תירוש ויצהר (שו"ת) שעא

לשתי פרות דוקא לסימן. וראיתי לדודי זקיני הגה"ק בעל מחנה לוי בחידושיו לפסחים בסוף ספר הפלאה שמביא דברי תוס' בשם ירושלמי וכ' מקשין העולם דה"ל להתוס' להקשות יותר דכשהיה, חל ערב פסח בשבת מסתמא הי' ג"כ סימן כדאיתא בירושלמי להדיא וחרישה בשבת אב מלאכה הוא ולמה להו להתוס' להקשות ממנהגא בעלמא עיי"ש. ולענ"ד פשוט דאי מערב פסח שחל בשבת הי' נוכל לתרץ דסימן הפרות הי' דוקא בחל ע"פ בחול וסימן החלות פסולות הי' בשחל ער"פ בשבת וכאשר באמת מבואר שם בירושלמי אמר ר' פנחס ולא פליגי מ"ד שתי פרות שתי נירות בחול מ"ד שני סדינין בשבת לכן הקשו יותר גם מער"פ שחל בחול מטעם דמוקים שנהגו שלא לעשות מלאכה וכיון שתירצו דנראות כחורשות שוב נוכל לומר הסימן דפרות אף בער"פ שחל בשבת והא דאמר ר' פנחס בירושלמי דסימן דפרות לא הי' בשבת אף אחר דמוקמינן בירושלמי דנראות כחורשות עיי"ש בפני משה דנדחק בזה מטעם דאסור ליתן בשבת עול המחרישה אף בלי לחרוש עיי"ש. ועיין בשו"ת תל תלפיות שנת תרנ"ו סי' ע"ו

אגב אזכיר במש"כ לעיל שנפטרתי בדבר הלכה כחז"ל (ברכות דל"א) ולכאו' שם הוי דבר הגדה דכל ארץ שלא גזר אדה"ר וכו'. ורבינו יונה לא גרס דבר הלכה. אכן שפיר פירשו. כהא דחז"ל ברש"י וישלח נקוד על וישקהו הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב. הרי דגם על עניני אגדה נופל שם הלכה. וע"ש בהגהות הגרצ"ח. ועתה בעוה"ר רואין אנו כי מצוה להכות את איש ישראל. וכדבר הלכה. ד' ירחם: והנני ידידו סימן קצח. ב"ה א' אמור תרס"ז פלונסק

לכ' ש"ב י"נ הרה"ג וכו' מ' ישראל לנדא נ"י בק' בראד. קבלתי מכתבו וספרו היקר זכרון אלעזר וכו' והנה מה שמביא בשם הכלבו. בחידושי כתבתי הנה הכלבו ה' חומ"צ כ' וענין הביטול הוא שמשים אותו כדבר שאינו חשוב לכלום וכדבר בטל לגמרי ולפיכך מועיל שאינו נחשב אח"כ להתחייב עליו בב"י אבל אינו מועיל לו לפטרו אם אכלו ע"ש ומקשים דמהיכי תיתי ס"ד דיהי' הביטול מועיל לפוטרו אם אכלו. וראיתי ליד"נ בשו"ת בכורי שלמה חאו"ח (סי' י"ג). ומביא בשם שו"ת מהרי"ם (סי' ס"ז) מה שפי' וכפירושו מבואר בשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' קל"ה). והובא בבכ"ש שם י"ז. והוא תי' שם באופן אחר. עפ"י שיטת הבעה"מ פ"א, דפסחים. ועי' צל"ח פסחים (דף ב' ע"ב) ד"ה שפיר קאמר לי' ר"י לר"א. וסברת הבעה"מ דבאכילת חמץ מקיים מ"ע דתשביתו ע"ש

וכשאני לעצמי פירשתי עפ"י שו"ת הרי"ם חאו"ח (סי' ז'). ומצאתי כי כוונתי לסברת הבכ"ש שם (סי' י"ז אות ד') וראיתי בשו"ת דבר משה מה"ת (סי' צ"ח אות כ"ד) ומה שמביא שם מהרמב"ן ז"ל: ש"ב וידידו בלונ"ח. סימן קצט

