תירוש ויצהר (שו"ת) מה

ותעב"ט ואל תשיג גבול עולם אשר גבלו הראשונים ועמדו בפרץ ומהם לא תזוע עכת"ד

גם בשנת תקצ"ח יצא לאור קונטרס הנהגות אדם מהגאונים הקדושים מהר"ש זלמן אבד"ק ווארשא בעל חמדת שלמה ומהר"ר יצחק מווארקי ז"ל ובצירוף עוד כמה רבנים גדולים שם בסעיף י"ד כתבו בזה"ל חלילה וחולין יהיה שהשוכר מהפאכט יעמוד אצל השו"ב בשעה שהוא בודק הריאה וגם הקצב לא יעמוד כי בזה באים מכשולים רח"ל עכל"ק

שוב ראיתי בס' ברכת משה הנשלח לי למנה מידי"נ ש"ב הגאבד"ק קאמינקא שי' ושם בקונטרס יפה לבדיקה שער ה' נתיב א' אות א' דיבר מתקנה זו וכ' והנה אף דתקנה זו לא נתפשטה עוד בכל המקומות ובפרט בעיירות הקטנות דהשחיטה מועטת ולא נמצא מקום בית השחיטה מיוחד דקשה לתקן שיהי' בכל שחיטה איש אחר שאינו נוגע כמובן מ"מ במקום דיכולת לתקן דבר זה מה טוב וראוי לעמוד בפרץ ולגדור גדר שגדרו גאוני קמאי שלא לבוא לידי מכשול חלילה וכל העובר על התקנה במקום שתקנו אותה ה"ז כעובר על דבר תורה עכ"ל

גם ראיתי בס' מנחת יוסף סי' ל"ט ענף י"ב סעי' י"ב שדיבר בזה ושם בליקוטי יוסף סקנ"ג על הא דכ' הפרי תבואה שהובא לעיל דבקצת קהלות נופחין דרך נקב שבכותל כ' בזה"ל וגם בפ"ק בריסק התעורר כבוד אאמו"ר בצירוף ריעיו השו"ב בתקנה זו לנפוח דרך חור והרשה הגאון ר' יעקב מאיר פאדבה ז"ל אבד"ק לבנות הבנין המיוחד לזה בחוה"מ ואמר שהוא בנין של מצוה ואח"כ נחרב בהמשך הזמן וחידש הגאון ר' יהושע ליב שי' שהיה אבד"ק בריסק שלא יהי' הז"ץ בבית הבדיקה וכ' בתקנתו שאם הז"ץ לא ירצה לצאת מחויב השו"ב לעזוב את הריאה עד שיצא. וכעת נדפס ס' ראש יוסף ובס"ק רמ"א כ' שראה קונטרס התעוררות אשר הדפיס הרה"ג והקדוש ר' יצחק מווארקי זצ"ל שלא יעמוד בעל השור אצל הבדיקה רק דרך חור כנ"ל אשרי הדור ששמעו לו עכ"ל ונראה שלזה הקונטרס כוונו הגאון מלבוב והגאון מהרש"ק בתשובותיהם עכ"ל

והנה הא דכ' המ"י דלקונטרס של הרה"ק מווארקי כוונו בתשובותיהם הגאונים מאורי ישראל הנ"ל זה ליתא. ולאשר נמצא בידי העלה אשר נדפסה אז בחת"י גאוני וקדושי הדור זי"ע אשר על העלה הזאת כוונו בשו"ת שו"מ וטוב טו"ד והעלה היא יקר המציאות לכן אמרתי להעתיק לכ"ת אות באות כל הנאמר שם למען ישאר לדור אחרון. ועי' דעת תורה סי' ל"ט סקע"א ובס' דרכי תשובה סי' ל"ט סקכ"ו ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' מ"א. ועי' מכתב הגרע"א בזה בס' איגרת סופרים

תקנות גדולות וקבועות שנוי כאן. ראה ראיתי גודל השערורה הנעשתה בענין בדיקת הריאה מבחוץ כאשר יאספו אל השוחט הקצבים והפאכטרים מצפצפים ומהגים בלשונם ונותנים עליהם בקולם ומבהלים את השוחט מקולם יחתו ובקל יוכל להכשל ובפרט בעיירות אשר פני העיר הם זובחי זבח ומחזיקי פאכט וטאקסי ואם השוחט ירא ורך לבב יוכל חס ושלום לבוא לידי מכשול על ידי נשיאת פנים. אי לזאת שנסתי מתני ואזרתי כגבר חלצי לא נחתי ולא שקטתי עדי אספתי חתימות מרבני גאוני ארץ גודרי גדר ועומדי בפרץ להרים המכשלה הזאת מתחת אחב"י ולא יהי' עוד זאת לפוקה. חלילה חולין לשום קצב או פאכטיר או בעלי טאקסי או באנקירר אף אותם הנותנים מעות לקצב על הבהמות או א' מאנשיו או קרוביו ומיודעיו לעמוד אצל השוחט בעת בדיקת הריאה מבחוץ והאיסור חל על השו"ב באם יבוא אחד מהנ"ל אצלו בעת בדיקתו אף אם הוא יר"ש חלילה לו לבדוק עדי ילכו להם ואחר יבדוק אף אם אמור יאמר השו"ב אינו מזיק לדבר עמידת האנשים אלו אצלי אנכי העושה כדת והמה מחשים אף גם הקצב יתנצל לאמור הן צריכנא לנפח הריאה בעת בדיקתה חלילה הס כי לא להזכיר ולא יועיל שום התנצלות בדבר רק המפשיט העור הבהמה או איש אחר אשר אין לו חלק כלל הוא יהיה המנפח

