תירוש ויצהר (שו"ת) שפג

ועד"ז שמעתי צחות בשם הגאון ר' ארי' ליב ז"ל קצנעלינבוגין אבד"ק בריסק ז"ל ששדכו חתן עבור בתו. והשיב שאינו יכול לעשות השידוך מפני ששם החתן כשמו. וא' השדכן ילמדנו רבינו. הא שם החתן שלמה, וא' הג' רא"ל הלוא שמי ארי'. ולפי חז"ל הנותן בתו לע"ה וכו' ככפתה לפני ארי'. ואין המדובר כ"כ בר אוריין. א"כ שמו ג"כ ארי'

שוב ראיתי בס' תולדות יהודא כת"י שכ' סיפר הגה"צ ר' פינטשא זצ"ל אבד"ק פילץ מגודל השמחה שהי' לדודו החי' הרי"ם זצ"ל בשידוך עבור נכדו החביב עליו כבבת עינו (בעל שפת אמת זי"ע) עם בת ח"ד ר' יודל מהענטשין ז"ל. וגם ידוע שמחמת חיתון זה שהי' שם אחד של השפ"א כשם ר' יהודה חותנו. צוה החי' הרי"ם מני שעת ההתחתנות לקרותו תחת יהודה לייביש אך בהשם ארי' ליב. וכן קראוהו לתורה. וכן חתם א"ע מני אז והלאה עכ"ל והיא מעשה רב

וראיתי בהג' ח"א דפ"ה מביא מכתי"ק שו"ת נשאל דוד חאע"ז (סי' ל"ד) מהגאון רשכבה"ג מ' דוד אופנהיים ז"ל שכ' ובאמת מיום עמדי על דעתי הייתי מתמיה על קצת אנשים שנושאים את בנותיהם לאיש אשר שמו שוה לשמו ושניהם יש להם שם א' בשוה. וכדי להנצל מצוואת ריה"ח מוסיפין שם לאחד מהן לכינוי ועושין העיקר לטפל וטפל לעיקר כי היכי דלאשנויי השם ולא להוי שינוי מעשה רב להיות שם שמות עיקר בארץ ומאי מהני להם שטותם ומנהגם כי שם הילדות היא ופוטר את הטפילה טפל בלי מלח לקיים ברית עולם בכל זה הייתי כקורא תגר ולא ילד בולד התימה מאבות המשיגי"ם בהשג יד הכותבת טעם לשבח בדבר הזה

אמנם אחר העיון מצאתי און מנהגן של ישראל תורה היא ושרי להו תגרא כי זכר לדבר מיהו איכא. מהא דאי' במס' סוטה (יו"ד ע"ב) אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי משמי' דרשב"א וכו'. הנה שיחות של ת"ח צריכין לימוד הא דקאמר שמואל סבא מה שאינו נמצא ברהיטא בש"ס כי אם מיעוטא דמיעוטא. אלא להראות דמהני שיטתא לסבא דלא להוי שם חמוהו וחתני' שוים כאחד והוסיפו לו הכינוי לקרוא לו בשמו שמואל סבא. ובאמת אמרו שם הנוסף הוא עיקר והראשון הוא טפל. וראיה לזה ממסכת ברכות (י"ג ע"א) כיוצא בדבר אתה אומר לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ולא שיעקור שם יעקב ממקומו אלא ישראל יהי' עיקר ויעקב טפל עכ"ל. נמצא שם השני העיקר ושם הראשון טפל ועל זה סמכו העולם בסמיכות זקנים מ"מ שומר נפשו ירחיק ממנו וכיוצא בזה עכ"ל

וסיפר לי הגאבד"ק קוטנא שי' שפ"א שאל זקינו הגאון מאורן ש"י ר"י מקוטנא ז"ל את הרב ר' דוד זלמן אבד"ק אושענטשין. שעפ"י מקרה הי' בביתו. בעת שנשאל ע"ד שידוך מכלה וחמותה בשם א'. איך קורין לאשתו. והשיב 'רבנית' ועפי"ז פסק דלא שייך כלה וחמותה באם חמותה היא רבנית. ועי' לעיל סי' קמ"ט. וסי' ק"ח

ואסיים בדברי שיחת חולין של ת"ח. אשר פ"א נתוערו יחדיו זקיני הגה"צ ר' אליעזר"ל דעם מגיד"ס מלובלין עם הג' ר' שלמה דעם מגיד"ס מוולאדאווי ז"ל [אבי אבי חורגי עי' לעיל קמ"ט] ואמר ר' שלמה לזקני ר"א בזה"ל ר' לייזרל. אפשר וועלין מיר זיך משדך זיין. והכונה הי' אז על בנו הבחור ר' משה פישל. שישא את אמי ע"ה בת זקני ר' שמואל אליהו ז"ל. בן זקני ר' לייזרל [עי' לעיל סי' ע"ב]. והשיב זקיני ר"א. הלוא העולם מקפידין בשידוכים שלא יהי' שיווי שמות ואותי קוראין העולם ר' ליזרל דעם מגידם ואת כבודו קוראין ר' שלמה דעם מגידם. ולא נעשה השידוך. וזקני רש"א לקח לחתן את אבי המנוח ז"ל ור' שלמה [בן המגיד הגה"ק בעל שו"ת מהר"ם רוטנבערג האחרונים אבד"ק וולאדאווי. קאזמיר] השיא את בנו לבת הגה"ק ר' חיים אליעזר וואקס ז"ל אבד"ק קאליש בעל נפש חיה. ואחר זמן קצר נפטר אבי המנוח זצ"ל וגם נתאלמן ר' משה פישל רוטנבערג ל"ע. אז נשא את אמי ע"ה. ודרו יחדיו ערך ארבעים שנה. ונתקיים השידוך שהי' המדובר בימים מקדם: ידידו בלונ"ח. סימן רטו

