תירוש ויצהר (שו"ת) רמח

גם י"ל דהנה באין קורא תגר מותר עיין ברש"י ותוס' ר"ה פ"ק. וא"כ יעקב דהובטח מהשי"ת על הטובה. א"כ אצלו לא הי' איסור שמא יהי' תוהה על הראשונות דבוודאי ייטב לו. וכל יראתו הי' רק שמא יגרום החטא ולכך נדר אף כי הי' לו הבטחה. וא"כ ממ"נ אם לא יהי' לו חטא באמת ייטב לו השי"ת ולא יהי' לו על מה להיות קורא תגר ולהיות תוהה. ואם לא ייטב לו הרי תשובתו בצדו כי החטא גרם וא"כ לא יהרהר (ועיין ייט"ל שם). ולכך הקדים אם יהי' אלקים עמדי כפירש"י שישמור לי ההבטחות וכל האמירה הבאה הלאה הוא רק אם יגרום החטא כדאיתא בדחז"ל והבן

עוד י"ל ע"פ המבואר בס' יי"פ לר"ה אות י"ב כ"ג בפי' אם בחקותי תלכו וגו' דהכוונה היא שלא יהי' חסרון צרכי עוה"ז לכם. ולא יהי' שום מניעה עי"ז לעבדות השי"ת. וכל עיקר תפלת האדם על פרנסה ורפואה והדומה מעניני הגשמיים צריך להיות לכוונה זאת. כדי שיוכל לעבוד את השי"ת בהרחבת הדעת מרוב כל. וכפי' וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים. היינו למען השי"ת. ולא כהני דצווחין ככלבא הב לנא חיי הב לנא מזוני היינו למענינו. וזה שאנו מתפללין הושענא למענך אלקינו הושענא. ובסיום תפלת שמ"ע עשה למען שמך עשה למען וכו'

וא"כ זאת הי' גם כאן דברי יעקב אע"ה ונתן לי לחם לאכול וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי היינו שלא יהי' לי שום מניעות לעבודת השי"ת. בכדי אשר והי' ה' לי לאלקים. היינו שאוכל לעובדו. וא"כ בכוונה זאת לא הוה עמלק"פ. כי עיקר הרצון הי' למען אשר ה' יהי' לו לאלקים. ולמען האבן אשר שמתי מצבה וכו' היינו שיעבוד את ה' מתוך הרחבה ולא יטרדנו חסרון הטוב והבן

ובזה נ"ל לפרש לך ה' עת רצון ענני באמת ישעך. היינו הישועה יהי' כדי לעבוד השי"ת ולמענו יעש והבן. ועי' לעיל סי' כ'. ובספרי דגן שמים (דכ"ט) בענין זה. עכ"פ מתורץ קושי' כ"ת שי': ידידו אוה"נ סימן קז

בשם ה' י"ז מרחשון תרצ"ג ווארשא

לכבוד ש"ב וכו' מ' שלמה נ"י וויינבערג בק' בילגורייא

הנני ממלא מבוקשך לשלוח איזה ליקוטי דינים לס' קיצש"ע אשר אתה מו"ל וזה החלי

כתב בס' קב הישר פ"ג וז"ל: נוהגים אנשי מעשה להתפלל תיכף אחר ברכת נטילת ידים תפלה זו אל אלהי הרוחות יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתעמוד לנו זכות אברהם יצחק יעקב להציל אותנו ואת זרעינו מכל פשע ועון כדי לקיים מצות תורתך הקדושה בלי שום מחשבה זרה. וטהר לבנו לעבדך באמת ובתמים אמן וכו' מצאתי תפלה זו בחבור הראשונים בימי רש"י ז"ל אשר קבלה הוא בידם כי מיום שחרב ביהמ"ק ובטלו הקרבנות נכנסו התפלות במקום הקרבן לעורר רחמים עלינו וכו' ושוב לומר תפלה זו תיכף אחר ברכת נטילת ידים שהוא עת רצון ועת רחמים ומרומז בה זכות התורה וזכות האבות

ב) כתב בס' ילקוט הגרשוני בסוף, ח"א על עין יעקב (דף קע"ה) אודות קושי' מהרי"ט למה מברכין להניח תפילין ולא לקשור תפילין. מצאתי כעת בס' מוקי חיים מהגאון ר' משה יקותיאל ז"ל חתן הגאון מגן אברהם ז"ל על קיצור שו"ע הנקרא ישמח ישראל. שכתב (בדף צ"ד) ליישב עפמש"כ השלשלת הקבלה (דף מ' ע"ב) וז"ל. ר"ת ורבינו אפרים הגדול היו מפלפלים על קשר התפילין כי רבינו אפרים הי' אומר שחיוב לקשרם בכל יום שנא' וקשרתם אות כו'. ור"ת אמר שאין חוב לעשותו בכל יום. וכן פלפלו הרבה עד שחרה אף של ר"ת והוריד משרע"ה והודה משרע"ה לדברי ר"ת עכ"ל והשתא א"ש דאם היינו מברכין בכל יום אקב"ו לקשור תפילין הי' משמע לקשור בכל יום מחדש כדעת רבינו אפרים הגדול הנ"ל ובאמת שלא ציוה הקב"ה כן רק בפעם הראשון לקשור ותו לא וכדעת ר"ת וכאשר הכריע משרע"ה כנ"ל ולכן מברכין רק להניח וכו' ע"ש

