תירוש ויצהר (שו"ת) שיג

שלשה גדולי ישראל. הגאון מליסא. והגאון ר' ארי' ליבוש אבד"ק סטניסלב. והגאון ישועת יעקב שהשיב להגאונים הנ"ל וכולם כאחד לא עלתה ספק בידם להתיר ח"ו החליצה שהיתה הגם כי שם עלה להם החליצה בקושי גדול ובכפי' כמעט. ולא נסתפקו רק אם יועיל חליצה פעם שנית מהחולץ לבד ולא תצטרך לחזור על כל האחים. והישו"י מסיק שדעתו נוטה להתיר שא"צ לחזור אבל לא פסק הדבר בסכינא חריפא. וע"כ הגם שאני מסכים לזה עכ"ז מה טוב שיסכימו ע"ז איזהו מגדולי הדור שי'. ועי' בשו"ת צמח צדק החדש להגאון מלובאוויטש זצ"ל (חאע"ז סי' קכ"ב). ובס' שדי חמד (חלק י"ז מערכת חליצה סי' ג'). ועי' בסו"ס שם טוב מהגאון ר' שכנא זצ"ל בועד הרבנים דפה. ומרוב טרדותי אקצר: ידידו בלונ"ח. סימן קמב

ב"ה א' צו ו' ניסן תרפ"ו ווארשא

לכ' י"נ הרב הגאון וכו' מ' שמואל נ"י בוימעל אבד"ק פאריצק חג כשר ושמח

בדבר שאלתו אודות השו"ב אשר זה רבות בשנים שנכשל בחדר"ג מאוה"ג ז"ל שנשא אשה על אשתו. וכפי שכ' כ"ת הוא שו"ב במחנו זה ג' שנים והוא יר"ש ונזהר בעניני שו"ב בזהירות ודקדוק. וידוע מאחרונים דהוי כחשוד לעריות ותלי' בפלוגתא אי הוי חשוד לשחיטה. ובאמת יש מחלוקת הפוסקים אי חדר"ג חל אחר אלף החמישי והכריעו דהוי רק דרבנן. וכפי השמועה היתה אשתו הראשונה אשה רעה ומורדת. ולפי"ז הי' אנוס גמור. ובנ"ד שכבר גירש אשתו הראשונה מדעתה זה רבות בשנים. והיום מתנהג בחסידות וזהירות יתירה בעניני שו"ב ותשובה מועלת. ועי' בבאה"ט (סי' י"ח סקכ"ה) בשם רש"ק דאף מומר שעשה תשובה יוכל להיות שו"ב. ותשו' הרדב"ז (ח"ה סי' מ"ה) במין ג"כ מהני תשובה. ועי' בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' י"ב). ובשו"ת משיבת נפש (סי' ה') לענין ש"ץ. ואם יסכימו איזהו גדולים גם אני מסכים: ידידו בלונ"ח. סימן קמג

ב"ה א' שופטים תרפ"ב ווארשא

לכ' י"נ הרה"ג מ' שלמה היילפרין פה. בעהמ"ס חומת האמונה וש"ס

אשר נשאלתי מכ"ת לפרש לו הירושלמי סנהדרין (פ"ו ה"י) ר' אבהו מטתיה אונס אזל ליה חד מיניק עלון ר' יונה ור' יסי וכו' אמר לון מה אם רשות שלמטן שיש בה כזב ושקר וגניבות דעת ומשוא פנים ומקח שוחד והיום עודינו ומחר איננו נאמר בה הקרובין באין ושואלין שלום הדיינים והעדים לומר שאין בלבנו עליכם כלום שדין אמת דנתם. רשות של מעלן שאין בה לא כזב ולא שקר ולא גניבות דעת וכו' וכו' והוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה שחייבים אנו לקבל עלינו מידת הדין וכו' וע"ש בציון ירושלים דפח"ח. ותמה כ"ת דמה נפ"מ בזה שהוא חי וקיים לענין זה דדינו דין אמת וצריכין להצדיק הדין עכת"ד

