תירוש ויצהר (שו"ת) שעז

קרוב לחצי שעה ממנה דרומית מזרחית במורד ההר על דרך נצרת יש מעין גדול נזכר בכתובות (פ"א י') וממנו נכנס צנור העיר (ירושלמי מו"ק פ"א ב') ולדעת הערוך הי' שם קרנה של ציפורי (מגילה ה') או קרונות של ציפורי (כתובות ט"ו) הנקרא ג"כ שוק של ציפורי (תוספתא כלאים פ"א. ירושלמי ברכות פ"ד ו'. כתיבות פי"ג א'). ובעת ממשלת הרומיים כאשר נחלקה הארץ ע"י גביניוס לחמשה גליליות שבכל א' תהיה סנהדריא מיוחדה. נבחרה אז ציפורי לעיר של סנהדריא בעד ארץ הגליל. והוא "ארכי הישנה של ציפורי" (קדושין פ"ד ה') והוראת ארכי כי היתה עיר ששמה "ישנה" סמוך או בתוך ציפורי כפרש"י והערוך. ואולי הוא מקום דייני צפורי (ב"ב פ"ו ז'). כי ארכי היא מלשון ערכאות. והמבצר היותר חזק בציפורי נקרא בפי חז"ל 'קצרא הישינה של ציפורי' (ערכין פ"ט ו'). והיתה מוקפת חומה מימות יהושע ב"נ (תוספתא שבת פ"ד. ירושלמי שבת פט"ז ז'. שבת קכ"א)

שם היה מגורת הרבה תנאים ואמוראים כמש"כ בש"ס במקומות הרבה. בימי ר' מני סבלו יושבי צפורי עול גלות הרומיים (ירושלמי פסחים פ"ד ט' ב"מ פ"ח סנהדרין פ"ג שבת קמ"ה.) ואולי היה אז ארטבון שבדק מזוזות בשוק העליון של צפורי. והקסדור הענישו בתשלומי כסף אלף זוז (יומא י"א ע"א). שם הי' ר' יוחנן (קדושין פ"א. שמו"ר פכ"ב). והוא יצא לטברי' מפני ר' חנינא (ירושלמי ביצה פ"א א'). שם הי' ר' פנחס שבקש ללמוד את השם המפורש מרופא אחד (ירושלמי יומא פ"ג ז'). ידועים היו לשם המקולים של צפורי (שקלים פ"ז ב'). וטבחי צפורי היו אומנים מפורסמים והיה להם ראש (ב"ק צ"ט. חולין נ'). התעסקו בגידול דבורים ובכתישת חיטים ובעשיית גריסין (ירושלמי פאה פ"ז ג). ובגמ' מו"ק (די"ג). ועוד יש להאריך ממקורי חז"ל בנוגע לצפורי וטברי' הרבה ענינים. ואשר עפי"ז מיושב קושייתו על הר"י מיג"ש ז"ל. דענין התחום שבת. וענין הנ"ח מיל. היו במקומות שונות וצדדי העירות והבן: ידידו בלונ"ח סימן רו

בשם ה' ג' בה"ב ל"ז למסב"י תרס"ג פלונסק

לכבוד י"נ הרה"ג מ' יעקב בן ציון מרון נ"י בק' ליעדז בע"ס שערי ציון

ספרו ומכתבו קבלתי וכו' ובדבר הסכמה וכו' וחפצתי לכתוב איזה הערות בד"ת לספרו היקר. אך אין שעת הכושר לזה כי כל ראש לחלי וכל לבב דוי על ההרג האיום והאברן הנורא עם כל אכזריות קשות שבאו על אחב"י בעיר קישינוב. כמעשים אשר נעשו בימי הזעם והמהומות בשנת ת"ח. כן עתה ביום כ"ג וכ"ד לחודש ניסן העבר. ולהשי"ת עינינו תלויות ונשואות והיא שעמדה לאבותינו ולנו וכו' השי"ת ירחם על שארית ישראל יאמר די לצרותינו. ובמהרה יגאלינו. ויביאנו למרום הרים. וקרן ישראל ירום. נשמח בבנין עירו. ונשיש בעבודתו. וכאשר פי' בהגדה ש"פ בברכת אשר גאלנו וכו' ונאכל שם מן הזבחים וכו' אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשנו. די"ל כי באמת אף בזמן שאין בהמ"ק קיים מ"מ ישראל מקריבים קרבנות. והמה אישי ישראל אשר נהרגים על קידוש השם ומקיימים כי עליך הורגנו כל היום וכחז"ל למה אתה יוצא ליהרג על שמלתי את בני וכו'. לצלוב ששמרתי את השבת. ובפרט שמעלילים עלינו עלילות שקר וכמ"ש הט"ז ג"כ לענין יין אדום אבל זה הדם איננו לרצון לפני השי"ת כי שכינה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי כשמגיע צער לישראל (סנהדרין פ"ו.) ולכן אנו מתפללים ונאכל מן הקרבנות אשר באמת יגיע דמם על קיר המזבח לרצון אז נודה לך שיר חדש על גאולתינו וכו'

