תירוש ויצהר (שו"ת) כב

ולפ"ז אכתי יקשה קושית הצל"ח דמנ"ל דחמץ אסור משש שעות דלמא דווקא בעמו בעזרה והא דהוי התראת ודאי לאו משום דלא יוכל לבטל משום דאז אסור בהנאה רק בשיש חמץ לא' מבני חבורה. וא"כ לפי"ז שפיר ניחא דרבא לא יוכל ללמוד מקרא דלא תשחט לבד דהא י"ל כקושית הצל"ח דקאי על עמו בעזרה. לכך צ"ל דרבא בא רק לפרש קרא דרנב"י דעיקר הלימוד הוא מאך ביום הראשון וקרא דלא תשחט הוא רק גילוי דעת בעלמא שכאן הפי' הראשון כמו הראשון אדם תולד ומפקינן ממשמעותי' דהראשון דמקרא קודש ולולב. כיון דחזינן דעכ"פ בעמו בעזרה יש איסור חמץ א"כ די לנו רמז לפרש כל ענין הראשון דקאי על עיו"ט. ולא כשאר הראשון דמקרא קודש ולולב. ואף דמקרא דלא תשחט לבד אין ללמוד כקושית הצל"ח. אבל שיהי' גילוי דעת ללימוד רנב"י זאת נוכל ללמוד מלא תשחט והבן

ולפ"ז מיושב שפיר קושית הצל"ח השני' דלמה מביא רבא מקרא דלא תשחט דהוא בפ' תשא ולא מקרא דלא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי וכו'. אכן לדברינו ניחא דהא איתא שם בצל"ח דעל ש"ס פסחים (ד' ס"ג) לא קשה דמביא מקרא דלא תשחט משום דשם ילפינן לענין יש חמץ לא' מבני חבורה. וזאת נוכל ללמוד רק מקרא דלא תשחט וכו' ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח דמיירי באוכלי הפסח היינו בני החבורה אבל קרא דפ' משפטים דסיים ולא ילין חלב חגי מיירי לענין כהנים דייקא עיי"ש וא"כ אם הי' רבא מביא מקרא דלא תזבח דמשם אין ראי' ליש חמץ לא' מבני חבורה וא"כ חזר הקושי' דהוי התראת ספק וע"כ צ"ל כתי' הש"א דאם נתחמץ אחר שש דאז אין יכול לבטל דאסור בהנאה ובאמת רבא סובר כר"ש ולא יוכל לתרץ כן רק באופן דיש חמץ לא' מבני חבורה דמשום זה הוי התראת ודאי וממילא קשה קושית הצל"ח וא"כ רבא בא רק לפרש הא דרנב"י כהא דתניא נמי הכי ודו"ק

ולפ"ז מיושב שיטת הכלבו דסובר חמץ ידוע לא מהני ביטול ומקשים מהא דש"ס פסחים (דף ו' ע"ב) דמקשה הש"ס וכי משכחת לי' לבטלי' אכן לדברינו ניחא דרבא דסובר כר"ש דלא יוכל לתרץ כתי' חו"ז בהקדם תי' הש"א ולכך מביא מקרא דלא תשא אכן זה דווקא באם סובר דלחמץ ידוע מהני ביטול דאל"כ ממילא לא יקשה קושית הש"א דהוי התראת ספק דילמא ביטל דהא לחמץ ידוע לא מהני ביטול. וא"כ למ"ל קרא דפ' תשא לתרץ באופן דיש חמץ לא' מבני חבורה. וע"כ דרבא סובר דגם לחמץ ידיע מהני ביטול. א"כ שם דרבא תי' להא דר"י אמר רב דהבודק צריך וכו' דילמא ימצא גלוסקא יפה שפיר מקשה הש"ס לשיטתו וכי משכחת לי' לבטלו דהא אליבא דרבא גם בחמץ ידוע באמת מהני ביטול. ועיין צל"ח בריש ברכות במשנה ברש"י שם והבן. והנני גיסך ידידך ואוה"נ כה"י: סימן ח

בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום א' י"ג תשרי שנת תר"ס פלונסק. החיים והשלום וגמח"ט לכבוד החתן המיועד להיות חתני מחמד נפשי וחביבי. החריף ובקי חרוץ ושנון זית רענן ערוגת הבושם מהולל בתשבחות מתמיד ומצא כדי מדתו. בחור כהלכה. מופלג בתורה. כש"ת מו"ה אברהם נתן איילבערג שיחי' בן מחו' הרה"ג המאוה"ג מו"ה יחיאל איכל שליט"א ראבד"ק זגעריש יע"א

