תירוש ויצהר (שו"ת) רנא

ח) עוד תי' בשה"ג דהא דלא מסקינן אלא בשהוא רשע אבל אליעזר עבד אברהם הי' צדיק. ואמרי ביומא שהי' דולה ומשקה מתורת רבו. ואפי' תימא שהי' ארור מן הגזע שלו והוא לבר מגופיה. כלומר שהוא הי' צדיק וכמו שאמרו חז"ל שיצא מכלל ארור. וי"א שנכנס חיים בג"ע עכ"ל ובאמת לסברת המהרי"א לא קשה מל משרע"ה דהא אז הי' קודם מאמר שלמה המע"ה עיין אות ו' לעיל

ט)בתוס' ישנים (יומא דל"ח ע"ב) כתבו וז"ל וא"ת למ"ד וכו' שלא עשה ישמעאל תשובה ואיך קראו לשם צדיק י"ל דישמעאל הקב"ה קראו כן ומסקינן בשמי' שפיר. הר' אלחנן עכ"ל. והנה ראיתי בתורת חיים (סנהדרין דק"ד) שהקשה קושי' התוס' ישנים מעצמו ולא תירץ. ועיין שם בשה"ג מה שתי' בסברת התוס' הלזו על משרע"ה שקרא לבנו אליעזר דאיתא במדרש (חקת פי"ט) ששמע להקב"ה וכו' אליעזר בני כך אומר ואמר יה"ר שיהי' זה מחלצי הה"ד ושם האחד אליעזר. וא"כ משמיא מיהב יהבי לי' כמעט שם אליעזר

י) עוד מחדש בשו"ת דברי יעקב הנ"ל דהא דלא מסקינן בשם רשע דוקא ברשע מעיקרא אבל בצדיק מעיקרא אלא דאח"כ החמיץ אין איסור וכו'. ועפי"ז ניחא דנקראו רבים בשם המרגלים כמו ר"א בן שמוע דשם שמוע בן זכור הוא מהם ולמטה בנימין הי' פלטי בן רפוא ואח"כ נקרא פלטי בן ליש ודומיהם משום דאנשים צדיקים היו מקודם עיי"ש. ולפי"ז יהי' מיושב לנו גם גבי שאול קושית המהרי"א

יא) עוד כתב בשו"ת מבי"ט (ח"א סי' רע"ו) דאין ראוי להעלות שם אדם או נח שם ועבר שאין לקרוא שם אלא מאברהם ואילך. והנה הכנה"ג ביור"ד (סי' רס"ה) תמה עליו דהרי מצינו כן באמוראים ר' יפת אביו של ר' בנימין בר יפת וח"ו שאביו פרץ גדר חכמים וזכה לבן גדול בתורה כר' יפת. וכן תפסו עליו בשו"ת תשובה מאהבה (ח"א סי' ל"ה) מביאו בפ"ת שם. ועיי"ש בברכי יוסף אות ו'. אבל בס' מכשירי מילה יור"ד שם כ' דבאמת לא מצינו שיפת אביו של ר' בנימין הי' גדול בתורה

יב) וראיתי ביוחסין שחשב את אבי ר' בנימין בין האמוראים אבל כבר השיגו בסדה"ד דאין לומר שהי' אמורא דהא לא נקרא בשם ר'. ובאמת בשה"ג (מ"א אות ל"ד) השיג על הסה"ד מש"ס יבמות (דקי"ד) דנקרא ר' פדת בין האמוראים ובמק"א איתא ר"א בן פדת בלא תואר רב. אך ראיתי בשו"ת דברי יעקב שם. ובס' מע"ח מ"ב (אות ל"ד) שדחה ראייתו דשם ביבמות הוא ר' פדת בנו של ר' אליעזר בן פדת כמו שאנו רואין בש"ס נדה (ד"ח) ובתוס' ע"ז (דכ"ב) וא"כ דברי הסה"ד נכונים. ועיין ברש"י תענית (דכ"ה) מפורש כהסה"ד. דבלא שם רב אינו אמורא. והיוחסין לשיטתו דכ' בר"א בן מתיא דהוא ר' מתיא בן חרש. אכן באמת הוא סותר עצמו שכ' בראב"י שא"ל דהוא ר' יעקב שבש"ס אמאי לא נקרא בשם רבי. ועיין בשו"ת הלק"ט (ח"ב סי' ר"נ) ובאמת כ' שם בשה"ג על דברי המבי"ט וז"ל והדבר קשה על הרב שיאמר כן מדעתו בלי שום סמך מרז"ל או מקבלת הגאונים. ואילו הי' אומר בדרך עצה טובה החרשנו אבל לגזור אומר שאינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' זה דבר קשה. והעולם נהגו בהיפך קראו בשמותם אדם נח שם מהללאל וכיוצא וכו' ובס' קורא הדורות כ' שהי' חכם חסיד מקובל תלמיד מהרח"ו ז"ל ושמו ר' יפת וכו' עיי"ש

יג) כתב בשו"ת מהר"י מברונא (סי' ק"א) וז"ל פ"א בקשו במקרא להטיל שם אחד על אדם חולה ומצאו שם ראשון, שבעמוד שם של אדם רשע ומחיתי מלקרות לאדם חולה שנא' שם רשעים ירקב דאסור לקרוא אחר בשמם וכו' עיי"ש