כי באמת אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים. והוא ית"ש האל המושיע וכו'. ובמדרש רבה (ויחי פצ"ח) דן ידין וכו' זה שמשון בן מנוח וכו' לפי שהיה יעקב אבינו רואה וסבר שהוא מלך המשיח כיון שראה אותו שמת אמר אף זה מת לישועתך קויתי ה' וכו' שגאולה מגעת בימיו כיון שראה שמת מיד אמר לישועתך וכו'. הענין ע"ד המהרש"א סנהדרין שכ' הבדל בין עזר ובין מושיע. דעזר הוא שגם מצד האדם יש עשיה מה. וישע הוא שאין מצד האדם כלום. ופי' דזה הבדל שאומרים עזרת אבותינו וכו' מגן ומושיע להם ולבניהם. כי אבותינו הי' להם זכות עצמם. ועי' בהק' שו"ת דבר משה. ומכש"כ באם אמר הגבור בר דרומ' ולא תצא אלקים בצבאותינו בעת החורבן. עי"ז בא השבר הנורא ר"ל. כי אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וגו' (ברכה ל"ג כ"ט). וזה שאמר יע"א לישועתך קויתי וגו'. וזה ששואלים צפית לישועה והבן. ומה נעימים דברי הכלי יקר (פ' שלח) בפי' דברי חז"ל נכנס יין יצא סוד. כי יין הוא תוה"ק יינו של תורה. וע' פנים לתורה. באם נלך בדרך התורה אז יצא סוד הגאולה שנסתמה מיע"א ע"ה. ואח"כ בדניאל חתום וסתום ע"ש. כה תקות וצפיית הכותב בלב כואב ונאנח. מיצר בכלל ישראל: ידידו בלונ"ח. סימן רז

ב"ה אור ליום ועש"ק לך תרס"ו פלונסק

לכבוד י"נ הרה"ג וכו' מ' בן ציון אייזנשטט נ"י בק' קלעצק

קבלתי מכתבו עם העלים לתרופה מספרו היקר נאה דורש. ודורש ממני הסכמתי וכו'. ומה מאד נהניתי מקונטרסו מאפלה לאורה בעת הזאת. אשר אנחנו ל"ע בצרה גדולה וקול נהי. בכי תמרורים נשמע במדינתנו אהה! שודדים שוללים וחומסים ברחובותינו. ומיום השני לחדש מר-חשון העבר עד היום מר לנו מר. יותר ממאה קהלות קדושות נחרבו. כמה אלפים מאחב"י נהרגו ועוד מוסיפים בני עולה. מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, ואבל גדול ליהודים. כי קמו עליהם לשלול שלל ולהרגם ולאבדם דמי אחינו נשפכים כמים המוגרים

ויצאו כל בעלי החושך נמרי בני אדם. כל הצמאים לדם. כל גבורי הסכין והרומח שבבתי המרזח. כל השיכורים המתגוללים בביבי הרחובות ויתנערו כל החיות אשר צורת אדם להן. ויתרומם האגרוף ויתנשא על ראשי העם ויגזר על ימין ועל שמאל על כל אשר רוח חיים בקרבו. וימיתו במיתות משונות ויפילו חללים כעמיר מאחרי הקוצר. טבעו עד צואריהם בדם. וכאשר הי' להם בשר אדם לזרא ויצא מאפם. שפכו את חמת אשם על העצים והאבנים. על הבתים והחומות ותרגז הארץ ותתנודד מקול אנקת חללי'. מזבח בני'. מחורבן בניני'. הקול קול רוסיא רוחצת בדמה מתהפכת בצירי' וחבלי'. הקול קול יעקב השעיר לחטאת. הראשון לפורעניות והאחרון לנחמה. השה הי' לברות לזאבי האדם. לרוצחים בצהרים ועלה קול יעקב על כל הקולות והזעקות. הלך ועלה מחרבות קהלותיו. ממחנות יתומיו ואלמנותיו. הלך ועלה מאודסה. רוסטוב. קרמנצוג. קיוב. עד זיטומיר קישינוב שעדליץ, מאלפי אלמנות ורבבות יתומים. רכוש העולה למיליונים. היה בימים אחדים לבז ולמשסה. קברים חדשים נוספו על קברות קדושינו. מאת אלפים פצועים מתגוללים בבתי החולים המלאים עד אפס מקום. וכמה מאות אלפי משפחות היו למחוסרי פת לחם. הטיבה ד' לטובים