מכתבך הנעים לנכון הגיעני ושמחתי לשמוע משלומך הטוב. וגם לרבות על הקול מבשר טוב אשר תוסיף להתמיד ולשקוד על דלתי התורה לילה כיום יאיר לך להגות וללמוד ביגיע' ובעיון ישלח לך השי"ת עזרתו ממרום לאוקמי גירסא בסייעתא דשמיא אחר שתבקש למי שהחכמה שלו החונן דעת. והנה טעמתי מנופת צוף חידושי תורתך אשר הצעת לפני ואמרתי להשיב לך על כל קוץ וקוץ. אך היו"ט הקדוש ממשמש לבוא והנני מוקף חבילי טרדות לכן תקבל ממני אלה הדברים המעטים לעת כזאת. בנוגע לדברי מכתבך האחרונים במה דסיימת אפתח ואי"ה חזון למועד אחר החג הבע"ל אבוא שנית על ראשית דבריך. ולא חפצתי לאחר את תשובתי עד אחר החג יען ראיתי כי הנך משתוקק לקבל תשובתי מאהבה במוקדם האפשר ולעשות רצונך החביב לי חפצתי

א) הנה בסיום דבריך הנחמדים הארכת לתרץ קושיית הטו"ז סי' תרמ"ט על הלבוש ע"פ תירוץ דודי זקיני הגאון רשכבה"ג מו"ה ברוך זצ"ל תאומים אבד"ק לייפניק בס' עטרת חכמים ח"ב די"ז (שנדפס ע"י חותני המופלג נ"י) לקושיית התוס' סוכה (דף ל' ע"א) דל"ל לכם תיפוק לי' משום מצהב"ע גם הבאת לתרץ קושיית התוס' הנ"ל בשם אחיך ידי"נ הרה"ג המאוה"ג מו"ה שלמה ליב שליט"א אבד"ק זגערש. לכן אתן לפניך מה שחדשתי ת"ל אתמול בש"ק בענין זה בלומדי עם בני אברהם בונם שי' בש"ס סוכה (דף מ"א ע"ב) בגמ' מנה"מ דת"ר ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מכאן אמרו חכמים אין אדם יוצא וכו' בלולב של חברו אא"כ נתנו במתנה וכו' ובתוס' בד"ה ולקחתם שתהא לקיחה לכל או"א מדלא כתיב ולקחת לשון יחיד וגבי סוכה לא צריך קרא דהא כתיב כל האזרח עכ"ל וכ"כ בתוס' לעיל (דף כ"ט ע"ב) ד"ה בעינן הדר וליכא וכו' מדכתיב ולקחתם לשין רבים שתהא לקיחה לכל או"א מדלא כתיב ולקחת לשון יחיד כי היכי דדרשינן בפ' ר' ישמעאל דס"ה ספירה לכל או"א מדכתיב וספרתם עיי"ש ותמהו על הרמב"ם ז"ל מדוע לא הביא דין זה דכ"א ואחד יטול לולב ולא אחד בשביל כולם עיין במפורשים

ולעד"נ ליישב בעזהש"י דהנה בכפות תמרים הקשה ואיכא למידק דלעיל (דף ל"ד ע"ב) דרשינן ומנין שמעכבים זא"ז ת"ל ולקחתם שתהא לקיחה תמה גם אתרוג חסר פסול מהאי טעמא דאינו לקיחה תמה כמ"ש בתוס' שם ורש"י (דף ל"ו ע"ב) גבי ר"ח מטביל בי' ונפק ביה עיי"ש וכן מצאתי שהקשה קושי' זו בחידושי הרא"ם לסמ"ג עיי"ש. עוד הקשה בכפ"ת אמאי איצטריך קרא דלשון רבים לומר לך שתהא לקיחה ביד כאו"א והלא במצוה שבגופו של אדם כמו תפילין וחליצה ושמיעת שופר לא מצי אינש למעבד שליח בעדו ושלוחו של אדם כמותו אינו אלא בקידושין וגירושין או הפרשת תרומה או שחיטת פסח דאינם בגופו של אדם כדאיתא בהאיש מקדש ומהיכי תיתי בלולב דמצי אינש למעבד שליח שיקח אחד בעד כולם מדאיצטרך קרא לומר ולקחתם לרבים שתהא לקיחה ביד כל או"א. ודע דיש דברים דאין שלוחו של אדם כמותו דגרסי' פ' מצות חליצה וקראו לו זקני עירו הם ולא שלוחם וכ' שם התוס' ותימא אדילפינן בפ"ב דקדישין וכו' יעיי"ש ובס' באר שבע (דף ס"ג ודף ע"ח) ואם אדם יכיל לעשות שליח להשאל על נדרו נחלקו הפוסקים דהרמב"ם פ"ו דשבועות ס"ל דאינו עושה שליח והרא"ש וטויו"ד סי' רכ"ח ס"ל דעושה שליח והכרעת האחרונה הריב"ש ס"ס ש"ע ומרן בש"ע כהרמב"ם ז"ל ודוק עכ"ל

ועיין בהריטב"א קידושין ר"פ האיש מקדש שמקשה דיעשה אדם שליח לקיים מצות סוכה עבורו כמו גירושין וש"ד דקיי"ל שש"א כמותו ותי' דמצוות שבגופו צריך אדם, לקיים בגופו ובשלמא בפסח הוא אוכל פסח וכן גירושין הוא כותב אנא פטרית וכן בקידושין הוא נושא האשה ובתרומה הבעה"ב נותן תרומה משלו וכן בסוכה יכול לעשות שליח לעשות לו