תירוש ויצהר (שו"ת) שיא

תקנה ראשונה (ברית מילה). א) קוואטערשאפט לא ינתן לחתן עם הכלה ב) למעט במספר הקרואים בכל האפשרות. ג) המאכלים שנים היינו דגים ובשר לא יותר. כן לפני אנשים וכן לפני נשים

תקנה שניה (תנאים). לא יכינו שום סעודה רק יין וטארט יי"ש ולפקיך. ואם יהי' אחד מוכרח לעשות סעודה אזי יכין רק דגים ובשר לא יותר. הן לפני אנשים והן לפני נשים. ובכל יכולתו ימעט במספר הקרואים

תקנה שלישית (חתונה). א) למעט במספר הקרואים בכל האפשרות. ב) המאכלים שלשה. היינו דגים ובשר ועוד מאכל אשר יבחר לו הבעל שמחה לא יותר. כן לפני אנשים וכן לפני נשים

תקנה רביעית (אויפרופין). א) לא יכינו שום סעודה רק יין וטארט יי"ש ולעקיך. ולא יבוא אבי הכלה ומשפחתו לביהכנ"ס בעת קריאת החתן לתורה ב) לא תלך הכלה לבית אבי החתן בש"ק או במוצאי שבת קודש של האופרופין

תקנה חמישית (הכנסת כלה). לאשר כי ע"י התיקונים הנזכרים אשר יצאו לפעולת אדם ברצות ד' ימעט עי"ז אי"ה ההוצאות על המותרות ובעלי השמחה ירויחו עי"ז. לזאת ראוי ונכון אשר כל בעל שמחה ימצא את עצמו מחויב להעלות את אחיו האביונים על ראש שמחתו. ולהרים תרומה על מצות הכנסת כלה כפי הברכה אשר ברכו ה' והפרטים בזה יהי' אי"ה לפי הסכמת רוב הדיעות

כז"נ בהסכם רבנים ודומ"צ ואנשים מפורסמים שבעירנו

בעזהשי"ת בבואינו להתחבר יחד ולתקן תקנות קבועות בי"ג בריתות. מסיבת איזה מכשולים אשר נהיית באשמת איזה מוהלים שלא שמשו כל צרכם ואינם מוחזקים ואומני יד. לכן גזרנו אומר בהסכם כולם. א) שלא יגש איש אחד למול בלי מוהל אחר עומד ע"ג אף אם הוא אומן וזריז [כיון דעבדינן לו צרה כ"ש דמזדרז טפי יומא י"ג] ב) בלי הסכמת עשרה מוהלים הנבררים לא יגש איש להתחנך לעבודה זאת. והמוהלים לא יתחילו לחנכו טרם ישיג רשיון מהנבררים. ג) בעת שיבוא המוהל לבית המילה מחויב תיכף לבקר את הילד. ולדרוש ולחקור היטב במראה גופו ועיניו אם הוא בריא אולם ואין בו שינוי מראה וחשש חולי כ"ש. ולא ימתין עד הבאת הילד לכסא ש"א ז"ל. ואם יסתפק לו דבר מה ימתיק סוד עם המוהל השני ותשועה ברוב יועץ. ד) לא ימול מוהל אחד יותר משני ילדים ביום אחד אם לא בעת ההכרח. ה) מוהל שלא יקרא ולא יכובד לא ילך בעצמו. אם לא בעל יא"צ או בכור בער"פ. ו) הפורע ימצוץ ולא יכבד לאיש שאינו מוהל. ז) ליתן כל אחד נדבתו מידי חודש בחדשו למען יהי' כסף מוצא לעזור למוהל אשר מטה ידו ר"ל, ע"כ התקנות

