תירוש ויצהר (שו"ת) שסג

זריז בזה שיחקור אחר כל מיני חמץ הנמצאים בחניות ולרשום אותם בהצעטיל כפי ההעתק. ושלחתי אך דוגמא וחכם ככ"ת יבין לאשורו לחקור מאת בעלי החניות כל החמוצים הנמצאים אצלם ולרשום אותם כ"א במקח הקצוב. ואם אמנם יש ל בדבר השטר מכירה הנכתב בלשון הקודש. אולם באמת עיקר הוא הסמיכת דעת. ואם אמנם לענין מכירת בית יש תיוהא כמבואר בתועפות ראם והראיתי הדבר מפורש יוצא מפי גאון קדמון רבינו המוהרי"ט בשניות סי' ס"ט וכ"כ בדברי אמת להגאון הספרדי מוהר"י בכ"ר דוד זצ"ל

אולם באם סמכו שניהם על השטר הזה דעת התוע"ר שהקנין טוב ובפרטות קנין הנהוג בין הסותרים הכאת כף החזיקו כל האחרונים ובראשם החתם סופר דמהני גם לד"ת וחולק על הגאון מליסא יעו"ש. ויראה נא כת"ה לשום עין על הנוסח. יען שצוויתי לאחד להעתיקו. אולי יש בו משגה הניכרת בטובו יתקנו. ואנכי לא הי' לי פנאי לראות בו אם נאמר בו כי טוב. אולם אקוה כי המשגה אשר תמצא תהי' קטנה. ואבקש מכת"ה לצוות להעתיק את זאת ולשלחה ליד ידידי הרב האברך אבד"ק ברעזוב אשרי בטח נודע לכ"ת האדרעסא אליו והוא גם הוא ביקש מאתי להעתיק לו הנוסח. אדמה כי כת"ה יוכל לסמוך ע"ז בלי פקפוק כלל. ולדעתי מעת שנתהווה זאת המכירה הוא בכלל מזכה הרבים כי גדל עד הנה המכשלה בכתבם כ"א בהחפזו שטר מכירה ולא ידע ואשם לזאת המציאו הגדולים ז"ל המכירה כוללת. ויזכור כ"ת שנמצא בחניות למכור "געליר אונגבער". ונודע לי מפי סוחרים הגדולים שמערבין בו קמח חמץ ומהצורך למכרו ולזרז בעלי החניות לבל ימכרם בימי הפסח אם כי נצרך להם לימי חגם. ואל יפלא בעיני כת"ה שלא כתבתי קנין אודיתא אשר לפי הנראה מגדולי האחרונים ז"ל הוא המובחר. יען כי בנימוסם היום אך כל הכח בעדים לזאת כתבתי נוסח זה ואולי ירצה בעיני כת"ה מובחר הקנין באודיתא יבחר ובחסדו יודיעני. ויען כי נחוץ הנני כעת לענין אחד ולאב"ד נמכר יוסף לא אוכל להאריך, והנני בזה ידידו עומד על משמרת האהבה עזה בעת ידרשוני המברכו בחג כשר משימצא דחמצא

ידידו ואוהבו הק' שלום יוסף בהרב מוהר"א הארצשטארק חופ"ק הנ"ל

והנה הרה"ג הישיש מ' ר' שמואל ר' עוור"ס מו"צ בבילגורייא שלח לי הנוסח הנהוג בעירו. והוא כותב אשר בשנים קדמוניות הפציר בו זקני הגה"ק מ' יצחק נתן נטע ברלינר אבד"ק בילגורייא ז"ל שהוא יקבל ע"ע העול לעשות השט"מ לבני קהלתו. וכן הוא עושה כל הימים. וכן הובא כמה נוסחאות שונות בשו"ת דבר משה מהד"ת (סי' צ"ת) ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ד (סי' כ"ב כ"ג כ"ד. ובס' המקנה מי"נ רי"י מו"צ בפראגא. והאריך בזה בס' שדי חמד מ' חמץ ומצה (סי' ט')

והנה יסוד הדבר הובא בתשו' הגאון מהרש"ק זצ"ל שנדפס בסוף שו"ת נאות דשא וז"ל על דברי ריבות בשערי ק"ק יאס אשר נצמח בין הרבנים הגדולים דשם ונשאלתי מהרב הגאון מ' יוסף אב"ד דשם לחוות דעי גם אני ורואה אני שהוא מחלוקת לש"ש בדבר מכירת חמץ בפסח אשר נתקן מאז להיות כולם מוכרים לישראל אחד באופן המועיל וישראל הקונה מוכר הכל לנכרי ומוסר לו כל שטרי מכירות שלו וזה נתקן עפ"י הרב הגאון הנ"ל. והרב הגאון מ' משה טויבים אב"ד דשם (בעל תועפות ראם) ערער על הדבר ואסרו וכל א' הדפיס עלה לתרופה לחוות דעתו ונשלח אלי דברי שניהם. תשובה. הנה אם כי את הרב הגאון מ' יוסף אינני מכירו מעולם. והרב הגאון מ' משה טויביס מכירו אני היטב כי רב גוברי' והוא כרעי כאח לי אעפ"כ לא אשא פני איש והאמת הוא כאב ואם לי וכו' אחר המחילה מכ' הגאון מ' משה כי לא צדקו דבריו בזה והוא מנהג כשר וישר וכן נוהגין בכמה מקומות במדינת רוסית וגם במדינתינו כבר נהגו כן בכמה עירות. וזה ערך ששה שנים הנהגתי גם אני כן פה ק"ק וכו'. לא שקל הגאון הנ"ל הפסד מצוה כנגד שכרה. ולא הי' בקהלה רבה עד הנה ולא בא לפניו מכשול אשר נמשך מן כותבי שטרי מכירות בפסח כ"א לעצמו וכו' נמשכו כמה מכשולים בשטרי מכירות אשר עצמו מספר וכו' וכו' ע"ש. ובסוף הקונטרס חזר הגאון ר' שלמה קלוגר מדבריו ע"ש