ולעד"נ לפרש דהנה כבר ידועה שאלת העולם מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לי. וכבר ביאר בזה בס' שמן המור (מאמר ג' פי"ב) השאלה שאל ישעי' הנביא ע"ה (מ' כ"ז) למה תאמר יעקב ותדבר ישראל וגו' הלא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ד' בורא קצות הארץ (ועיין בר"ר סופציא ור"פ צ"ד). והנה רבו הדקדוקים בזה. אמנם הפי' מזה דכבר ידוע דיעקב הוא בחינה פשוטה וישראל הוא בחינה גבוהה כמה"כ "כי שרית עם אלקים וגו'". וידוע דאמירה היא ל' רכה ודיבור קשה. וזהו שאמר למה תאמר יעקב באמירה רכה כמצחק בראותו א"ע מצליח דרכו ותדבר ישראל קשות הוא תלונת צדיק ורע לו רשע וטוב לו. ובמה דסיים פתח. הצדיק אומר נסתרה דרכי מד' מעשיו הטובים ודרכיו הישרים נסתרים המה מאת ד' בעל הרחמים. כי הוי"ה הוא רחמים וכמצחק בעיני הכת הב'. ומאלקי היינו מדת הדין משפטי יעבור ע"ד אי' אלקי המשפט. ע"ז השיב "הלא ידעת אם לא שמעת" במה שסיים פתח. היינו להשיב תחילה אל השואל המתלהלה ואמר מי הוא בעל משפטי הנה אל זה יביט וכחשו בפניו יענה ויאמר הלא ידעת מעצמך גם אם לא שמעת מפי השמועה אעירה אותך על שאלה אחת אשר גם אתה תבחן ענינה והוא כי "אלקי עולם ד' ". פי' כי שופט בו"ד מהצורך אליו למהר עצמו לעשות דבר המשפט בהעובר. או א) מצד הזמן. או ב) מצד המקום. או ג) מצד היכולת. מצד הזמן. פן יחלה וימות בטרם יקח נקמות ממנו כמאמר בן סירא פן מחר יש ואיננו פי' המחר יהי' והאדם לא יהי' כי האדם אינו בטוח בחייו אף רגע ומצד המקום פן יברח העובר מאת פניו ויעבור ארחות ימים. ומצד היכולת שיעני או יחלה או סיבה אחרת שלא יוכל להנקם ממנו. אמנם הוא ית"ש אינו מהצורך אליו למהר א"ע מסיבת הזמן כי אלקי עולם הוא כי הוא חי וקיים לעולם ע"כ הוא יכול להיות מאריך אף. וכמה"כ כי אשא אל שמים ידי". כלומר גם בהיות הדינים תקיפים להכות ביום זעם. הנה הוא ישא וירים ידו אל השמים ויעכב המכה לבלי להורידה מטה. והטעם "ואמרתי חי אנכי לעולם" ומה לי לחוש כי יעכבני סיבת הזמן. וא"כ אין מהצורך אליו למהר מעשה המשפט מסיבת הזמן. ואם מצד המקום פן יברח העובר מאת פניו. אמר הלא "בורא קצות הארץ". וא"כ גם לקצות הארץ יביט וגם שם ימצאנו. וכמאמר דוד המלך ע"ה "אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח". ופי' דאם יסיר הקב"ה רגע אחד השגחתו מן האדם יהי' אפס ואין. וזהו אנה אלך פי' בכל מקום שאני אלך הוא הכל' מרוחך. פי' מפאת שאתה נותן לי רוח החיים. וכמה"כ "נותן נשמה לעם עליה". וכדאיתא בזוה"ק בכל שעתא ושעתא בכל רגעא ורגעא. וא"כ אנה מפניך אברח אין לי מקום לברוח ממך. ואם מפאת היכולת שלא ייעף ולא ייגע'. פי' בו"ד יכול להיות עיף ויגע. אבל לא כן הקב"ה. זהו תשובה על רשע וטוב לו. ועל תלונת צדיק ורע לו ע"ז משיב "אין חקר לתבונתו נותן ליעף כח' וגו'. פי' דגם באורח משפטיו רב טוב צפין בהם והכל הוא לתכלית הטוב כדאיתא במס' קידושין (דל"ט ע"ב) דעבדין לי' יום טב כו'. ועי' בזה בס' אמרי זאב (דף מ"א ע"ב. ודפ"ג ע"ב) ובס' עטרת חכמים (דף נ"ו)

וכבר פירשתי בכונת הויק"ר (אמור פכ"ו) אמרות ה' וכו' בנוהג שבעולם מלך בו"ד וכו' אלא (ירמי' י') וה' אלקים אמת למה הוא אמת א"ר אבין שהוא אלהים חיים ומלך עולם. והוא כנ"ל כי אשא וכו' חי אנכי לעולם. ועי' בס' משמרת אלעזר פ' אמור. ומש"כ זקני בפנים יפות ר"פ וארא. ובתהלים (נ' ו') ובמצ"ד שם. ובפיוט ליוהכ"פ אנו מלאי עון וכו' ואתה הוא ושנותיך לא יתמו. וכפי' השעב"ר פ' בלק לא הביט אין ביעקב ע"ש. וכן בפיוט לר"ה ויוה"כ ואתה הוא מלך אל חי וקיים אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך וכו' והבן

והנה על תלונת הצדיק ורע לו והתשובה אין חקר לתבונתו