תירוש ויצהר (שו"ת) שלו

אפ"ה נהגו איסור, בלי, רשיון מהרב במקום הכלה כמש"כ בשו"ת נו"ב תניינא (חאע"ז סי' פ"ג) ובאם לא סילקו להרב המגיע לו יש בזה איסור תורה לפי"ד הפוסקים דחרם דאו' היא וה"נ יש כאן חרם קדמונים וכמבואר בשו"ת מהר"י מברונא (סי' רפ"ב) ובשו"ת שבות יעקב (ח"ג סי' קכ"א) ותשו' הסמוכה מהגאון בעל כנסת יחזקאל ז"ל שכל גאוני הדור גזרו בח"ח ולבשו שריון קשקשים ובגדי נקם נגד המסדר קידושין בלא רשות הרב וכש"כ כשגורם היזק להרב ובשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' ר"ל) שכל המקפח בזה הקבוע להרב הר"ז גוזל וחומס ובשו"ת בית יצחק (חחו"מ סי' ס"ט) כ' שיש בזה איסור תורה. ועוד יותר כרכרו בזה רבנן בתראי שיש באופן זה חשש פיסול על עצם הקידושין ועי' שו"ת שואל ומשיב תליתאה (סי' קכ"ד) ובשו"ת תועפת ראם (חחו"מ סי' כ"ו) ובשו"ת שאילת שלום (סי' ק"ב) ובשו"ת באר משה כבוד חכמים (סי' ט') ועי' בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קנ"א) לענין קיפוח מה שמגיע להרב או לשו"ב גם בעניני השחיטה שאין שום חילוק בין אם הוא בא אצלם או הם באים אליו ויש בזה משום ולפ"ע מכש"כ היכא דמשתרשי לי' ונהנה הוי גזל גמור ובדע"ת (סי' א' סקנ"ג) דבכה"ג הו"ל גזל תורה יעו"ש. ופשיטא בזה שכל המלגלג על ד"ז חשוב כמלגלג על דברי חז"ל ודינו ידוע

ואעתיק לך מה שנמצא תח"י שאלה מהגאון מ' אפרים ז"ל אבד"ק קלאדאווע מה ששאל להגה"ק מסאכטשוב זצ"ל. והא לך לשונם אות באות שאלת השוא והמשיב בזה"ל

לכבוד ה"ה הרב הגאון הגדול החריף והבקי טנא מלא ספרא ע"ה פ"ה נר ישראל שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה אברהם נ"י אב"ד דק"ק קראשנאוויץ

הנה באתי לבקש ממעכת"ה דבר אשר נוגע לכל הרבנים הנה הגביר ר' ישראל רייכערט יש לו כפר בגליל שלי וכל הונו וכל פרנסה שלו יש לו בגליל שלי בכפר רושין גליל קלאדאווע ומשלם כל המסים ועטאט לרב וכל המסים עבור חזן ושוחט לפה קלאדאווע עפ"י דינא דמלכותא וע"פ דתינו וגם הוא שייך ע"פ דינא דמלכותא לבית החיים שלנו לכל דבר ומבואר בתשו' מהרי"ו הגליל ששייך לבית החיים שייך לאותו ב"ד וגם נודע לכל תקנות הקדמונים אודות רח"ש לרב שהגליל ששייך להב"ד מחויב לשלם להרב הרח"ש ומלבד זה העיר דפה בעת אשר קיבלו אותי לרב נתן לי מקהלת פה כתב רבנות עם כל החתומים ממקהלת פה וכתבו שקיבלו עליהם ליתן רח"ש כנהוג מקדם ואין אחד יכול לעכב ובפרט שלא עיכב כלום וגם ר' ישראל הנ"ל נכתב בפנקס בפה קלאדאווע אצל הוויט שפה קלאדאווע עם בני ביתו ובתו אשר כל זכיות שלו בעת החתונה צריך ליקח אצלי כי בפה יש בורמיסט וגם וויט קלאדאווסקי והוא עם בני ביתו נכתב אצל הוויט שפה ועתה ר' ישראל הנ"ל כתב תנאים אשר מפזר לנדן בתו סך עשרים אלפים רו"כ והייתי איזה פעמים אצלו אודות רח"ש והשיב לי שהוא מקום בפני עצמו ואין מהצורך לשלם לרב רח"ש ואמרתי לו לדון עמי אצל רבנים ואין ברצונו לדון לפני רבנים לכן הייתי קודם שבת תשובה אצל הרב הגאון וכו' דק"ק קוטנא וכתב מכתב אליו כי הוא מכיר אותו היטב ושלחתי אליו המכתב וממעכת"ה אני מבקש רק לכתוב לי תשובה ע"פ דת תורתינו הקדושה שהוא מחויב לשלם וזאת יועיל לי הרבה עם מכתב מהרב הגאון דק"ק קוטנא והייתי אצל מעכת"ה קודם שבת תשובה בעת הייתי בקוטנא ולא מצאתי את מעכת"ה בביתו ומאד מאד אבקש לעיין בזה כי הוא עולה סך גדול ויוכל לצמוח מזה פרצה חלילה לכל הרבנים לכן מאד אבקש להשיב לי על שאלה שלי אם ר' ישראל מחויב לשלם ואקצר מאד ע"י טרדות רבות ונחיצת הנוסע ואני בטח שבוודאי ימלא בקשתי אברך אותו בגמר חתימה טובה ממני ידידו אפרים ברוך בהרב הגאון המנוח מ' אהרן זצ"ל אב"ד פה קלאדאווע

