תירוש ויצהר (שו"ת) שנט

להתיר יע"ש וכו'. דל"ש כ"א יאמר שאשתו מורדת ביוצאה ממנו רק על זמן מה. זה ליתא דהא אסור לישא אחרת בלתי ק"ר שיראו תוכן הדברים אם מהצורך להתיר ואם היא באמת מורדת. גם אין שייך הטעם דלמא נאנסה מה שלא חזרה. הב"ד יחקורו אח"ז אם מצוי הדבר שתהא אנוסה וכו' ולפי העת והזמן יתירו. והנה בנ"ד לפי זמנינו זה ששכיחי עוברים ושבים וכו' ואם היא בחיים ורצונה לשוב בודאי וכו' ובודאי או שמתה או שהיא מורדת מדעת ולכן ראוי לק"ר להתיר ובפרט שיש ס"ס חדא דשמא מתה. ואת"ל שחי' דלמא מורדת וכו'. וג' ספיקות מותר אפי' נגד חזקה בדאור' (ש"ך יו"ד סי' ק"י) ובפרט שלרוב הפוסקים גזירות הר"ג אינו כדאור' בודאי דמותר לישא אחרת ע"י ק"ר. ובפרט דחזקת חי אינו כאן לענין התקנה דאקרקפתא דגברי מונח לא יוכל חזקה דילה לבטל הס"ס שיש לו בהתקנה ובודאי מותר ע"י ק"ר ע"ש. ועי' בזה לי"נ הגאון ר' משה נחום ירושלימסקי זצ"ל בספרו שו"ת ברכת משה (סי' ל' ל"א ל"ב). ובשדי חמד מער' אישות (סי' ב')

ולענין אסיפת חת"י ק"ר ע"י הדואר עי' בשו"ת מהר"ם שיק. ובשו"ת מנחת אלעזר (סי' ל"א). ובשו"ת דברי חיים ח"ב (אע"ז סי' מ"א מ"ב). ובגוף הדבר הסכימו להתיר כ' הרבנים הגאונים מחו' מ' יחיאל איכל עלבערג ראבד"ק זגיערז וכ' י"נ מ' חיים משולם קויפמאן אבד"ק פולטוסק שי'. עתה ראיתי מש"כ הגה"ג הנ"ל בהסכמתו להתיר. ונדפס תשובתו אלי בספרו שו"ת אור המאיר (סי' נ"ט) ועי' בספרי דגן שמים למס' ר"ה (דף מ"א ע"ב) מה שהבאתי בענין השם רבינו גרשון מאוד הגולה זי"ע: דברי ידידו מחו' בלונ"ח סימן קפח

בשם ה' ג' צו ד' ניסן תרצ"ד ווארשא

חג כשר ושמח לכ' י"נ הרה"ג וכו' מ' אבי עזרי זעליג שפירא בק' קאזניץ

מכתבו קבלתי וזה תוכן דבריו. אודות הנאטיץ בהעתון טאג-בלאט אשר בועד הרבנים דווארשא לא יכשיר את המאשין מצות לכן בקשתי שטוחה לפני כתה"ר להשיבני במוקדם האפשרי אם הוואלצען אשר גוללים את המצות. במקום הוואלגער העלצער המה ג"כ בכלל זה אשר ועד הרבנים אסרו

הנני בתשובה. כי ענין האיסור על מאשין מצות אין ועד הרבנים הראשונים שהמציאו האיסור. כי האיסור. כנודע. יצא מגאוני וקדושי הדור שלפנינו זצ"ל. אשר מימיהם אנו שותין. עמודי הדור שלפנינו אשר כל בית ישראל נשען עליהם. ה"ה הגה"ק ר' שלמה קלוגר מבראד. ר' מרדכי זאב איטינגא מלבוב. ר' חיים מצאנז. ר' יצחק מאיר מגור. ר' אברהם ממשעכינאוו ודו"ז ר' יצחק נתן ליפשיץ אבד"ק סאנטוב. ודוז ר' יהושע העשיל אשכנזי אבד"ק לובלין. ר' דובעריש מייזילש אב"ד דפה. אכן הגה"ק רי"ש נאטנזאהן אבד"ק לבוב התיר והסכימו עמו כמה מגדולי הדור. ועי' בשו"ת אבני, נזר חאו"ח (סי' שע"ב תקל"ו תקל"ז) בגודל האיסור למאשין מצות. ועי' בספרי שו"ת בית יחזקאל (סי' מ"א). וכל הענין וטעם האוסרים והמתירים. הובא באריכות בס' שדי חמד מער' חומ"צ סי' י"ג (אות י"ב). ובס' מעדני שמואל על הקצש"ע (דף מ"א) והלאה. ובס' רמתים צופים בתדבא"ז (דמ"א). ובשו"ת דברי חיים (ח"א או"ח סי' כ"ג כ"ד) ובשו"ת שם אריה (ח"ב חיו"ד סי' נ"ג). ובשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' ט"ז) ובשו"ת מנחת משה (קונט' חקת הפסח דין ח') ועשו"ת באר משה (סי' כ"ז). ובקיצש"ע ה' נט"י עם ש' שערי עדן (דל"ד.) ובשו"ת שערי דעה (סי' ל'). ובס' תולדות שלמה (דע"ז) בקורות ימי חייו של הג' מהרש"ק ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' כ'). ובמפתחות לספרי בית יחזקאל הבאתי משו"ת מהר"י אסאד (חאו"ח סי' קנ"ז) מביא ראיות דמצות צריכין להיות עגולות ולא מרובעות. ובענין מאשין מצות הארכתי בזה למחו' הרה"ג מ' חיים גאלדשמיד ראבד"ק זאמושטץ ז"ל. ושום רב לא יהין ח"ו להתיר מה שאסרו הגה"ק הנ"ל זי"ע

