תירוש ויצהר (שו"ת) רנ

המצות וכו' ובספרי ואתחנן שכך אתה מוצא בכל הצדיקים שהשביעו את יצרם באברהם וכו' בבועז וכו' בדוד וכו' ובמדרש רבה (רות סופ"ו) ליצרו נשבע ע"ש. וכיון דבש"ת מסיימים התורה ומתחילין מחדש ומקבלים ע"ע מהיום והלאה לקיים תוה"ק ומצותיה לכן קוראים בפ' נדרים בפ' מטות לרמז על חומר הנדר והשבועה. וכמו בחג השבועות זמן מתן תורתינו נקרא ע"ש שבועות שמושבעין אנו מהר סיני כמו שכ' בספה"ק

יז) נסתפקתי אם החזיק בידו הד' מינים קודם עלות השחר והאיר היום אם צריך להניחם מידו ולחזור וליטלם כדי לצאת יד"ח. והבאתי ראי' מש"ס סוכה (דף מ"ב ע"א) דמקשה הגמ' הא מדאגבי' נפיק בי'. והי' יכול לומר דמיירי באופן כזה. שוב ראיתי מעשה שהי' אצל החת"ס ז"ל הובא בשו"ת מחנה חיים (ח"ג סי' נו"ן) שוב ראיתי בס' ילקוט הגרשוני או"ח סי' תרנ"ב

יח) נסתפקתי אם יצא יד"ח במחובר בד' מינים. וראיתי בזה בילקוט הגרשוני (או"ח סימן תרנ"ג). ויש להביא ראי' דלא יצא מרש"י סוכה (דל"ג ע"א) ד"ה ועלתה בו תמרה ביו"ט משנאגד דבתלוש נמי סלקא בי' והבן

יט) בענין סוכה ברה"ר. נ"ב עיין בש"ע או"ח (סי' תרל"ז) ושם בילקוט הגרשוני ובס' פתחא זוטא לה' סוכה ועיין קיצור ש"ע בשם אליהו רבה לברך. ועיין בילקוט הגרשוני (נחמי' ח') ובמלבי"ם שם דפח"ח

בפיוט לשבת חוהמ"ס ד"ה דוהר בנוף וכו' חשובה ארבע אמות על ארבע פסולה פחותה. נ"ב עיין מעשה אורג שם דהקשה שהוא דלא כהלכתא ועיין במחזור ד' פיינסקי פיעטרקוב הגי' חשבוה ארבע אמות ובמחזורים אחרים עוד שינויים בגרסות בענין הזה והבן: והנני ש"ב. סימן קח

בשם ה' יום ב' י"ח אדר תרמ"ז קראסניבראד

לכ' י"נ החו"ב וכו' מ' מנחם מענדיל נ"י קלונגר בק' לאדו

מכתבך האיר מול פני. וע"ד שאלתך בענין "שמא גרם." הנני ממהר להשיבך. בזוכרי אהבתינו מנוער בלומדינו יחד אצל רבינו הרה"ג וו"ח ר' הירש אהרן שיטעגבערב ז"ל בפיעטרקוב

א)שמא גרם, איתא ביומא (דל"ח ע"ב) ושם רשעים ירקב וכו' דלא מסקינן בשמייהו. ואיתא בש"ס ברכות (ד"ז ע"ב) מנ"ל דשמא גרים וכ"ה בזוה"ק בראשית (דנ"ח) ובזוה"ק נח (ד"ס) ועיין במדרש רבה לך (פמ"ב) ר"מ הי' דורש שמות ובילקוט ישעי' (רמז שי"ג) ר"מ כשהי' רואה אדם הי' למד שמו ומשמו ידע מעשיו ועיין במדרש רבה (וירא פמ"ט) שמעת מימיך אדם קורא שם בנו פרעה וכו' אלא אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון וכ"ה במדרש שמואל (פ"א) וכתבו בתוס' שם ביומא ובתוס' כתובות (דק"ד ע"ב) גבי שני דייני גזירות אדמון וחנן בן אבשלום גרס ר"ת בן אבישלום דאמר ר"מ אבשלום אין לו חלק לעוה"ב ואיך נקרא בשמו. ובתוס' שבת (די"ב) גבי הלל ושבנא גרסי הלל ושכנא דהא שבנא רשע הי' עיי"ש ובתוס' מגילה (ד"י ע"ב) רבה בר עופרן גרסינן ולא רבה בר עפרון דלא מסקינן בשמייהו. ועיין מגילה (דט"ו ע"ב) ועיין כסא רחמים למס' סופרים פי"ד ה"ו ב) חידשו בתוס' שם דאם גם צדיק נקרא בשם זה מסקינן בשמי' אף דגם רשע הוא בשם זה. ולכך שפיר גרס שבנא דאטו אם א' רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר ואשכחן דתרי שבנא הוו ואחד הי' צדיק. עיין בתוס' שבת שם ועיין בס' הפלאה מזקיני שם בכתובות דכתב דלכך נמצא בין האמוראים שם מנשה אף דשם זה נמנה בין המלכים שאין להם חלק לעוה"ב משום דגם צדיק נקרא כן. ועיין בשו"ת מבי"ט (ח"א סי' רע"ו) שכ' דר' אליעזר אין נקרא ע"ש אליעזר עבד אברהם רק ע"ש אליעזר בן משרע"ה. וכוונתו ג"כ כנ"ל. וראיתי בשו"ת מהרי"א (חאו"ח סי' קצ"ט) שהשיב על שאול המלך אף דשם זה הוא מרשע ושאול בן הכנענית דפי' התי"ו ב"ע (בפ' ויגש) ושאול זה הוא זמרי דעבד עובדא דכנעני בשטים והשיב בזה"ל נ"ל פשיטא שאם יש צדיק ג"כ באותו שם ודאי מסקינן בשמיי'. ושם שאול מצינו עוד בתורה בס"פ וישלח שאול מרחובות הנהר. ואותן מלכי קדם וכו' וקיימו מצות ב"נ מחסידי או"ה היו דומי' דמלך בעל חנן דפי' הרמב"ן שהי' שמו חנן לבד והרי חנן וודאי מסקינן בשמיי' בתוס' ר"פ ב' דייני וכו' ומה"ט שפיר קראו למלך ראשון שבישראל ג"כ שאול כנ"ל עכ"ל והוא חידוש התוס' הנ"ל. שוב ראיתי באור החיים פ' פנחס (כ"ו י"ג) לענין זמרי ושאול דמסקינן בשמייהו