גם באותן עיירות אשר להם שוחטים שנים או שו"ב ועע"ג בעת בדיקתם טרם תצא הריאה מת"י יוכלו לווכח ולפלפל עדי יסכימו לדעת אחת או ילכו להרב ומורה דשם. אמנם אחר יציאת הריאה מת"י חלילה לאחד מהם לגלות סודו לפני שום איש מי הוא המחמיר ומי הוא המיקל בדבר מלבד אשר נזהר בזה מלא תלך רכיל כמבואר בחו"מ סי' י"ט סעיף א' גם מצודת גאוני ארץ פרוסה עליו ובפירוש בכל מקום בוא דברי אלה מחויב הרב המורה דשם להתרות את השו"ב והפאכטיר והקצב ובעל טאקסי והבאנקירר ע"ז ולחקוק דברי אלה על הלוח בביהכנ"ס ובבה"מ למען לא יתנצלו בשגגה. ואם ח"ו יעבור שו"ב על דברי הנ"ל ויעשה בשאט נפש לבלתי שמוע לגדר רבני גאוני ארץ שחיטתו נבילה כדין מומר לאותו דבר וכבר נגדר זאת בכמה ק"ק כמו בעיר דובנא רבתי ובלובלין ובזאלקווא ושארי ק"ק כעת אספתי שיתחזק הדבר לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל. והנה רצוני הי' להדפיס כל הכתבים שונים מכל א' ואחד לשונו הזהב כאשר האריכו בדבר וגודל גדרם בזה וכן ציוו עלי הרבנים גאוני ארץ אך לגודל הוצאת הדפוס לא הי' בידי להדפיסם ולא העתקתי כעת כ"א תוכן דבריהם ואי"ה כאשר יגזור ה' לחיים ויהי' בעוזרי להוציא מחשבתי מכח אל הפועל להדפיס ליקוטי שו"ב כאשר עם לבבי אחבירה עליהם דברי הרבני גאוני ארץ כל או"א ככתבו וכלשונו בלי שום שינוי: דברי המדבר בצדקה לגדור פרצת הדור ואיש על מקומו יבוא בשלום. לסדר "שמור ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך". שנת זאת הבהמ"ה א' ש' ר' תאכלו' לפ"ק: הצעיר ב"ב ז"ו ש"ו מ"י ה"ה מ"מ ד"ר

ואלה הרבנים גאוני ארץ אשר באו על החתום לגדור הדבר ממדינת רוסיא וקיר"ה ופולין כאשר המה בכתובים יעקב אורנשטיין אב"ד לבוב והגליל. אפרים זלמן מרגליות מבראד. אברהם יהושע העשיל ממעזבוז. ארי' ליב תאומים אב"ד בראד והקרייע בצלאל אב"ד אסטראה. יצחק בהרב המנות מ' יחיאל מיכל מראדוויל. יצחק אב"ד זאמושטץ והקרייז. משולם זלמן אב"ד קאזמיר. משה אליקום בריעה בהמנוח הרב המגיד מקאזניץ. משה אב"ד טארניגראד. נתן צבי הירץ סג"ל אב"ד טארטשין. צבי הירש באמו"ר יצחק אייזיק ז"ל מזידיטשוב יוסף יוזפע שטערין מזאלקווי. חיים זאב וואלף אב"ד זלאטשוב. שמעון אשכנזי מזעלחיו. מנחם נפתלי הירץ אב"ד ראווא. זאב וואלף אב"ד פשעווארסק. שרגא פייביש מהובנוב אברהם אב"ד דאדוויל משה ליכטשטיין אב"ד סטריקאוו מראדוויל. שלום רוקח אב"ד בעלז. יהודה אב"ד גלינא

אנכי המאסף אבקש משאר גאוני ארץ זמננו אשר לא דרשתי רשותם בזה כי קשה עלי הדבר לטלטל א"ע ולא אספתי כ"א מהקרובים אצלי בטח לבי אשר גם המה יסכימו לדבר ויאמרו לפעלא טבא יישר חילו. ויתנו תוקף לזה חוק ולא יעבור. אף גם כמה אשר נתנו מהודם על זה אך, לטלטול הדרך נאבדו מאתי. על כן לא הצגתי שמם כ"א אותן הכתובים ת"י ה' יחזקנו ויאמצנו לעבודתו

אלה הדברים שנאמרו בהעלה שנדפס אז. והעתקתי לו