תירוש ויצהר (שו"ת) רכ

ועוד זאת ישימו ללבם כי על כל מיני מותרות ולוקסוס אין מקמצין ועושים לעצמם ולב"ב מלבושים ביוקר לפי המאדע אף שאין צריכין כ"כ להם ורק להוסיף המאדע החדשה ומה יענו לדברי הרשב"ם הנ"ל שמחויב אפי' למכור מלבושו ת"ו מלבושו הנצרך לו לגופו ולא ישאר לו אחר ללבוש. (ונודע משל המגיד מדובנא ז"ל מה שזורקין מהספינה לים בעת הרעש את השופר או הטו"ת ולא עיקר המשאות הכבדים כן רוצים לקמץ בהעת הקשה רק ממה שנוגע לדבר מצוה ועבדות הבוי"ת) וגם לעניים מחויבים אנחנו ליתן על ד' כוסות יין ואף למקבלים מן התמחוי דהיינו עני שבעניים מכש"כ שאין לפטור א"ע במשקה כל דהוא. ועיין בקיצש"ע ובמסגרת השלחן סי' קי"ט סקכ"א ובמג"א סי' תפ"ז סק"ד

וזה י"ל כפילות כל דכפין וכו' כל דצריך ייתי ויפסח היינו כי כל דכפין קאי על מזונות שמחויבים ליתן להעני ע"ד כפין עניא ולא ידע (בש"ס מגילה ד"ז) וזה בדברים שאינם נוגעים להחיוב ודין הפסח ואח"כ שוב אומר כל דצריך וכו' ויפסח היינו ליתן לו צרכי הפסח חיובא דיומא כמצה ויין וכדומה

ובמקום שאין מצוי כלל יין וצמוקים ראיתי בחיי אדם (כלל ח' סעיף י"ג) לענין הבדלה דגם קוואס מיקרי חמר מדינה. ובמשנה ברורה ה' שבת (סי' רצ"ו סקי"ב) כ' דעל קוואס ובארשט אין מבדילין והוי כמו מים ומביא שם דברי הח"א וכ' דאפשר מיירי בשנעשה משקה חשוב כעין משקה שכר וכו' ודוקא אם עיקר שתיית ההמון הוא מהמשקה הזאת דאל"ה ל"ה חמר מדינה ע"ש. ויש לעיין לענין ד' כוסות שמקיל ברמ"א (סוס"י תפ"ג) לענין שאר משקים

ולענין טהיי עיין בס' מנחת שבת (סי' צ"ו סק"ט) לענין הבדלה דאין מבדילין ושם בקונטרס מנחה חדשה (לסי' צ"ו) שמביא מקונטרס עובר אורח הנדפס בסו"ס או"ח (בסי' רצ"ז) בשם גאונים רבים מדור שלפנינו שהורו להבדיל על כוס טהיי מתוקה וכו' ע"ש ויש לדבר מזה לענין ד' כוסות בשאין יין כלל ועיין חינוך פ' יתרו במצות זכור

והנה כבר כתבתי בספרי דגן שמים לפסחים (דף צ"ט ע"ב) ברש"י ד"ה ארבעה כוסות כנגד ארבעה לשוני גאולה וכו' עיין לחו"ז הגה"ק בעה"ב שמביא דברי המהרש"א בזה ומש"כ בזה לקמן (דף ק"ט). והנה לקמן (דף ק"ח ע"א) איתא ואריב"ל נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס ופירש"י ד"ה ד' כוסות שלשה כנגד שלשה כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי וגו' ורביעי ברכת המזון עכ"ל ובאור חדש שם הקשה דרש"י סותר א"ע למש"כ במשנה דטעם ד' כוסות משום ד' לשונות של גאולה

ופשוט י"ל לענ"ד דדוקא במשנה דמיירי בזכרים שהיה בשיעבוד שפיר כתב רש"י כנגד ד' לשונות של גאולה אבל בריב"ל לקמן דמיירי בנשים דלא נשתעבדו במצרים לכן לא שייך כנגד ד"ל ורש"י לשיטתו כתב לקמן פי' שאף הן היו באותו הנס משום דע"י נשים צדקניות שבדור וכו' ולא כתב כפי' התוס' שהיו באותה סכנה דלהשמיד משום דלא היו בכלל הגזירה כ"כ

ויותר י"ל לפי מש"כ האו"ח שם דהמרדכי הקשה ל"ל כוסות הול"ל לחמים אכן התי' משום זוגות ורק משום דביהמ"ז מצטרף לטובה ולא לרעה ולכאורה למה לן משום בהמ"ז הא כל הכוסות המה מצות וצ"ל משום דביהמ"ז דאורייתא אכן בנשים אף ביהמ"ז דרבנן והדרא קושיא הו"ל לתקן לחמים לכך כתב משום הפסוק וכוס פרעה עיי"ש. ועפ"י דרכו י"ל בהקדם מש"כ בס' קרבן תודה שם דלכאורה הברייתא מביא ג"כ דנשים חייבות בד' כוסות ומה הוסיף ריב"ל ותי' דטעם הברייתא הוא משום דד' כוסות דרבנן וא"כ אין נ"מ לענין נשים אבל ריב"ל כתב הטעם משום שהיו באותו הנס דאל"כ הוי מ"ע שהזמן גרמא דהוי דאורייתא ועיין בתוס' (דף ק"ח ע"ב) ד"ה שאף ובקרבן תודה (דף קט"ז ע"ב) וא"כ דווקא לריב"ל דד' כוסות דאורייתא א"כ מה נ"מ מכוסות נימא לחמים ואי משום בהמ"ז שיצטרף לטובה מה מעליותא מבהמ"ז הא גם לחמים הוא דאורייתא לכן כתב רש"י משום הפסוק וכוס פרעה. ויש לדבר מהא דריב"ל במדרש (וישב פפ"ח) בטעם ד' כוסות נגד כוסות התרעלה וא"כ ריב"ל לשיטתו כתב טעם אחר ולא משום ד' לשונות של גאולה ולדברינו ניחא דדווקא טעם דשייך בכוסות דאי משום דלש"ג נימא לחמים כנ"ל ועיי"ש במ"ר מרשב"ג כנגד ארבע כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרעה ור"ה בשם ר"ב כנגד דלש"ג ועיין בזה במדרש רבה וארא פ"ו

ויותר ניחא לפי מה דאיתא בירושלמי פסחים פ"י ה"א מניין לד' כוסות ר' יוחנן וכו' כנגד ד' גאולות וכו' ריב"ל אמר כנגד ד' כוסות של פרעה וכוס פרעה וכו' עיי"ש א"כ גבי ריב"ל כתב רש"י מפסוק דכוס פרעה דריב"ל לשיטתו כתב כן בירושלמי רק דרש"י לא חשב רק ג' כוסות בפסוק זה ובירושלמי מצורף גם כוס דהפתרון כנ"ל ועיין בס' המנוחה פ"ז מה' חו"מ ובשו"ת שואל ומשיב (מהד"ג ח"א סי' קכ"ו) ובס' שדי חמד ח' דברי חכמים סי' קט"ז מה שכתב לתרץ סתירת רש"י ז"ל ועיין בריש הגש"פ חתן סופר

ועוד י"ל עפ"י דרכו של האו"ח בהקדם הקושיא למה כוסות ולא לחמים וע"כ משום דבהמ"ז מצטרף לטובה שלא יהיה זוגות וזאת דווקא במשנה דקאי אזכרים אבל כאן בריב"ל דנשים חייבות וכו' ומבואר בש"ס פסחים (דף ק"י ע"ב) אשה אין בה משום זוגות א"כ אכתי קשה למה דווקא כוסות ולא לחמים לכך כתב רש"י מהפסוק דכוס פרעה דדייקא כוסות והבן

ובס' שדי חמד (מערכת חו"מ סי' ט"ו אות ו') במאי דאמר ריב"ל בפסחים (דף ק"ח ע"א) נשים חייבות בד' כוסות וכו' כתב אלי רב רחומאי הגאון המפורסם חיים ברלין יצ"ו דנראה לו דין חדש בזה לשיטת רש"י אכתוב, פה דב"ק ואשר השבתי לו בזה. וז"ל הגאון הנ"ל יצ"ו: ראיתי במכתב לחזקיהו שעמד על דברי רש"י בפסחים (דף ק"ח ע"א) בטעם ד' כוסות ששינה את טעמו ממה שפירש במשנה בריש פרקין כנגד ארבעה גאולות וכאן הוסיף לבאר שהם כנגד שלש כוסות של שר המשקים ורביעי ברכת המזון והגם ששני טעמים הללו נמצאו שניהם בירושלמי ובמדרש מ"מ יקשה למה לו להביא את שניהם ולא הספיק לו באחד מהם ואם כך עלה במחשבה לפני רש"י להביא את, שניהם היה לו להביאם כאחת בראש הפרק ולמה המתין מלהביא הטעם הב' עד ד' ק"ח וכבר עמדו על זה הגאונים באור חדש ופתח עינים אף אני. אענה חלקי לבאר דברי רש"י על פי המבואר במדרש רבה פרשה ו' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ד' גאולות יש כאן כנגד ד' גזרות שגזר עליהם פרעה וכנגדן תיקנו חכמים ארבעה כוסות בליל פסח עכ"ל

והנה מה ארבע גזרות בפרטן אין מבואר כאן במדרש אבל מבואר במדרש בשלח (פרשה כ"ו) לא שלוחי מגזרה ראשונה וימררו את חייהם ולא שקטתי מגזרה הב' אם בן הוא והמיתן אותו ולא נחתי מגזרה ג' כל הבן הילוד וכו' הרי שלש גזרות וגזרה רביעית מבוארת גם כן במדרש שמות (לעיל פ"ה) על גזרת התבן שזו היתה, גזרה רביעית וכנגד ארבע גזרות הללו אמר הקדוש ב"ה ארבעה לשונות של גאולה וכנגדן תיקנו ארבע כוסות. ומעתה יש לחקור דהרי שתי גזרות מהם השניה והשלישית לא גזר פרעה אלא על הזכרים אבל על הנקבות לא גזר אלא ב' גזרות הראשונה והרביעית ולמה התחייבו נשים בארבע כוסות לא היה להן להתחייב אלא בשתי כוסות. לא מיבעיא לפירוש המפרשים שאף הן היו באותו השיעבוד ודאי קשה שהרי לא היו אלא בשתי הגזרות ולא בארבע אלא אפילו לפירוש המפרשים שאף הן היו באותו הנס היינו שבזכותן נגאלו