תשובה. הנה נודע לכל העולם שמשלמין רח"ש כל הדר בגליל רק לאיש כזה צריכין להגיד לו ע"פ ד"ת שלא יוכל להגיד נגד זה שום דבר. זה פשוט שהכפר שבגליל נכנס בחיובי העיר וחיוב רח"ש הוא חיוב גמור כשאר שכירות הרב והממאן לשלמו הוא עושק שכר שכיר, וענין זה לאיזה עיר שייך הוא תלוי בדינא דמלכותא לענין העטאט ובזה א"ש

מאת ידידו הק' אברהם חפ"ק קראשנוויץ

ואם תרצה לראות יותר בירור בענין זה, ראה בס' שלחן העזר (סי' ו' אות ז') והוא קובץ מגדולי המורים ע"ש בד"ה הרח"ש מהנדוניא וכו' ואפי' בזיווג שני כמו באלמון ואלמנה החיוב רח"ש להרב דמתא וכו' וע"ש שמביא משו"ת כנס"י חרם הקדמונים הגאונים מכל המדינות שקבלו מרבני צרפת שהיו בימי ר"ת שגזרו שלא יסדר שום אדם קידושין כי אם הרב הנבחר בקהילתו או בגליל וכו' ומי שעובר ע"ז מוחרם הוא מפיהם ומפי כתבם וחס שלא להזכיר שיעלה על לב שום אדם לסדר קידושין בלי רשות מהרב דמתא וכו' והביא שם מעשה שאירע נגד תקנת חרם הנ"ל והריקו הרבנים חרבם בשלופי חרב כנגדם שהם מוחרמים וכו' והביא עוד שהמקדש עמד במרדו ולא הוציא שנתו ומת מיתה חטופה ר"ל ע"ש, ועי' בשו"ת הריב"ש (סי' שצ"ט) בענין זה, ובשו"ת דברי חיים חיו"ד (סי' נ"א נ"ב נ"ג) ובשו"ת הרי בשמים ח"ב, ובשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סי' שי"ב, שי"ד) ואכמ"ל, ועי' שדי חמד מע' חו"כ באריכות

ובשו"ת עני בן פחמא (חחו"מ סי' י"ב) כ' שמעתי מאדמו"ר הזקן זצ"ל מאלכסנדר שמקובל אצלו מרבותיו הק' שהוא דבר סכנה לקפח פרנסת חבירו, וכן שמעתי מבנו הרה"ק בעל ישמח ישראל שא' בשם הרה"ק ר' אייזק מקמרנא שכ' בפי' התורה פ' נח שופך דם האדם באדם דמו ישפך שזה רמז שהמקפח פרנסת חבירו וכו' ע"ש וסיפר הה"צ מסקרניוויץ שי', אשר בימי הה"ק הזקן מאלכסנדר הנ"ל הי' א' מאנ"ש רודף ומקפח פרנסת הרב שבעירו, אף שהרב הי' מאנ"ש של הה"צ מחענטשין והחסיד מאלכסנדר הי' הראש מבעלי המחלוקת שבעירו נגד הרב, שלח אחריו ופתח חומש בפ' נח כנ"ל, וציוה לו שיגיד אחריו כל תיבה מפסוק שופך דם וגו', והוא קרא לפניו כמו הכהן עם הסוטה תיבה אחר תיבה, ומלה אחר מלה שופך וגו', וציוה עליו במפגיע שיחדל לנהל מחלוקת נגד הרב שבעירו, אבל כשחזר האיש לעירו, פיתו אותו חביריו הבעלי מחלוקת, והמריבה נמשכה הלאה, אבל האיש הנ"ל פתאום התחיל להיות רוקק דם (בליטשטורץ), ולא השלים שנתו ר"ל

ונפלאות ראיתי בזוה"ק קדושים (דפ"ד ע"ב) ד"ה לא תעשוק וגו' לא תלין פעולת שכיר אתך מד בקר וכו' דכתיב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש וגו' אזדהר דלא תתכנש בגינוי מעלמא עד דלא ימטי זמנך לאתכנשא, כד"א עד אשר לא תחשך השמש וגו' ע"ש והוא כנ"ל, והוא פי' חדש, דלא קאי על השכיר, רק על השוכר והבן: חותנך אוה"נ סימן קסו

בשם ה' ובעזרתו ממחרת יוהכ"פ תרנ"ב קרסניבראד

לכ' י"נ הרה"ג מ' מערקל נ"י היילפרין אבד"ק רייויץ

בהיותי בדרך מסעי, בביתו בעיוהכ"פ בוקר העבר לעשות כפרה, כי נסעתי על יוהכ"פ עד זאמושטץ ע"ח, ועתה בבואי לביתי ת"ל, אמרתי אכתוב לו במה שהעיר לפני אז בהחפזי בגמ' ברכות (דף ו' ע"א] א"ר אבין בר רב אדא אר"י מנין שהקב"ה מניח תפילין שנא' נשבע ד' בימינו ובזרוע עזו. בימינו זה התררה