ואגב אומר. כי תקנות כמו אלו כבר נעשו גם בימים מקדם. כמובא בס' מופת הדור פרק ו' התקנות שנעשו בעיר פראג ע"י הרב הגאון רשכבה"ג ש"ב מוהר"ר וחזקאל הלוי לנדא בעל הנודע ביהודה. ובית דינו הצדק הרבנים הגאונים. ועל החתום נשיא העדה. וראשי הקהלה וחברי וועד היועץ. הגבירים האלופים זצ"ל. כי אחר אשר פראג סבלה נזק רב בימי המהומה והמבוכה בעת המלחמה. ואחר ימי הגלות בשנת תק"ה. והגאון הנ"ל הי' כאב רחמן הדואג לטובת בניו. ומגמתו וכל ישעו היה לרומם את קרן עדתו עמו וצאן מרעיתו ובעינים פקוחות פקח על עסקי צבור להיטיב מצבם. וירא ראשית לו לקפח את המותרות והלוקסוס אשר שרר אז בקרב עדתו בתעצומות עזו כי אך בזה ייטיב מצבם. וגם להסיר מעליהם כל קנאה ומשטמה משכניהם שאינם בני ברית. כי אך הלוקסוס הוא הגורם התרופפות עמודי כסף ושולל כל נתח טוב ויורידום לשאול ומטיל קנאה בין ישראל לעמים. ויקרא לעצרה את ראשי העדה יועציה נכבדיה ובית דינו מו"ש. ואחר עיונם נתקנו תקנות לגרש את הלוקסוס השורר בסעודות של שמחה אשר הוצאותיהן יעלו לפעמים למעלה ראש. ומונה והולך שם כל התקנות במספר הקרואים. ובמיני מאכלים. וסדר המלבושים וקשוטים. ושאר הוצאות בסעודת בר מצוה. אירוסין. חתונה ברית מילה וכדומה. ועל כל זה נוסדה אגודה מפקחת (קאמיסיאן) לשמור ולדקדק אחרי החזקת התקנות בזהירות יתירה. והעבריינים יענשו ע"ש באורך. והוזכר מזה בס' דרושי הצל"ח א' ל' ובס' אהבת ציון דרוש ב'

כן הובא בס' לוחות זכרון (דף כ"ג). ובס' כתר כהונה (דף ל"ט) התקנות שתיקן הגאון רשכבה"ג מוהר"ר אברהם ברודא זצ"ל אבד"ק פ"פדמיין בעירו בשנת תע"ה לצמצם הרבה ושלא לעבור חק בענין הסעודות והמלבושים. ואעתיק בזה איזה סעיפים: היום יום ה' י"ז תמוז תע"ה לפ"ק. הוכרז בביהכנ"ס ישן וחדש בפקודת וכו'. א) אויף קיין סעודה הן סעודת מצוה הן בסעודה שעושה היחיד לקופה שלו. או סעודה שעושים הקופה (געזעלשאפט) לעצמם יהיה מי שיהיה או סעודת סיום. גם בסעודה שעושה הגבאי צדקה בחנוכה. זאלן וועלשי האנין או וועלשי הינער אלי טארטין פאסטעטין אין דער דעק גם שיסל פאסטעטין אלי קונפעקטין טראקתן אופסט מכל שכן פרמידן גראשפלט ברויט ניט על השלחן געברויכט ווארדן אין איז אסור בחרם. רק באם הסעודות הנ"ל במוצאי שבת זיין. רשות מאנדעל טארטין פאשטט קוכן צו געבין. סעודה שעושה הפרנס לפרנסים כנהוג איז אינו בכלל הנ"ל. לח) בעלי בתים ונערים זאלן כלל וכלל קיין פעדים קנעפף מזהב או כסף במלבושים טראגין ונערים בשבתות קיין טראטארין קאמיזעליר טראגין בחרם ובקנס יו"ד ר"ט. לט) בימי החול זאלל קייניר איין טלית מן משי טראגין בקנס ב' ר"ט. מ) עס זאל להבא דהיינו מן הקיץ תע"ו הבע"ל קייניר מבני קהלתינו יצ"ו זיך בשוואלבאך פינדין לאזין מן ר"ח אב עד אחר ת"ב בחרם ובקנס מאה ר"ט וכו' כל הנ"ל זאל גיהאלטין ווערדין בלי ערמה וכו' ולהשומעים ינעם

ואנן מה נענה בתרייהו. אחרי החרבנות שנעשו בימינו בעוה"ר בבית ישראל כי ניתן יעקב למשיסה וישראל לבוזזים. אלפי שלופי סייפא עיילו וקטלי יומא ולילוותא. ונחלי דם שוטפים כמים. ובהך גיסא הלולי וחינגי. איזדקיר ואכלו ושתו ולא הוי ידעו הני בהני (גמ' גיטין דף נז). הלוקסום והפירצות מנפש עד בשר יכלה. וגדר הצניעות והמוסר פרץ במלואו בחומת בת יהודה. ואוי לנו אם נאמר (גמ' סוכה דף נ"ו ע"ב) לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל בשעת הדחק ועת צרה היא ליעקב ד' ירחם

דברי ידידו צבי יחזקאל מיכלזאהן אבדפ"ק פלונסק והגליל סימן קמ

בשם ה' א' עקב תרמ"ה קראסניבראד

לכבוד י"נ הרה"ג וכו' מ' מנחם מענדיל נ"י ראטנבערג אבד"ק הוראדלי

בהמשך לתשובתי אל כ"ת בספרי שו"ת בית יחזקאל (סי' נ'). אכתוב לו מה שחידשתי ת"ל בגמ' יומא (דס"ו ע"ב) שאלו את ר"א וכו' הקושיות ידועים ואקדים מש"כ זקיני הגה"ק זי"ע בהקדמת שבת אחים בסוף