יד) כתב רבי יהודה החסיד בצוואתו (אות ס"א) לא יקרא איש מזרעו את בנו יהודה ולא שמואל עכ"ל וכתב דו"ז הגאון סבא קדישא מ' יעב"ץ זי"ע בסידור (חלק מגדל עוז בבריכה עליונה נחל ט') וז"ל וכ' בשכה"ג ואולי צוואה זאת היא פרטית על זרע הרב החסיד מפני סיבה ידועה לו ואני כ' ע"ז נ"ל ברור משום ששמו של בעל הצוואה הי' יודא ושם אביו שמואל והי' ירא וכו'. אבל ודאי לא ציוה כך אלא לזרעם או לדורם בלבד וכו' עיי"ש בארוכה וראיתי שכ' בשו"ת נוב"י מהד"ת (חאע"ז סי' ע"ט) על כל דברי החסיד בצוואתו דנאמרה רק לזרעו עיי"ש. ועיין בשו"ת דברי חיים (ח"א חאע"ז סי' ז' ח') ובשו"ת רמ"ץ חיור"ד (סי' פ"ז) ובשו"ת דבר משה (סי' נ"ח) ועיין בשו"ת ח"ס תאע"ז (ח"א סי' קט"ז) ועיין בפ"ת יו"ד (סי' קט"ז סק"ו) ובפ"ת אע"ז סי' ב' סק"ז

טו) אמרו חז"ל בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו את שמם וכו' עיין במכילתא בא (פ"ה) ובפרדר"א (פמ"ח) ובמדרש רבה שמות (פ"א) נשא (פי"ג) בלק (פ"כ) ובתנחומא שם. ובמדרש שה"ש (פ"ד י"א) ובמדרש תהלים (מקי"ד) ועיין במדרש רבה (אמור פל"ב) לא שינו את שמן ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין לא הי' קורין ליהודה רופו לראובן לוליאני ליוסף לסטים לבנימין אלכסנדרי. ובצוואת החתם סופר כתב הזהרו משינוי השם ולשון ומלבוש נכרי ח"ו. וסימן ויבא יעקב של"ם עיר שכם אם כי גר עם לבן ונשאר בשמו ולשונו ומלבושיו וראיתי בס' לב עברי פי' צוואת הח"ס מתלמידו הצדיק ז"ל שכ' וז"ל קרא כתיב הוי השאננים בציון וכו' נקובי ראשית הגוים (עמוס ו') ותרגום יונתן וי דשלן בציון וכו' מקיימין שום בניהון כשום עממיא. וכן מרן מזהיר הזהרו משינוי השם ולא יעשו כמו שעושין שמי ששמו אהרן מכנה עצמו אדאלף או משה מאריטץ גם בלשון אומים יעמדו על שמותם מי ששמו אהרן יחתום עצמו עכ"פ בלשון נכרי אהראן וכן משה מאשע פרץ פערעץ וצר לי אשר כבר האוה"ע מרגישים בשינוי המכוער הזה. בבית לימודם הי' אחד בן יהודי שנקרא בשמו עדוארד ושאל אותו מורו האדון מה שמך בשה ישראל ואמר לו דוד ואמר לו מורו אתם היהודים אינכם ראוים להקרא בשם אבותיכם האלו ע"כ אתם משנים שמותם גנאי הוא לכם לישא שם המלך החסיד והישר דאוויד, ועדוארד יותר נאה לך וכן הרבה לדבר בזלזולים ע"ז עכ"ל ועיין בשו"ת מהר"ם שיק (חיור"ד סי' קס"ט) שמביא איך ששר אחד שאל אותו והתפלא על פריצי הדור מבני ישראל המשנים שמותם לשם האומות וזה גנאי גדול. והאריך שם לברר איסור הדבר מקרא ואבדיל אתכם מן העמים דילפינן בספרי קדושים דאסור לדמות להם בשום ענין. ועיין בס' תניא רבתי (סי' מ"ח) על הא דמלמד שהיו ישראל מצויינים שם. וראיתי בס' גבורות השם (פמ"ג) להמהר"ל מפראג שהאריך בענין זה איך שכל ענין גאולה הוא בשאין מתאחדים עם העכו"ם ואין ביניהם התחברות. וזה גורם אם איש יהודי מצויין בשמו עיי"ש. ועיין בס' בני יששכר (מאמר ד' טיול בפרדס ד' ט') נפלאות מדובר שם דברים מאירים ומשמחים ועיין דברים יקרים בס' ייטב לב (ריש פ' שמות אות ח') ובס' קרבן עני (פ' שמות) עיי"ש. וזה יש לפרש ויוסף הי' במצרים ופירש"י הוא יוסף וכו' והי' מלך ועומד בצדקו הכוונה אם כי קראו פרעה בשם צפנת פענח הוא נשאר בשם יוסף וכן נאמר ויצא יוסף על ארץ מצרים וגם נבוכדנצר נתן שמות לחמו"ע ודניאל כי זאת עצת הסט"א כי האדם נמשך אחר השם וע"י קריאת השם ממילא נתמשך ח"ו הישראל אחר עצתם לבטלהו מתורה ומצות. וזה רצונם שיהי' הישראל סר למשמעתם לפרוק עול התורה הם משימין לו שם אחר מסטרא דלהון. ועיין באלשיך עה"פ וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו. כלו' מהיכן ידע מה שמו אלא כשראה מקום ומקור חיותו למעלה מכ"ב אותיות התורה שבהן נברא העולם זה שמו אשר קרא לו. ואיתא בספרים כל איש שם הקודש שלו הוא מקור חיותו. וכבר נודע אשר כל איש ישראל שמו מרומז בתוה"ק כנודע מהרמב"ן ז"ל