תירוש ויצהר (שו"ת) שנג

וטורף על אחרים לכל מי שאינם מבניו, כאשר מצינו במד"ר פ' יתרו ובשלח על הפסוק "ישאהו על אברתו" אשר דרך הנשר אשר יקח הבנים על כנפיו ויעוף גבוה גבוה. ואומר מוטב שיכנס בי החץ ולא בבני וגם בספרי פ' האזינו על הפ' כנשר יעיר קנו וכו' אשר דרך הנשר לדפוק תחלה בהקן למען אשר לא יפחדו. וגם להיות נעור כל היום וכל הלילה ולנדוד שינה מעיניו ורק לשמור את בניו אך אעפ"כ הוא אכזרי ודורס וטורף על אחרים. וע"כ כתיב בנבואת עובדי' "אם תגביה כנשר וכו' משם אורידך" כו' דהיינו אם תגביה עצמך ותהי' לך טבע הנשר לרחם רק על בניו וכמובן. אזי "משם אורידך נאום ה' צבאות". וע"כ הנשר אומר "ואתה ה' אלהים צבאות אלהי ישראל" אשר באמת נקראת בשם אלהי ישראל. כאשר דברת והבטחת בני בכורי ישראל. ובאמת רואה אני כעת אשר כל האו"ה אחזו טבעי ומדתי לרחם על בניהם ולהתאכזר על עם ישראל. ע"כ אבקש ממך "הקיצה לפקוד כל הגוים". בין הגוים אשר באו בלבוש לסטים מזוין. כמו מאראקא. ובין אשר באו בפתויים והראו לנו סימני טהרה מבחוץ. ובין אשר באו בלבוש ת"ח. "אל תחון כל בוגדי און סלה". כי כולם היתה כוונתם להרע אלינו לבערינו ולכלותינו מן העולם אשר לא יזכר שם ישראל עוד ופשוט. ע"ש. ובס' ברית אברהם פי' על תהלים (מ' ע"ד ע"ז). ובס' לוח ארז פ' פנחס

ובפ' וישלח פי' בס' דברי ירמיהו כי הראו לו ליעקב את מצבו בגלות. איך ששרו של עשו מתאבק עמו. ושיהא נמשך עד שיזרח לו השמש של גאולת ישראל ב"ב. ויותר יעקב לבדו מכל גדולתו שהיה לו בימי קדם, שהיה לו ארץ חמדה. צבי לכל הארצות. ירושלים ובהמ"ק. מלך כהן ונביא. לא נותר לו בגולה כי אם נפשו לבדו. ואך פכים קטנים השאיר לו ה' למחיה בין העמים. בחמלת ה' על עמו לבל יאבדו בגולה בארץ לא להם. אולם שרו של עשו בא ויאבק עמו. ורוצה לקחת מיעקב גם הפכים הקטנים. שלא לתת, להם, מחיה בגוים. והנה מלת ויאבק יש לו שלש הוראות. א) מלשון אבק כמו שפירש"י שהיו מעלים עפר ברגליהם ע"י נענועים. ב) לשון קשר כמו שפרש"י בלשון השני, ולשון ארמי הוא בתר דאביקו ביה. ג) לשון אבוקה של אש דאיתא במדרש אמר המלאך אני מודיעו וכו' התחילה הארץ תוססת אש וכו' ע"ש ביפ"ת. והשר של עשו יאבק עם יעקב בכל שלשה הפירושים האלה. בשנה העברה נשמע כי השר היושב ראשונה במלכות ענה כי הוא יפתור שאלת היהודים באופן זה. שליש מהם ינועו לאמעריקא ולארצות רחוקות. ושליש יעזבו דתם. ושליש ימיתם ויבערם מן העולם. שלשה דברים אלה הם הם ג' הפירושים של ויאבק. הא' מלשון אבק של רגליהם שהם מוכרחים לעזוב את ארצם ולנוע (עי' לעיל סי' קע"ט מפרדר"א טלטול וכו'). וב' מלשון בתר דאביקו. שהם עוזבים דתם ומתקשרים עמהם והג' מלשון אבוקה של אש שהוא נשפט עמהם באש וכו'. וכבר ידוע שבעת גרוש ספרד היו כל ג' אופנים הללו ר"ל. וזה שכ' לנו התורה במלה אחת הכוללת שלש הוראות הללו ויאבק איש עמו שכולל כל קורות ישראל ודבר זה יקרה ליעקב כמעט בכל דור ודור שעומדים עלינו לכלותינו עד עלות השחר. עד ביאת משיח צדקינו. וירא כי לא יכול לו כי בכל הגזירות הקשות והאכזריות לא יכלו להעביר את ישראל מאמונתו הקדושה. ויגע בכף ירכו היינו הבנים שינתן להם קרבות בפנים יפות. ודור החדש יהי' נמשך אחריהם ח"ו וכו' ע"ש