ב"ה הצעת חברת טהרת בנות ישראל להועידה הארצית של אגודת ישראל בפולין. ט"ו - י"ח מרחשון תרפ"ט בווארשא

בשם "חברת טהרת בנות ישראל" המרכזית בפולין מביעים אנחנו ברכת ויהי נועם וגו'

שאלותינו ובקשתינו להעלות על שלחן מלכי רבנן ב סדר היום עניני טב"י כי תחת אשר היא מחמורות שבתורה ירדה עתה בעו"ה עשר מעלות אחורנית מפני שאפילו אותן שהולכות לטבילה ואפילו מאותן שהם ממשפחות מיוחסות שבישראל אינן יודעות עיקרי הדינים לפי שכבר האמהות בושות מבנותיהם ללמדן כהוגן כידוע בעוה"ר ומעת שפשטו האמבטאות בבתים חדלו כמה נשים לטבול במקואות כדת מפני שאינן יודעות חומר האיסור, לדעתינו זה היא הסיבה העיקרית שנתרבו בישראל כעת בנים כחשים ומחללי שבתות בפרהסיא ורוצחי נפשות והן הן עזי פנים שבדור מפני שהם בני נדה ה' ישמרנו

והננו מציעים לפני אסיפת עיני העדה ד' עליהם יחיו: א. ליסד חברות בכל העיירות בשם טהרת בנות ישראל כפי אשר יסדנו פה ורשה

א) על החברות להנהיג משמרות נשים נכבדות לשאול את הבאות אם נהגו כדת. וללמדה על להבא דינים הנחוצים

ב) להשתדל שאחת בשבוע ידרוש מטיף מומחה לפני הנשים להבינן חומר האיסור בדברים המושכים את הלב ולזרזם שילמדו הדינים. ובש"ק ילכו אנשים נכבדים בכל בתי התפלות להטיף ולהפיץ קולי קורא בענין זה כאלו אשר נדפסו בורשה ע"י חברת טב"י

ב. לפעול אצל פרנסי העדה שבכל עיר ועיר שיתנו סכום קבוע בכל חודש לחברת טהרת בנות ישראל למען שיוכלו המקואות להתקיים באופן זה. כי זה יסוד הראשון של קיום היהדות

ג. אחת הסיבות הפועלות ביותר לרעה על הענין הוא אשר יש מקואות שאינם בתכלית הנקיון וההיגיענע. ע"כ צריכה האסיפה הנכבדה לפרש דעתה להטיל חוב על כל קהלות ישראל ופרנסי העדה ובראשם הרבנים יחיו לתקן מקואות בתכלית ההיגיעניע כמו שבלאדז ובביאליסטאק ובפראגע

ד. להנהיג בכל בתי הטבילה ליתן להנשים הטובלות תעודות חתומות בידי "הדיזשורניטשקעס" (הנ"ל בסעיף א' אות א') וחותם בית הטבילה עם היום החודש והשנה כדי שיהא היכולת ביד הבעל להוודע אם טבלה, או לא. ולהטיל חוב לקחת התעודות הנ"ל על כל הנשים בלי יוצא מן הכלל

ה. להנהיג בכל בתי הטבילה אשה מיוחדת תחת השגחת הרב שתהא המקוה נקי' בתכלית ולא תהא חם ביותר והמשמשות לא יבזו חלילה את הבאות רק יתנהגו עמהם בכבוד הראוי. ולא ידרשו תשלומים יותר מן הראוי

ו. לחזק תיקון קדמונים להטיל איסור חמור שלא יסדר קידושין רק המו"צ ובאי כחו

ז. על מסדר קדושין לפעול על המחותנים ועל החתן והכלה בענין טב"י ולהורות להם וללמדם הדינים הנצרכים וליתן להם קונטרס הדינים עם הקול קורא כתבנית הנדפס בפה: