תירוש ויצהר (שו"ת) שמג

תפלה איך שהיא תעלה לרצון. וזהו ולא הסתיר וגו' שמע ע"ש והבן

רציתי לכתוב עוד איזה הערות לספרו, אבל הצרות אשר באו על כלל ישראל, והיום יום הדין בסיים בדבר הגזירה לאסור השחיטה ולמנוע אכילת בשר כשר ר"ל, אין העת המר מסכים להאריך יותר כי בא מים עד נפש, ואין לנו שום עצה רק כמרומז בתוה"ק בעת הצרה לשבטי יה נא' ויגש אליו יהודה, ור"ת ויג"ש, וויינטץ יודען שרייטץ גיוואלד. (וע"ד גמ' ר"ה (דף י"ט) בואו והפגינו בלילה וברש"י שם צעקו בשוקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירתמו עליכם). והשי"ת ירחם: ידידו בלונ"ח סימן קעד

בשם ה' יום ד' בה"ב ל"ט למסב"י תר"פ פלונסק

לכ' י"נ הרב הגאון הג' וכו' מ' משולם קופמאן נ"י אבד"ק פולטוסק

מכתבו האיר מול פני. ואשר הציע לפני לבאר לו דברי הירושלמי (יבמות פט"ו ה"ב) אמר רבי יוסי בי רבי בון סכותה לראשי ביום נשק (תהלים ק"מ) ביום שהקיץ נושק את החורף. ד"א ביום נשק זה נשקו של גוג. ד"א ביום ששני עולמות נושקין זה את זה. העולם הזה יוצא והעולם הבא נכנס עכ"ל

הנה ראיתי בזה בס' ילקוט אליעזר (תהלים מ' ק"מ) מביא מס' משכיל אל דל שכ' דאיתא במעבר יבק דמש"ה נתקן שיאמר החולה מסירות מודעה עבור הס"ס שרוצה להסית האדם קודם מותו שיכפור בה'. וזה הכונה סכותה לראשי מלשון הגנה וסכך תהי' מגין עלי ביום נשק כמדרש הנ"ל. ומה תהי' הגנתך וישועה שבקש מה' הוא אל תתן ה' מאויי רשע חזקנו ואמצנו באמונתך ע"ש

ולדעתי י"ל ששני עולמות נושקין וכו' עדש"כ בספה"ק דעיקר כובד העבדות לש"ש בעת שיש הנאת עוה"ז בעשיית המצוה. כמו עונג שבת וכדומה הנאת הגוף בהדי מצות. ועי' נזיר (דכ"ב) שנים שאכלו פסחיהם וכו'. והרבה בזה בס' ייט"ל. וזה סכותה לראשי. שצריכין הגנה וסכך מאת הש"י בעת ששני עולמות נושקין זא"ז עוה"ז ועוה"ב. וכחז"ל אלולי שהקב"ה עוזרו וכו'

וראיתי בס' פתח עינים להגה"ק מרחיד"א ז"ל (בברכות דס"ג:) הובא באסיפת זקנים שם בד"ה בכבוד אכסניא וכו' כתבו תוס' ישנים כ"י לפי שהיו מתאספים התלמידים שם ודברו על לב בעלי בתים כדי לקרבם ולפרוש כפיהם. כתוב בסוף פרש"י ראיתי בספר זה מה שלא כתוב בשאר ספרים. סכותה לראשי ביום נשק א"ר יוחנן אלו יומי ניסן ויומי תשרי שנושקים זה את זה. ונ"ל פי' שהתלמידים נושקים זא"ז שהולכים כל אחד למקומו בניסן לאסוף תבואה ובתשרי לאסוף יין ושמן. כדא"ל רבא לרבנן לא תיתי קמאי ביומי ניסן ותשרי כו' (עי' בס' עטרת זקנים פ' בהר) ולפי שמהלכים בדרכים צריכין שמירה. ורבינו יעקב הגיה ולא היא שנושקים לילות וימים ששוים הם עכ"ל תוס' ישנים כ"י ועוד האריכו בזה והביאו דרשת ירושלמי פ' האשה שלום שהקציר נושק חורף עש"ב. ונראין הדברים שבגמ' של רש"י הי' כתוב דרשה זו הכא. והיינו דפרש"י על התלמידים דבר הלמד מענינו דאי כפר"ת מאי בעי הש"ס הכא בדרשה זו עכ"ל

עוד כ' בילקוט אליעזר שם פליאה אמר יעקב סכות לראשי עשיתי לי סוכה ביום שנשק לבן לבניו שאמרתי לו השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע, לראש"י הם אותיות ישראל. לראשי ביום נשק ר"ת לבן. ועי' בס' דמשק אליעזר ערך סוכה אות י"ג. ובפי' עץ הדעת טוב פי' תהלים מהקדוש רח"ו ז"ל כ' פליאה זו וסיים כי הב"ה סיכך על ראשו של יעקב הנקרא ישראל להגן עליו מפנילבן הבא להורגו באותו יום שכתיב בו וינשק לבן לבניו וגו' כי בא להרע לו, כמ"ש לולי אלהי אבי וגו'. ולא די שלא הרע לו אלא שאדרבה נשק אותם ע"ש ובפ' וישלח (ל"ג י"ז) ויעקב נסע סכתה וגו'

ובחידושי לתהלים (מ' ק"מ) חלצני ה' מאדם רע מאיש חמסים תנצרני וגו'. לכאורה כפל לשון. להלן (בפסוק ה') מאיש חמסים תנצרני. גם מקודם. מאדם רע. ואח"כ מידי רשע מאיש חמסים

אכן יל"פ כל המזמור בהקדם מש"כ במק"א לפרש הכ' סכותה לראשי ביום נשק. ובחז"ל בשעה שנשק לבן לבניו ע"ש. דיש שני מיני מצירים לישראל בגלות. או ע"י צרות ורדיפות. או ע"י הארת פנים. ועשיית טובות לפנים בכוונה ומחשבה להביא לידי התבוללות ר"ל. זה סכותה לראשי ביום נשק. היינו בעת שנושק אותי בכוונתו להביאני לידי רעה ח"ו. והוא ע"ד (וישלח ל"ג ד') וירץ עשו וגו' וישקהו וברש"י נקוד עליו וכו' שלא נשקו בכל לבו

וז"ש מאדם רע מאיש חמסים וגו'. היינו מאדם שעושה רע. ובפ' ה' אומר מידי רשע מאיש חמסים. היינו שעושה טוב למראית העין וכמו נושק לפנים. ועכ"ז הוא רשע וכוונתו לרע. כחז"ל ארורים הרשעים שאין טובתם שלימה. קורא אותם רשעים. וז"ש מקודם אשר חשבו רעות וכו' יגורו מלחמות. היינו שהשונאים הרעים יגורו ויאספו עלינו מלחמות. שננו לשונם כמו נחש. היינו העושים רעות בפרהסיא כמו נחש הממית

ואח"כ אמר שמרני מרעות הנסתרים בטובה. ע"ז צריך שמירה. ולא די מה שאמר מקודם באדם רע חלצני וא' אשר חשבו לדחות פעמי היינו לדחות אותי מדתוה"ק כן כי' מחשבתם וכוונתם. טמנו גאים. היינו מעשיהם הוא בטמון והסתר הרע במסוה הטוב. פרשו רשת וגו' מוקשים וגו'. היינו הכל בהסתר. וזה זממו אל תפק וגו' כי כן זומם הרשע לצדיק להפילו בטובותיו. ראש מסב"י וגו'. היינו כמו שפירשתי (במ' קי"ח) סבוני גם סבבוני. על העושים טובות. ע"ד וד' סביב לעמו. ובאמת כוונתם לרע והבן

וכאשר פי' מיד אחי מיד עשו. היינו אחי שהוא מקרב כאח לבוא להתבוללות. ומיד עשו. שעושה רעות גלוים. וזה הי' הבדל בין אחשורוש והמן. כי אחשורוש חפץ לעשות טובות שיבוא להתבוללות והזמינם לסעודה. והמן ביקש להשמיד וכו'. ועי' בס' בית הלוי פ' וישלח דפח"ח. ופירשתי בתהלים (מ' פ"ג) דנראה דכל המזמור. יתבאר היטב עפמש"כ (בתד"א זוטא פי"ט). וזה אמרו לכו ונכחידם וגו' כפל. היינו כי יש להם שני דרכים נגד ישראל. או ע"י צרות או ע"י התקרבות ועי"ז יבואו להתבוללות ר"ל. וזה ולא יזכר וגו' כי נועצו לב. שיהי' עם ישראל יחדיו היינו באחדות וקרבות. עליך. היינו נגד הש"י אומרים שישתתפו עם יעקב וזה ברית יכרתו. היינו עם יעקב כמפורש בחד"א שם שרצה עשו לעשות שותפות עם יעקב. וזה הי' נשיקתו. וכן נשיקת לבן. וכן בתהלים (מ' קמ"ד) כפל לשון מידי בני נכר וגו' מיד בני נכר וגו'. דקאי ג"כ על שני אופנים הנ"ל להרע לנו. ונודע פי' הח"ס הובא בס' חבר ח"ב דכ"ו בפי' הגמ' מגילה (ד' י"ד) מכור לי תלך כי אחשורוש הרים את ישראל כתל גבוה. ועד"ז פירשתי בגמ' (מגילה ד"ד) אלהי אקרא יומם וגו' ולילה וגו' כי יומם ולילה קאי על שני אופנים הנ"ל ובכל אופן צריכים לרחמים ואכמ"ל ידידו בחה"ר.