ג) והנה בס' טיב גיטין (ש"א מערכת מ' סקל"ב) כ' דאין לקרוא בשם מיכה דלא מסקינן בשמיי' וכ"כ בס' ברכת המים אות מ'. וראיתי בשו"ת דברי יעקב (סי' ע"ט) שנשאל הלא שם מיכה נמצא גם בצדיק. והשיב וז"ל ואומר אני דחילוק זה דווקא היכי דשם הראשון הנקרא כן הי' צדיק אף אם אח"כ נמצא גם אחר ששמו כן והי' רשע מ"מ שפיר מסקינן בשם זה. הלמען הרשע שהי' אח"כ ישתקע שם הצדיק. אבל היכי דהראשון הנודע בשם זה הי' רשע וכו' אין ראוי לכנות ג"כ אחר בשם זה. ולכך מיכה הראשון הי' רשע לא מסקינן בשמי' עיי"ש בארוכה בסברא ישרה

ד) אך לפי דברי המבי"ט שהבאתי משמע דלא כסברתו ובעיקר הקושיא משם מיכה יש לומר לפי דברי זקיני בהפלאה שם שכ' דדווקא בשם הרגיל כמו מנשה אין לפסול השם בשביל שנמצא אדם רשע בשם זה. כש"כ התוס' שבת דאטו שם אברהם. אבל בשם פלאי שאין רגילין בו אפי' נמצא צדיק בשם זה אין לקרות בשם זה דאין הכל יודעין עיי"ש. ואפשר לומר כן גם בשם מיכה ועיין בטיב גיטין ש"א מ"א סקי"ח

ה) וראיתי עוד שם בד"י שמביא בשם ס' משק ביתי (אות תס"ה) שמקשה בשם הספרדיים שתמהו על מיכה הנביא שנקרא בשם זה של מיכה שהי' רשע והדברי יעקב תי' עיי"ש. ואנכי ראיתי שכן הקשה גם בס' מדרש אליהו (דרוש א') ותירץ שבהיות ששם העצם שלו לא מיכה שמו אלא שבע בן בכרי שמו כדברי חז"ל. ולמה נקרא מיכה שנתמעך בבנין עכ"ל. ולפי"ז דברי הט"ג והברכת מים הנ"ל צריכים ביאור ובסברא זו יש ליישב קושית השה"ג מאליעזר עיין לקמן דהא איתא במס' סופרים (פכ"א ה"ט) דשמו הי' עוג עיי"ש

ו) עוד כתב בשו"ת מהרי"א הנ"ל לתרץ על שם שאול וז"ל הא דלא מסקינן נפ"ל מקרא ושם רשעים ירקב היינו מן אז ואילך שאמר שלמה כן במשלי ברוה"ק אבל בדורות שקדמו לו י"ל לא קפדו עכ"ל

ז) הגאון מרחיד"א בשה"ג (מ"א אות ל"ד) הקשה איך קרא משרע"ה את בנו אליעזר והא אז הוי אליעזר שם מעבד אברהם דהי' ארור כנ"ל בשם המבי"ט ותי' דהיכא דהשם עצמו הוא טוב נאה ויאה דשם אליעזר פתרונו דהמקום הי' בעוזרו לא משגיחינן אם רשע נקרא בשם זה עכ"ל ואח"כ מביא שמצא סברא זאת בשו"ת בשמים ראש (סי' ק"ץ) שתי' כן על קריאת שם ישמעאל דהוא שם נאה ועיי"ש בכסא דהרסנא. ואפשר בזה ליישב מה דקשה לכאורה שקראו לשמואל בשם אריוך. עיין בתוס' שבת (דנ"ג ע"א) ובתוס' עה"ת פ' לך: