תירוש ויצהר (שו"ת) רל

אותו לברך ע"ל מספר מאה וכו' עיי"ש דבריו כי נעמו ועיין בס' ייטב לב פ' לך

ט) כ' בשו"ת התשב"ץ (ח"ב סי' קס"א) וז"ל לא ראיתי בשום מקום בגמ' אם בפני הבית היו מברכין מאה ברכות אבל אני אומר מסבר' שהיו מברכין אותן שהרי אמז"ל שדהע"ה תקנם וסמכו זה למה שכ' נאם הגבר הוקם על וכו' עיי"ש. וראיתי בס' הפרד"ס לרש"י (סי' ה') שכ' עד שבא דוד וחקר בדבר והבין ברוה"ק ותיקן מאה ברכות ונראה הדבר שנשתכחו אותן ברכות אלא שבאו תנאים ואמוראים ויסדו לנו ק' ברכות שאנו אומרים בכל יום עכ"ל וכ"כ בסידור ר' עמרם גאון ז"ל ובתניא רבתי (סי' א') כ' בזה"ל ומה ראה דוד ליסדם וכו' אמנם נשתכחו מעוני ומרוב עבודת הגליות עד שבאו תנאים והאמוראים ויסדו לנו אלו תחתיהן עכ"ל. והר"א ממיץ בס' יראים שם כ' חייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י וכו' ואנשי כנסת הגדולה תיקנום וחכמים קבעום לנו עכ"ל. וראיתי בס' דבש לפי (מ"ב אות ה') שכ' וז"ל מאה ברכות תקנם משרע"ה ושכחום וכשהיו מתים ק' נפשות ביום חזר דוד ותקנם ואח"כ שכחום וחזרו חכמי הגמרא ותקנום. כן כתב רבינו אברהם בן ירחי בריש ס' המנהיג. ודבריו נעלמו מראשונים ואחרונים כמש"כ בעניותי בקונטרס יוסף אומץ סי' נ' עכ"ל

י) כ' בס' מדבר קדמות (מ"ב אות ג') וז"ל כ' בס' כתנות אור (פ' נצבים) שהמברך מאה ברכות ניצול מק' תוכחות שבמשנה תורה צ"ח הכתובות וב' הרמוזות בפ' כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב עכ"ל. ובאמת קדמו בזה רבינו אליעזר מגרמיזא בס' הרוקח (סי' ש"כ) עיי"ש. שוב ראיתי שהעיר בזה בס' דבש לפי (מ"ב אות א') ובס' עבודת הקודש ח' קשר גודל סי' ה' אות ל"ב ממרחיד"א ז"ל בעל מדבר קדמות הנ"ל

יא) כ' בס' הרוקח (סי' ש"כ) וז"ל וכנגד כל ברכה י' זהובים שכר כדאמרינן בחולין (דפ"ד) וסימנך כי סמך עשרה זהב משקלם אצל ברוך ה' אלהי אברהם הרי לק' ברכות אלף זהובים האלף לך שלמה עכ"ל, ביאור דבריו נראה לי מדברי הס' תורת חיים בבא קמא (דצ"א) שכ' וז"ל וחייבו ר"ג ליתן לו עשרה זהובים מצאתי כ' באו"ז רמז שהברכה שוה עשרה זהובים מדכתיב גבי אליעזר עבד אברהם ויקח האיש נזם זהב וכו' עשרה זהב משקלם למה פרט הכ' משקלם אלא לפי שגרמה לו לברך השם כמו שאמר ברוך ה' אלהי אברהם לפיכך נתן לה שכרה עשרה זהב שכך קיבל מאברהם ששכר ברכה י' זהובים וכו' נראה דהדה"ד כי טוב יום בחצרך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי וכו' לפי שהאדם מחויב לברך בכל יום מאה ברכות ושכרן עולה אלף זהובים ליום אחד זה טוב יום בחצרך לברך מאה ברכות מאלף זהובים שכרם עכ"ל. ועיין בפי' הריב"א עה"ת (פ' חיי) בחשבון האלף זהובים שכר. מאה ברכות שהם ו' מאות אלף מעות כסף כנגד שש מאות אלף שבישראל שהם ס' רבוא עיי"ש. ובס' קרבן עני (פ' עקב) כ' החשבון בשם ס' אחד באופן דהאלף זהובים המה כנגד ס' רבוא נשמות שבישראל דהם ו' מאות אלף איסר ותיקנו מאה ברכות כדי לעשות בכל יום פדיון נפש עבור כללות ישראל איסר אחד הוא פדיון עבור נפש אחד מישראל ורמז לדבר לאסור איסר על נפשו ולכך תקן דהמע"ה בעת שהי' הנגף בישראל לעשות פדיון נפש עיי"ש. שוב ראיתי שמה שכ' הק"ע בשם ס' אחד הוא דברי הרמ"ע במאמר צבאות. ועיין מה שפי' בזה בס' ייטב לב (פ' פנחס) בפי' השיב את חמתי מע"ל ב"י מכח מאה ברכות מנין ע"ל שעתידין ישראל לברך בכל יום. ועיין בבעה"ט ריש ברכה שכ' וז"ל משה איש האלהים ר"ח מאה וס"ת משה וזהו ה' אלהי וכו' יוסף עליכם ככם אלף פעמים שאמר תנו לו מאה ברכות בכל יום ובכל ברכה וברכה יו"ד זהובים הרי אלף לכך אמר יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים וכו' עיי"ש. ועיין בבעה"ט לך בפ' וברוך אל עליון ובפתיחה לס' זיקוקין דנורא שער שמואל (דכ"א ע"א) ובאור החיים פ' תצא כ"ב י"ג

יב) והנה חשבון המאה ברכות גם חשבון המ"ב בשבתות ויו"ט ובתענית מבואר דרכים רבים בהראשונים. עיין בפרד"ס לרש"י. ובסידור ר"ע גאון. ובשבלי הלקט (כ"א). ובס' יראים. וברוקח ובאבודרהם. ובתניא רבבי שם. ועיין בב"י (או"ח סי' מ"ו) ובמג"א (סי' מ"ו סק"ח) ובש"ע או"ח (סי' רפ"ד ס"ג ובסי' ר"ץ) ובשו"ת מהר"ם גילנטי (סי' ל"ח) מובא במג"א (סי' רט"ו סק"ו) ועיין בזה בברכי יוסף (או"ת סי' מ"ו) ובשו"ת מהרי"א (סי' כ"ב) ועיין לדו"ז בסידור יעב"ץ בשער בית ה' בלילות חשבון מ"ב ושם בשער מוסך השבת עיי"ש. ובמג"א (סי' תרי"ב סק"ד) ובשו"ת יד מאיר (ס' ל"ז) ובטו"ז או"ח סי' תרכ"ב סק"ג

יג) ועיין בתנחומא קרח ובפסיקתא ז' (פ' תולדות כ"ו) בענין מאה אותיות בברכה וזאת הוא הק' של יעקב. ואפשר לפרש בזה שאמר עשו הכי קרא שמו יעקב ועיין במהרש"א (חגיגה ד"ט ע"ב) ועיין במגלה עמוקות (פ' בלק) ובס' דגל מחנה אפרים פ' וישלח

יד) כ' בס' תשובה מאהבה ח"ב (ס' רל"ז) להג"ר אלעזר פלעקלש ז"ל וז"ל ראיתי ברוקח (ש"כ) רמז נאה הנה על כל ברכה יו"ד זהו' שכר כדאמרינן בפ' כסוי הדם וסימנך כי סמך עשרה זהב משקלם אצל ברוך ה' אלהי אדוני אברהם הרי למאה ברכות אלף זהו' האלף לך שלמה עכ"ל שמעתי בילדותי דבר נאה ומתקבל מאת הרב הגאון החסיד המפורסים מו"ה שמעלקא זצוקללה"ה אבד"ק נ"ש והמדינה לבאר עם דברי רוקח גם סיפא דהאי קרא ומאתים לנוטרים את פריו ונדרש גם לפסוק שלאחריו הסמוך ןנראה עמו. הנה כפי החשבון מאה ברכות בכל יום חסרים ביום השבת עשרים ברכות. ואמרו ז"ל שם במס' מנחות דממלא להו באספרמקי ומגדי' פי' מיני פירות ומיני בשמים. עוד כתבו הפוסקים בשם הגאון דמנין הקרואי' העולים בשבת שמברכין לפניהם ולאחריהם ויתר הצבור מכוונים ועונים אחריהם אמן גם בזה משלימין מאה ברכות עיין כל זה בבית יוסף (או"ח סי' מ"ו). ועתה הבט נא וראה המתקת הכתובים האלף לך שלמה היינו ממאה ברכות בכל יום לכל ברכה עשרה כמ"ש הרוקח. "ומאתים" ר"ל אותן עשרים ברכות החסרים בשבת שעולים למנין מאתים עשרים פעמים עשרה "לנוטרים את פריו" יכולים למלאות בפירות ומיני מגדים. גם יש עוד תקנה אחרת "היושבת (כנסת ישראל) בגנים בבתי כנסיות כדאמרו ז"ל במ"ר במקומו. בגנים אלו בתי כנסיות חברים מקשיבים לקולך השמיעני שמכוונים לצאת בברכות ששומעים מחבריהם בשעה שעולים לקרות בתורה והם עונים אמן גם בזה ממלאים מאה ברכות ודפח"ח

אגב אכתוב לך בני יקירי דבר חידוש ת"ל לשמחת יו"ט הבע"ל

טו) בש"ס פסחים (דנ"ה ע"א) למימרא דרשב"ג וכו' הנה הרמב"ם (פ"ד מה' ק"ש ה"ז) חתן אם רוצה לקרות קורא. וכ' הב"י (או"ח סי' עי"ן) דהם סברי כתירוצא דר' יוחנן מוחלפת השיטה וא"כ דברי הת"ק דמשנתינו הם דברי רשב"ג והלכה כרשב"ג דכ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו וכ"כ הלח"מ בפ"ד מהק"ש והנה ראיתי בצל"ח כאן שכ' ולכאורה אני תמה ואף אם יהיבנא דקי"ל כר"י מ"מ מאן מוכח דמוחלפת השיטה דקאמר ר' יוחנן היינו שיטה דברכות דילמא שיטה דמקום שנהגו מוחלפת ורש"י כ' בפסחים מוחלפת השיטה התנא שסדרן טעה בא' מהן והחליף שיטתו והרי דלא הכריע רש"י איזה