ג) בקיצור ש"ע (סי' קי"ח ס"ג) אבל יותר טוב לקחת חזרת שהיא סעלאט וכו' כ"כ זקני בשו"ת חכם צבי (סי' קי"ט) דעיקר המרור הוא שאלאטין. וכ"כ בשו"ת ח"ס (חאו"ח סי' קל"ב). אמנם כ' שם כי רגיל הוא לדרוש בשה"ג כי החיוב לבודקו מרחש תולעים וכו' ע"ש. וראיתי בסו"ס מאמר מרדכי (דכ"ה) בצחות שמי שאוכל שאלאטין בלא בדיקה יעשה ב' ברכות. א' בורא פרי האדמה על השאלאטן. וב' שהכל על התולעים שבהם

ד) כתב בשו"ת נפש חיה (חיו"ד סי' פ"ט) נהגתי לדרוש בשבת הגדול ליטול מצה שלימה לחלה לא פרוסה ע"ש באריכות

ה) כתב בשו"ת דבר משה מהד"ת (סי' צ"ח סקל"ד) כשמגעילין ארגז שקורין שאפע החלוקה במחיצות שקורין פאכין יזהרו שלא יגעלו מלמעלה למטה רק ממטה למעלה. דהיינו להגעיל תחלה הפאך התחתונה ואחר כך העליונה. וד"ז הי' רגיל לדרוש גדול א' דהרי מבואר במג"א (סי' תנ"ב) שצריך להמתין עם ההגעלה אחר השפשוף מעל"ע כדי שיהיו מנוגבים מהמים הצוננים שמא יצטננו מהם הרותחים ולהכי אסור להגעיל למעלה תחלה מפני שוב ממנו למטה ועי"ז מצטנן ואסור להגעיל על מים צוננים משא"כ אם מגעיל הפאך התחתונה תחילה אע"פ שזב אח"כ מהעליונה על התחתונה אינו מזיק כמו שאין חשש מה שבולע ממים של הגעלה שעליו מחמת דהוי נ"ט בר נ"ט. וגם אינו ב"י ע"ש. וכ"כ בס' ברכת חיים (די"ג) ועי' בס' בית אהרן (דף י"ב)

י) כ' בסו"ס דמשק אליעזר מהגה"צ ר' זוסמאן אליעזר סופר אבד"ק פאקש וז"ל: אזהרה גדולה איזה שבועות קודם הסתלקות אחי מורי גאון קדוש ישראל רבי חיים סופר ז"ל כתב לי מעשה נורא שהשי"ת הביא לידו כי בשבה"ג הי' אוסר בדרשה קונסט פפעפפר שזה חמץ. באיזה ימים בא אליו הפאבריקאנט ורצה לדבר עמו קשות על מה ולמה שגורם לו הפסד גדול מהיכן ידוע שזה חמץ במשך הדיבור הכיר אותו שהוא יהודי והי' נער קטן בגליל סמוך לק"ק ספט כאשר הי' רב דשם. והודה ולא בוש ואז דיבר אחי מורי ז"ל על לבו שגדול עונו מנשוא אם מחטיא רבים והתחיל לבכות והודה ולא בוש ואמר עונו אמת זה חמץ גמור. ע"כ מצוה שכל רב יזהיר בקהלה ובגלילות קודם פסח על זה

ז) כתב בס' אורה ושמחה פ' וישלח ששמע בשם הרבי מלובלין זצ"ל שאמר שאם יבוא עכו"ם לקחת מישראל מצות בפסח. כידוע שחביב עליהם מאכל ישראל. יתנו לו מיד מהמצות הראשונים הבאים ליד כי המצות האלה אינם של ישראל היינו שאינם ראוים לישראל רק לעכו"ם והמה שלו כידוע כי בכל דבר יש פנימית ולכל דבר יש עצם ענין מה שנוגע לישראל זה דוקא כידוע מדברי הבעש"ט הק' שפי' רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף שמעוטף בהם נפשם וכו' ע"ש באריכות בענין מנחת יעקב אע"ה לעשו ע"ש ועי' בטו"ז (או"ח סי' קס"ז) שכתב ראיתי בס' טעמי המצות להריקנטי במצה דמצוה שמזהיר בה שלא להאכילה למי שאינו בן ברית וכו' ועי' לזקיני מאורן של ישראל בתוס'