בשם ה' יום ועש"ק חקת תרנ"ג קרסגיבראד

לכבוד ש"ב י"נ הנניד המופלג הנכבד וכו' מ' שלמה יוסף נ"י מיכלזאהן בק' פלונסק

ע"ד שאלתך אודות צוואת זקנינו רבן ומאורן של ישראל בעל תוספות יו"ט זצ"ל לעשות סעודה וקורין המגילת איכה. כנא' שם: אמנם כן הנני עכשיו אני קובע גם יום משתה ושמחה את יום הא' לחודש אדר משנכנס אדר מרבין בשמחה והוא השני לר"ח לדורותיכם עד עולם עלי ועל בני ובנותי וחתני וכלתי כי בו ביום חזר העטרה ליושנה להיות אב"ד ור"מ בקהילה קדושה הגדולה קראקא עם הגליל (זאת הי' בשנת ת"ד) וכו' ע"ש. ומסופק לך בשנת העיבור אם עושין באדר א' או באדר שני

תדע כי שאלתי זאת לש"ב הגאון הג' ר' יצחק זצ"ל פיינגבוים ראב"ד בווארשא והשיב לי וז"ל ע"ד סעודת תוי"ט אני עושה תמיד באדר שני כמסקנת המג"א (סי' תרפ"ו). ואופן ההתקרבות שלנו כי אבי הר"ר ישראל איסר היה חתן הרה"ג ר' נפתלי הירץ פיינליכט מפה. חתן הגאון ר' מיכל אבד"ק קאלשין מגזע רבינו תוי"ט. וזקינו ר' שלמה מקאלשין [אבי זקיני הר"ר מאסיל מקאלשין בע"ס מאמר מרדכי] בכל עת בואו לווארשא יסור תמיד לבית אמי ע"ה. כי היה דודה אחי אמה ע"ה עכ"ל ועי' בס' בית משולם דל"ט

אגב ארשום לך את המי שבירך שיסד זקנינו בעל תוס' יו"ט שיאמר החזן מידי שבת בשבתו בקול רם בבהכנ"ס וזהו: מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה אהרן דוד ושלמה הוא יברך השומר פיו ולשונו מלהפסיק בשום דבור מן ברוך שאמר עד גמר התפלה ובשעת קריאת ספר התורה שבצבור אפילו בדברי תורה איזו דיבור כל שכן בשיחות חולין וספורי שמועות ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בתורת משה רבינו ע"ה ובכל ספרי הנבואות. יראה זרע כשר חיים וקיימים ויזכה לשני שלחנות שבשני עולמים שהם העולם הזה שעליו נאמר והנה טוב והעה"ב שהוא יום שכולו ארוך וגם טוב ונאמר אמן. (המי שבירך נמצא באוצר הספרים אשר באוקספורד. ונדפס בס' ויעש אברהם דט"ז)

ובספר וילקט יוסף משנת תרס"א (סי' ר"ג) מביא מזקנינו התוס' יו"ט שתיקן בעיר וויען לומר בכל יום קודם התפלה מ"ז דברים ובידינו הם רק עשרת הדברים. ובס' ממשה ועד משה (ד"ע ע"ב) כ' דאחר העיון מצא כמעט כל מ"ז סימנים נכללים אות באות בעשרת הדברים אשר לפנינו. והם ע"ד משנה (תמיד פ"ה). ובגמ' ברכות (די"ב) וירושלמי ברכות (פ"א הי"ז). ולעשות זכר לתקנת אנשי כנה"ג שתיקנו לומר עשרת הדיברות שניתנו בסיני תיקנו אח"כ עשרה ברוך בברוך שאמר עי' בסידור רשב"ן סי' ל"ח

א) מצוה ראשונה היא לאהוב את ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו ולהאמין בהשגחתו ובזה תקיים בלבבך היחוד השלם כשתאמין באמונה שלימה שעיניו ית"ש על כל דרכי איש והוא בוחן לב וחוקר כליות. כי מי שאינו מאמין אשר הוציא אותנו מארץ מצרים גם באנכי ה' אלהיך אינו מאמין. ואין זה יחוד שלם. כי זה הוא סגולת ישראל על כל העמים. וזה יסוד כל התורה כולה

ב) להתרחק מאד מכעס חגאות מליצנות מלשון הרע ורכילות משקר וכזב מאונאות הבריות הן בממון והן בדברים ומקנאתם ושנאתם: