תירוש ויצהר (שו"ת) רלח

נביאי שקר אל תשמע אל חלומותם וגו' כי שקר כו' היות ממונה על החלום לאדם הנשמר משקר מגיד אמת ולמי שאינו נזהר משקר מגיד שקר כ"כ בזוהר ומפרשים המקובלים אל תשמע אל חלומותם כי שקר דוברים וגו' וחלומותם שקר. ולפ"ז לאשר הוציא יוסף דבה עליהם והם ידעו בעצמם כי לא נכשלו [ולקמן נדבר מאין נצמח טעות זה ליוסף] וא"כ בעיניהם הי' שקרן ואין מקום לחלומותיו. ופרשנו בזה הכתוב ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו ואמרו ועל דבריו בשביל שהוציא דבה וזה גרם שנאה על חלומותיו וכו' וכו' ויובן הכא אלא ר"ח חלמא וכו' ע"ש באריכות ד"ק. (ועי' בס' ילקוט הגרשוני או"ח סי' תר"ו שמביא גרסא אחרת בזה דפח"ח). ולפי"ז יהי' מיושב דקדוקי והבן. ועי' בתהלים (ע"ב א') ברש"י על שלמה בנו התפלל תפלה זו שצפה ברוה"ק שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט. ועי' מלכים א' (ג' י') מה שמביא במלבי"ם דבר יקר מספרו ארצות השלום דפח"ח ואני המתקתי דבריו עם המדרש תנחומא (נת י') מה אתה סבור וכו' אין הקב"ה מצילנו וכו' ובמ"ר בהעלותך ואכמ"ל: סימן קא

ב"ה יום ב' סו"מ תרס"ז ביער סאקאלניק גליל פלונסק. לכ' הרה"ג מ' אלטר שי' אבד"ק קאמרנא

קבלתי מכתבו ושאלתו בדבר ר"א מעירו שנשתטית אשתו ר"ל הנני נמנה לדבר מצוה להתירו לישא אשה אחרת עפ"י היתר ק' רבנים כמבואר בב"ח אע"ז (סי' קי"ט) הובא בח"מ וב"ש אע"ז (סי' א') ובשו"ת הב"ח (סי' צ"ג) ובשו"ת מהר"ם ב"ב בסופו וכדברי הנוב"י סי' ג' וכבר התירו גם בקיים פו"ר. עיין נוב"י (מה"ת סי' ו' חאע"ז) ובשו"ת מהרי"ם פאדבה (סי' ט"ז) שהתירו רק משום הרהורי עבירה. וכ"כ דו"ז הגאון בשו"ת דברי ר' משולם (סי' י"ד) אם כי כבר הקשה ע"ז השואל בשו"ת נודע בשערים (מה"ת סי' כ"ה) אבל כבר תירצתי ת"ל בתשובה ואכ"מ. וכ"כ הטו"ז אע"ז (קי"ט) ועיין בשו"ת באר משה בשם הרה"ג מלבוב ז"ל. ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סוס"י צ"ה). ובשו"ת הרשב"א (ח"ג תמ"ו) וכן התיר בשו"ת משיב דבר (סי' ד') גם ביש לו בנים מכש"כ בנידן דידן דלא קיים פו"ר יוכל לישא אשה בלי שום נדנוד. ובשו"ת מהרשד"ם (סי' ק"מ חיו"ד) ובטו"ז (קי"ט סקי"ד) כ' שצער האיש לעמוד בלי אשה גדול משל אשה ויש לחוש יותר על עיגון איש ממה דחשו חז"ל לעגונא דאיתתא. ויפה הביא כ"ת משו"ת דברי חיים (סי' מ"א) מה"ת ומשו"ת ב"ש דאפילו אינה נשתטית כפי דיני השוטה המבואר בש"ע. ועיון בשו"ת ח"ס (אע"ז מה"ת סי' ב') ובפ"ת אע"ז (סי' א' סקט"ו). ובשו"ת עין יצחק (ח"ב סי' ט') מביא ראי' מגיטין (דס"ד ע"ב) הא שוטה בעלמא היא ושם כל עיקר שטותה היא במה שמחזקת לשמור ד"א בטעות שהוא גיטה ע"ש ובשו"ת משיב דבר (סי' ב') מתיר למי שאשתו היתה סרוכה בחדא מילתא כי אחיה מת מכש"כ בנ"ד אחר שיקיים בדברים שבממון והשלשת ג"פ. ועפ"י רשיון הממשלה כנודע

ובאתי עתה לבאר במקצת בראשי דברים התירא דהאי גברא והנה דבר זה נפתח בגדולים ה"ה הרמ"א ז"ל באהע"ז סי' א' בהג"ה דבמקום שאין הראשונה בת גירושין או כו' יש להקל לישא אחרת וכ"כ בהג"ה ג' מי שנשתטה אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת ומשמעו אפילו בלא התרת מאר"ב מג"א. אמנם כבר העיד עלינו הב"ח ז"ל וז"ל קבלה היא מגדולי עולם שיציעו הענין לפני הגדולים שבאותו הדור ויסכימו בהיתר מאר"ב וגם ושליש סך הכתובה ותוס' כתובה ונדוניא ביד הב"ד ואח"כ ישא אחרת ועוד כ' בסי' קי"ט שיתן גט ביד שליח להולכה שיהי' הגט בידו מד שתשתפה וחייב ליחד לה בית בפ"ע וישמור אותה ממנהג הפקר וחייב ליתן לה מזונות ואף שהמהרש"ל ז"ל מחמיר קצת מ"מ כבר הנהיגו כהב"ח כל גדולי האחרונים ה"ה הנוב"י ותשו' ברית אברהם ותשו' פרשת מרדכי ואחריהם נהגו כן כל גדולי ישראל שבכל דור ודור. והנה בנ"ד אין להאריך בענין אי הוית נשתטית גמורה כי ברור בלי שום פקפוק כי בוודאי היא בכלל נשתטית גמורה. ובתשו' בית שלמה חאהע"ז (סי' צ"ה) כ' וז"ל וגם ברור בעיני שלענין להתיר חדר"ג לא בעינן שתגיע למדרגת שוטה לכל דיני תורה אלא כיון שנטרפה דעתה באופן שא"א כלל לנהוג ממה מנהג אישות מתירין לו חדר"ג. ויעוין עוד בד"ח סי' מ"ב שכ' וז"ל ואודיע תוכן ההיתר של קר"ב לא כאשר חותמים בלא השגחה רק הב"ד דעיר הבעל ב"ד כשר לא קרובים כותבים מעשה ב"ד שהמה יודעים בבירור שאינם ראוים זוג הלזה לדור יחד וע"פ דעתם ראוי ליקח אחרת עליה וכו'

אמנם מה שיש לדבר בזה הוא מענין חיובי ממון וזה כבר הודעתי בעלה א' שהבעל קיבל עליו כ"מ שיתחייב עפ"י דתוה"ק והנה האיש הלזה יש לו בית גדול וכבר נתן אנטאבילאציע על חצי הבית על שמה ויש בזה שווי הנדוניא שקיבל ממנה ועוד יותר ובאמת מהנדוניא וממה שהוסיף מדילי' עוד הכפל מזה לקח אותו הבית והאיינקינפטען מהחלק שלה יהיו על מזונות ועל שכר שימור וכפי שומא ברורה וידוע לכל יש בזה די והותר. וכ"כ הח"מ (סי' קי"ט ס"ק י"ב) דהפירות מן הכתובה והנדוניא ונ"מ הכל עדיין שלו רק שיהי' הכל מוכן הגט והכתובה אם תשתפה עכ"ל, וכ"פ בתשו' ד"ח הנ"ל ועוד ישליש בפנינו ליד נאמן כל התוס' כתובה שכ' לה וגם ג"פ ביד שלית להולכה וגם ישבע בפנינו שיתן לה גט מחדש כשתשתפה כמבואר בתשו' נוב"י קמא (סי' ג') ויעוין בתשובת ברית אברהם שמיישב בפשיטות מה שפקפק בנוב"י על השבועה דכיון שממילא מתירין לו קודם נתינת הגט כל השבועות וגם שבועה זו בכלל ועוד ייחד לה בית דירה. ועי' בספריי שו"ת בית יחזקאל (סי' מ') ופנות הבית (סי' פא. ועי' לעיל (סי' פ'). וכבר הי' לי מו"מ של הלכה בענין כזה עם ש"ב הגאון מ' יעקב תאומים אבד"ק קאל מעא. וגם באיש עני כבר הפירו פרושים את הדבר למכור הכתובה בטובת הנאה. והנה בתקנה נאמר ג' ארצות וג' קהלות. ועי' בזה בח"ס תאמ"ז (סי' ד' ח"ר) מה שהאריך בזה ובשו"ת ברכת רצ"ה (סי' יו"ד) שהכונה בג' קהלות שעכ"פ בכל א' מארצות יתאספו ב"ד ביחד להסכים ושיקהלו ג' אנשים במושב אחד

והנה בכל עניני ההיתר והשלשת הגט כבר האריכו הגאונים כ"א למעניתו. וגם אנכי הרביתי לפלפל בזה בענינים נאותים ואין לחזור ולשנות הדברים. ופלפלתי מדברי הגאון מאוה"ג רע"א זלה"ה שחידש דאין לכוף הבעל לכשתבריא שיגרש את הראשונה כיון דנשואי השני' הי' בהיתר וכמו שמצינו כמו"כ ביבום. ואני לא כן עמדי. דהנה כבר העיר הב"ח על ההיתר דמאה אנשים. מדוע מהני להרוס תקנת הקדמונים הא כבר קי"ל דאין ב"ד יכול לבטל כברי ב"ד חבירו אא"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין יעו"ש. והנה לכאורה אפשר לומר כיון דהגזרה לא נתפשטה בכל מקום כמובא בש"ע (אהע"ז סי' א') א"כ ל"ש לומר אין ב"ד יכול לבטל דוגמא לזה מצינו בגמ' דע"ז (דף ל"ו) שמן לא נתפשטה איסורו. זולת שהה"מ בפ"ב מה' ממרים לא פי' כן דברי הגמ'

אכן באמת יש ליישב בפשיטות דהנה מההכרח ל מדוע זה תפסו בגמ' לשון זה דאין ב"ד יכול לבע דברי ב"ד חבירו הא הלכה פסוקה הוא חכם שאסר אין חבירו רשאי לימא והוא דבר שראוי לעורר מבל