אכן מה ששאל כ"ת לענין הוואלצען. במקום וואלגרהעלצר בזאת נוהגים היתר בעירנו. אף מהדרין. ובשנת תרע"ה מפני סיבת המלחמה הגדולה ר"ל. נשארתי אז שנה שלימה בקרלסבאד והיו שם פלטים ממדינת גאליציא ערך חמשים אלפים מאחב"י. וביניהם ערך ששים רבנים ורביים. נכדי צאנז. בעלז. וראפשיץ ועוד. וביום ו' שבט הייתי באסיפה עם הרבנים ורביים. אודות להכין קמחא דפסחא. ושלחנו צירים מיוחדים לעיר בודאפעסט וכתבנו ע"י להגאון ר' קאפיל רייך זצ"ל הרב דפעסט בקשה שישתדל עבורינו ויעזור להצירים לקנות שמה כמה וואגאנין קמד"פ עבור אחב"י שברחו ממקומותיהם. וגרים בקרלסבאד. וכן נעשה. ושוב שכרנו בקרלסבאד דירות מיוחדות. והקמנו שלשה בתי אופים גדולים לאפיית מצות. והיה ג"כ באופן הוואלקין. שאחר שנעשה הטייגיל. לא הי' וואלגרהעלצר רק ניתן בין הוואלקעס ויצאה המצה בצד השני בין הוואלקעס. והמצות נאכלו בבית הרבנים ורביים בלי שום ערעור וחשש ח"ו

על זאת יש צעקה גדולה במה ששוב המציאו מחדש שטאנצען. היינו שעושים עיסה ארוכה מאד שכבר נמשכה כל המיירע בין הוואלקיס. ועדיין היא עבה. ושוב לוקחים השטאנצין העגולים. וע"י דוחק עם היד על העיסה הארוכה. יוצא טייגליך כמו מפורמעס. ושוב מושכים הטייגליך שיוצאו ע"י השטאנסין. דרך הוואלקיס. ויוצאים המצות הדקין אבל אחר שחותכים המצות ע"י השטאנסין. נשאר בצק בקצוות יען השטאנסין המה עגולים. והבצק מהקצוות נותנים חזרה אל המיירע וכה יוכל להיות אשר בצק מהקצוות יהי' נמצא בתוך המיירע העשירית וחוזר חלילה הרבה פעמים בעת שכבר נחמץ. והוא חמץ גמור

ודרך אגב בענין מאשין מצות מסופר בצחות. כי פ"א נזדמנו הגאונים ר"ש קלוגער. ורי"ש נאטנזאהן ז"ל לעיר וויען בדבר צורך כלל ישראל. להתייצב עם בקשה לפני הקיסר. ואז הי' הרעש מהתחדשות המאשינין למצות. ובבואם לפונדק אחד הי' המדובר ביניהם בענין המאשין מצות. רש"ק הראה כחו לאסור. ורי"ש להתיר. וגם בנסעם יחד במרכבה אל שר החצר פלפלו זע"ז בענין זה. ואצל השר בקשו שיהי' להם אדיענץ אצל הקיסר. השר הציע בקשתם לפני הקיסר. והשיב להם כי מחר בשעה י"ב צהרים יתקבלו לפני הקיסר להציע בקשתם. והרש"ק שאל לתומו. למה לא עכשיו ? והשיבו השר "מען באקט דאך נישט אויף דער מאשינע". (היינו דבר כזה להתקבל לפני הוד מלכות. אינו הולך כ"כ מהרה). וכשפנו לדרכם מהשר. אמר הרש"ק בצחות לרי"ש. לעמבערגער רב! השמעתם! גם השר מחצר הקיסר אומר כדברי שאין אופין על מאשין: דברי ידידו סימן קפט

בשם ה' ועש"ק שמות כ"ב טבת תרס"ח פלונסק

לכ' י"נ הרה"ג וכו' מ' ישכר בער גאלדראש נ"י שו"ב ומ"מ בק' קיעלץ

א) האיר מול פני קונט' מספרו מנחת ישכר וביקש הסכמתי וכו'. לפי דעתי בכמה מקומות כענינים שהי' לו להאריך. כמו (בסי' אות ו'). וכמש"כ