ועד"ז פירשתי מה שראיתי בס' מחזור ויטרי (דף רצ"ו) לרבנו שמחה תלמידו של רש"י ז"ל מביא נוסח חדש בהגדה של פסח שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו ( (תהלים ע"ט. ו' ז'). שפך עליהם זעמך וחרון ישיגם. תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי יושב (תהלים ס"ט. כ"ה כ"ו). יחיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה. יהי דרכם חושך וחלקלקות ומלאך ה' רודפם (תהלים ל"ה. ה' ו'). תן להם כפעלם וכרוע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם (תהלים כ"ח. ד"א. האשימם אלהים יפלו ממופצותיהם ברוב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך (תהלים ה'. י"א). תן להם מה תתן תן להם רחם משכל ושדים צומקים. תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה' (איכה ג')

והנה לפי דברינו הנ"ל י"ל בכוונת הנוסח החדש במחזור ויטרי כי נכלל בזה שני מיני תפלות. א) נגד הצוררים ההורגים ומרצחים ועושים כל רעות. ועל זה הוא הנוסח בשפוך חמתך שבכל נוסחי ההגדות. או בהגש"פ שנדפס בסידורים. ונגד העושים טובות. וכוונתם להזיק שיבואו ח"ו להתבוללות. הוא הנוסח החדש בהוספות פסוקי תהלים אלו שמדובר בם על גלות כזה. וזה מיד אחי כמו בתהלים (כ"ח ג') פועלי און דוברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם. היינו בגלוי המה דוברי שלום. וכמש"כ שם הראב"ע אל תמשכני וכו' אל תסבב סבות שאתערב עם רשעים ואמשך עמהם ע"ש והיינו ע"י שהם דוברי שלום נגדינו. ושוב א' תן להם כפעלם היינו מה שהם פעלו און בזה שהם דוברי שלום עם רעיהם. כי עיקר העולה מה שהם דוברי שלום. באם רעה בלבבם. וזה הוא הצרה היותר גדולה. ע"ד מן המיצר קראתי יה. ענני במרחב וגו'. כי מן המיצר היא גלות באם עושין לנו רע. וענני היינו נגד הגלות השני שעושים לפנים עמנו טובות. ולמראה עינים מרחיבים לנו יותר מדי. וזה ענני במרחב. וזה תן להם כפעלם וגו' יהרסם ולא יבנם. כי היא מדכנ"מ. כמו שהם דוברים שלום וגו' ורעה וגו' כן העונש. שהמה סוברים שהיא בנין ובאמת טמון בזה צרה דיהרסם. והיא סתירה ולא בנין. ועי' בס' אפריון וילך בפסוק לך ה' חסד וכו' וענין בפועל כפיו נוקש רשע ע"ש

והיטב אשר דיבר מורי ורבי הגה"צ מ' יעקב דוד זצ"ל מק' ראדאמסק בספרו מטע אהלים דל"ח. (הוא היה מו"ר. מלמד להועיל בבית אבי המנוח זצ"ל. בהיות מגורותינו ביער דזעיעוויץ בגליל עיר ראדאמסק. אשר קנה אבי. ושכרו למלמד בעבורי ועבור אחי המנוח מ' יצחק נתן נטע ז"ל. שנפטר ביום כ' שבט שנת תרע"ו בעיר קעיפטאן במדינת אפריקא ולמדנו אצל רבינו זה כל שנת תרל"ה והוא מנ"כ בעיה"ק ירושלים תב"ב) ד"ה הצילני נא מיד אחי מיד עשו הנה למה הזכיר כאן האחוה והי' די לומר הצילני נא מיד עשו. דהע"ה ביקש ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי שהקב"ה יראה לי השונאים הפנימיים המראים עצמם כאוהבים. וזה שביקש מיד אחי מיד עשו. שבאמת הוא עשו ומראה עצמו כאח. ויעאע"ה בעבור עצמו לא הי' צריך לתפלה זו כי עשו לא הי' מראה עצמו כלל כאח רק הי' שונא בגלוי. רק מפני הבנים בגלות החל הזה. שבכמה מקומות מראים עצמם אוהבים לישראל וצודים נפשות ישראל עי"ז פרשתם וכ"ז כדי שיוכלו אח"כ לכלותם ח"ו. כמו שאנו רואים בחוש באשכנז ודומיהם שמתחלה היה להם כל החירות עד שנמצאים כאלה ששכחו את עמם לגמרי ואפי' פסוק שמע ישראל אינם יודעים ויתערבו בגוים וגו' ועתה מחפשים אחר תולדותיהם של איזה דורות שזה עוד לא הי' עד היום הזה. והביטו וראו מאמר הקב"ה שאמר ובגוים ההם לא תרגיע שבע"כ יזכירו אותך שהנך יהודי ממוצא יעקב. ועושים להם כל מיני עינויים קשים וצרות אשר אי אפשר לתאר בכתב ע"ש

ואסיים במה שכתבתי בפירושי על הגדה של פסח שפוך חמתך וכו'. כ' בס' אור פני יצחק (אות מ"א) (לש"ב הגה"ג ר' יצחק זצ"ל פייגנבוים ראב"ד דפה) שמעתי שפ"א הפליג אדמו"ר מהרי"ם ז"ל מגור מצדקתו של הגאון הנוב"י זצ"ל, וסיפר שבליל פסח באמירת ההגדה כשפותחים הדלת באמירת שפוך חמתך הי' הולך ומלוה את אליהו הנביא מכל המדריגות שאצל ביתו. ואמר, לא שהי'