וכשאני לעצמי בחרתי לי הנוסח של הג' אבד"ק יוזעפאף הנ"ל לעשות מכירה כוללת ובני העיר שיש להם חמץ נותנים לי כת הרשאה למכור חמצם. ולהשכיר המקומות. ונוסח ואופן זה שלח לי גם ש"ב ויד"נ הגאון ר' יעקב שור. ונדפס תשובתו אלי בס' שע"פ בקונט' שער יעקב (סי' י"ג) באריכות. והוספתי קצת מנוסחאות אחרות ששלחו לי כנ"ל. ומי לא ראה המכשלות שהי' בעת שלא הי' שט"מ כוללת. רק כל יחיד ויחיד בפ"ע עשה לו המכירה להעכו"ם היחידי שהי' בעיר (שהי' נקרא חמץ עכו"ם) וסחפו אותו מבית לבית. ומחנות לחנות. וכ"א כיבדו עם הי"ש שנשאר. עד כי העכו"ם הי' שיכור ולא הי' יכול לעמוד על רגליו. ולא הבין מה שאומרים אליו המוכרים. רק דחפו השט"מ לצלחתו. אבל באם נעשה באופן שט"ם כוללת. אם במקומות שכ"א מוכר להרב. אם במקומות שכ"א נותן כח הרשאה ועושה את הרב לשליח במקומו. אז אין להרב רק ענין אחד עבור כולם. והוא מוכר להערל בעת שהערל הוא בדעתו ובלתי שיכור. ויודע ומבין את העסק שעושה הרב עמו. עפ"י כל הדיעות ועפ"י כל האופנים שמועילים בקנינים. ועפ"י קנין סטימתא. והצלוחית יי"ש הראשון שמכבדו הרב הוא בתורת ליטקופ שעושים בגמר המכירה. והחששות שאין ביד הערל המפתחות. או בענין חתימת השליח והמורשה. כבר דיברו בזה הרבה בתשובות ופוסקים ואכמ"ל בזה. ועיין בשו"ת נפש חיה חיו"ד (סי' ס"א). ובשו"ת אוריין תליתאי (סי' ס"ו). ובשו"ת מנחת משה בקונט' חקת הפסח (דין כ"ה). ועי' בס' קנאת סופרים בהשמטות לקונט' קנין עולם (סי' י"ד). ובשו"ת בית שלמה (סי' ס"ו). ובשו"ת שם אריה (סי' ט') ובשו"ת עונג יו"ט (סי' ל"ח). ובשו"ת שו"מ (מהדורא ב' ח"ב סי' ע"ז) ע"ש

וכ"כ בס' ראשית ביכורים (סי' ה') להגאון רב"ך מווילנא ומתבאר שם מנהג פשוט ומסודר שם נוסח ההרשאה והשטר מכירה עפ"י גאונים גדולים ע"ש. ועי' בס' בגדי ישע (סי' ב' ד') בענין שט"מ כוללת. דפשוט דלפי מנהגינו שמוסרים להנכרי כל ההרשאות חתומים בחת"י המשלחים. עם השטר מכירה. א"כ יש להקונה שטר ראי' על המכירה. וכ"כ בשד"ח שם בשם ספר זכרון בה' פסח (די"ד) בשם שו"ת ספר חיים דאם יש הרשאה בחת"י המשלח מהני שטר בחת"י השליח ע"ש. ועי' שד"ח (שם די"א) דכל החששות נגד המכירה כוללת אינם שייכים במכירה הכוללת באמצעות הרשאה כמנהגנו. ורק על המכירה כוללת שכולם מוכרים לאיש אחד ואותו קונה מוכר הכל לנכרי. יש חששות וחושב שם כל החששות אחד אחד. ומיישב כל החששות באם הוא ע"י הרשאה ואכמ"ל. ועי' שד"ח שם (מאות ז' והלאה) ובשו"ת ברית עולם (סי' כ"ב) הובא שם. והנה ראיתי בשו"ת אורי וישעי (סי' קכ"א קכ"ב) שהאריך בענין הפלוגתא שהי' בין זקינו הגאון ר' משה טויבים והגאון ברכת יוסף ובשד"ח שם מיישב הכל. וזה לא כבר נדפס ס' שו"ת שם עולם להגאון אבד"ק בויסק. ומביא נוסחת השט"מ כוללת ונוסח הרשאה. ומפלפל באורך בכל הנוגע לענין זה. כיד ד' הטובה עליו ועי' בשו"ת צמח צדק החדש (סי' מ"ד) בענין מסירת המפתח. והובא בשד"ח ה' חו"מ (סי' ט' אות ט') באריכות: