרי השדה ח"ב)

סי' קכא. בענין תפלת כה"ג ביוה"כ, וגמ' יומא (דנ"ד), ובפיוט ליוהכ"פ, וענין אונקלוס הגר (בגיטין דנ"ו ע"ב)

סי' קכב. בסוגי' דתופס לבע"ח, ובה' טריפות בדין קרום הריאה בחולין (דמ"ו ע"א), ובענין נקבים להצטרף דאיסור, בחולין (דמ"ד ע"א), ושם (דמ"ב ע"ב) בחסרון השדרה

סי' קכג. במדרש רבה (שמיני פי"ג) כיצד הם נשחטין וכו' לויתן נותץ וכו', ובגמ' ברכות (די"ז ע"א) סוף אדם וכו', ובנדה (דס"א) מצות בטילות לע"ל

סי' קכד. בסוגיא דתנאי כפול

סי' קכה. בסוגיא דחדש, בקידושין (דל"ט), ובסוגיא דשני כיסין, בגיטין (דנ"א ע"א), ובסוגי' דמובמ"ק בריש ב"מ

סי' קכו. בסוגיא דתני ר' חייא (ב"מ ד"ג ע"א), וענין עד המסייע, וסוגיא דהילך, וטוענו חטים והודה לו בשעורים

סי' קכז. שנית בהילד שנולד ברגל עקום. (עי' לעיל סי' צ"ז)

סי' קכח. בברכות (דכ"ח ע"א) גמירי וכו' ובפסחים (דמ"ג ע"ב), (ועי' לעיל סי' ג')

סי' קכט. בסוגיא דשליחות (קידושין דמ"ב ע"א)

סי' קל. הערות שונות בד' חלקי ש"ע

סי' קלא. בסוגיא דשליח נעשה עד, בקידושין (דמ"ג ע"א), (ועי' לקמן סי' קל"ב)

סי' קלב. בסוגיא דשליח נעשה עד (ועי' לעיל בסי' קל"א)

סי' קלג. בגמ' ריש סוטה ובדברי רש"י שמות (ב' ו')

סי' קלד. בדין מוהל וסנדק ביחד. וכררים בסוגיה דעובר לעשייתן, וח"ת במעות מילה ח"ת בפ' פקודי בענין משכן וכרים. ובענין החרוז דלכה דודי שמור וזכור וכו', (ועי' לעיל סי' כ"ז)

סי' קלה בדין מחט בכבד וברש"י סנהדרין (דמ"ג פ"ה)

סי' קלו. בשו"ב שיצא עליו רינון מגניבה, ודין רמאות בשני שותפים

סי' קלז. בדין פרה מבכרת ועשה מכירה גרועה אם יש על הולד קדושת בכורח

סי' קלח. בסוגיא דכבתה ועניני חנוכה, (ועי' לעיל סי' ט"ז)

סי' קלט. תקנות גדולות בענין לקמץ בהוצאות על מותרות, ולוקסוס, בצוק העתים ר"ל

סי' קמ. בסוגיא דעתי, ביומא (דס"ו ע"ב

) סי' קמא. בדין חליצה שנודע אח"כ אשר בין השלשה דיינים הי' דיין א' קרוב דדיין השני

סי' קמב. בדבר שו"ב אשר זה רבות בשנים שנכשל בחדר"ג ז"ל שנשא אשה על אשתו, והוא יר"ש ונזהר בעניני שו"ב בזהירות ודקדוק

סי' קמג. בירושלמי סנהדרין (פ"ו ה"י), ובענין השאלה דצדיק ורב לו, רשע וטוב לו

סי' קמד. בפיוט יציב פתגם

סי' קמה. בדין אם מותר להקים מצבה שנכתבה אך ורק בלשון או"ה, גם יום מיתתו, בלי שום תיבה ואות משפתינו הק'

סי' קמו. ע"ד שנוהגים שאם לא הלך על קבר אבותיו עשרה שנים, שוב לא ילך:

סי' קמז. בתוס' סוכה (דמ"ו) דאין מברכין זמן בלא ברכה אחרת, וחי' בסוף פסחים, (ועי' בדג"ש שם)

סי' קמח. פי' הפסיקתא, בעניני הנוכה: סי' קמט. בגמ' פסחים (דס"ח ק"ב), ובענין שקורין בתואר רבנית

סי' קנ. בסוגיות דאין חוששין וכו' (פסחים ד"ט ע"א), ותשע ציבורין, (ועי' בדג"ש שם)

סי' קנא: פי' בפנים יפות פ' קרח, בחשבון המתים במגפה, ובגמ' מגילה (ד"ו) מיחייב אינש וכו'

סי' קנב. במגילה (ד"ב ע"ב), ובענין עובר לעשייתן. (ועי' לעיל סי' קל"ד)

סי' קנג. בענין תפילין בחוה"מ

סי' קנד. ח"ת בענין תפילין ובגמ' מנחות (דל"ד ע"ב) טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים

סי' קנה. בה' מילה, ובדין תינוק שמת קודם יום ח' דמלין אותו על קברו, אם החיוב גם פריעה

סי' קנו. בפסחים (ד' צ"א) וכ"ת זריזין וכו'

סי' קנו. בפסחים (ד"ג ע"א), וח"ת בפ' נח

סי' קנח. בענין צדקה, וח"ת בברכות (ד"ג כ"ב), וביומא (פ"ד מ"א) ועוד

סי' קנט. קס: קסא. ח"ת בפ' מקח

סי' קסב. ח"ת בפ' שמות, ובעניני פסח

סי' קסג. ח"ת בפ' בראשית

סי' קסד. בסליחות מי שענה ליצחק אבינו וכו'

סי' קסה בדין תשלומי רח"ש להרב כשנוסעים עם הנישואין דעיר אחרת, (ועי' לקמן בתפארת בנים סי' כ"ט ובסי' ס"ד)

וסיפר לו המופלג יראת ה' אוצרו וכו' ר' משה נ"י ענגלמאן מפה שקרובתו עשו חתונה בגאסטינן, והי' גם הוא על החתונה, והלכו לפני החופה המחותנים, והוא בתוכם, לבית הרב הגה"ק ר' יחיאל מאיר זצ"ל לשלם רח"ש, ועשה הרב חשבון, והי' סכום הרח"ש עשרה וחצי רו"כ, ושילם המחותן עשרה רו"כ, אבל הרי"מ אמר ואיה המה הסך חמשים קאפיקעס?ושילם המחותן גם החצי רו"כ ואמר להם, תאמינו לי שגם בני ר' ליבוש (אשר כל פרנסתו עם ב"ב היה באמת מאביו הרב) כשעשה חתונה הוכרח לשלם לי כל הרח"ש עד פ"א. וכן אמר הרב מליסא זצ"ל אשר תשלומי הרח"ש היא סגולה שיצליח הזוג במסחרם ופרנסתם, ולא ויתר מרח"ש אף פ"א, גם זקני הגה"ק