עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתירוש ויצהר (שו"ת)

תירוש ויצהר (שו"ת) רא

Tirosh veYitzhar 201 · תירוש ויצהר (שו"ת) · free full Hebrew text

Open in the reader →

סימן עט

בשם ד' ובעזרתו ית"ש יום ג' לך תרפ"ג ווארשא

שלום וחיים משמי שמים לכ' יד"נ ש"ב הרב הגאון וכו' כש"ת מוהר"ר יחיאל הלוי שליט"א אבד"ק ראדום

מכתבו הבהיר הגיע לידי ובין המון טרדותי הנני בתשובה כי דעתי מסכמת עם כ"ת שי' בנידן האיש מ' ליבש הכהן דען מעירו להתיר לו בק' רבנים וכל האופנים שהציע כ"ת במכתבו. ויעיין בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' ר"א בכגון ענין זה: והנני ידידו

הנה האיש יצחק יהודא ליבש בר' אברהם אליעזר ליפא הכהן מראדום נסע לפני הרבה שנים לאמעריקא ושידך עצמו שם עם עלמה אחת ולאחר החופה הכיר בה שהיא מעוברת ופירש ממנה ולאחר ג' חדשים ילדה בת ודרש מאתה שתקבל ג"פ ולא חפצה אזי נסע משם לבית אביו לראדום ובא אלינו בטענה שאינו רוצה לדור עם זונה כי שמא נבעלה לפסול לה ואינו רוצה לחלל כהונתו. ושלחנו מכתבים הרבה להרבנים בנויארק לשלוח אחרי' ולהודיע לה מזה עד אשר לאחר זמן רב בא מכתב מהרה"ג מ' אליעזר ליפא ווייסבלום הי"ו מנויארק אשר האשה ואבי' באו לפניו וספרו לו שאמנם הרתה קודם הנשואין אך מן החתן ולא מאחר ואיננה רוצית לקבל ג"פ לעולם והבעל עומד ומכחיש כל זה ואומר שלא דר עמה כלל רק זינתה עם אחרים ולא יסע עוד לאמעריקא ומבקש היתר נשואי אשה אחרת מפני שהוא צעיר לימים ולא קיים עדיין מצות פו"ר

והנה כאשר נתברר שהיא נתעברה קודם נשואין יוכל הבעל לאסור על נפשי' שהוא כהן ושמא נבעלה לפסול לה עיין באה"ע סי' ד' סעיף כ"ז וברמב"ם פ"ג מה' יבום הלכה ד' ורבינו גרשם לא גזר רק על הבוגד באשתו במזיד ולא באופן זה עיין שו"ת צמח צדק החדש סי' קל"ב ועיי' בשו"ת מהרש"ם ח"ג סצ"ג ועיין שו"ת מהרשד"ם חיו"ד סק"מ דעיגון דאיש קשה מעיגונא דאיתתא ולא גזר רגמ"ה באופן זה ומן הנמנע הוא שיסע לאמעריקא ובתשובה הארכתי בזה

לזאת התרנו לו להאיש יצחק יהודא ליבש בר' אברהם אליעזר ליפא הכהן לישא אשה על אשתו רק ישליש בטוחות על ד"מ וג"פ ובהסכמת מאה רבנים מג' ארצות ובאופן שיהי' ברשיון הממשלה יר"ה והסכימו עמנו הרב הגאון הישיש ר' יוסף לעווענשטיין שי' אבד"ק סראצק. הרב הגאון ר' יעקב שור שי' מקוטב. הרב הגאון ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן שי' מפלונסק וכעת רב"ד בווארשא. והרב הגאון ר' חיים מנחם מענדל הלוי קסטנבערב שי' דומו"צ בראדום

ומבקשים אנחנו מכהדר"ג לצרף עמנו להיתר זה לחתום א"ע על הגליון הר"פ לשלוח אלינו הסכמתו ולצרף עמו את הרבנים הבד"צ שי': יחיאל הלוי קעסטענבערג אבד"ק ראדום. יחיאל זאב הלוי אבד"ק קוויף וכעת מורה הוראה בפה ראדום. שמואל טייטעלבוים דומו"צ דפה ראדוה. סימן פ

בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום ה' ואתחנן י"א מנ"א תרס"ט ביער סאקאלניק גליל עירי

שוי"ר לכ' יד"נ ש"ב הרב הגאון וכו' מוהר"ר משה גינז שליט"א אבד"ק קערעסטור במדינת הגר

מכתבו המזהיר הגיע לידי ביושבי ביער ולא אוכל לבוא באריכות. ובקצרה אומר כי גם אני מסכים להתיר לכ"ה שלום בן הרב זאב בעיר ב. סע"ג לישא אשה על אשתו בהסכמת מאה רבנים מג' מדינות. כי כל הטעמים הנאמרים בהיתר של כ"ת נכונים וישרים ומה גם מה שהיא מסרבת לבוא לב"ד וכדעת הגה"ק מסיגיט ז"ל בשו"ת אבני צדק (תאע"ז סי' מ') הן מטעם מורדת והן מטעם עוברת ע"ד במה שאינה רוצית לעמוד לד"ת וכמבואר בשו"ת דברי חיים (חאע"ז ח"א סי' ה') ומעיד שם בשם הגאון בעל חות דעת זצ"ל שעשה מעשה באשה שסירבה לעמוד עם בעלה לד"ת והסכימו עמו אז הגאונים מהרא"ל אבד"ק סטאניסלב ומטאלטשאווע ז"ל ועוד גאוני הדור ההיא ועיין בשו"ת דברי חיים (תאע"ז סי' נ"א) וכן ראיתי בשו"ת יד"נ ש"ב הגאון בעל אוריין תליתאי (סי' קמ"ד) שמתיר לישא אחרת במסרבת לבוא לד"ת דהוית גם עוברת על דת ומביא שם בשם הגאון מליסא ומשו"ת תועפות ראם (חאע"ז סי' ג') להתיר במורדת גם בלי מאה רבנים ולדעתי לעשות היתר דוקא ע"י מאה רבנים עכ"ל. ועיין בשו"ת מחנה חיים (ח"ב סי' כ"ח) וכן מבואר בשו"ת ס' יהושע (חאע"ז סוס"י צ"ח) דגם במסרבת מלעמוד לד"ת חשובה עוברת ע"ד ויכול לגרשה בע"כ גם בתוך יב"ח ע"ש. ועיין בתשובה למהר"ם מרוטנבורג המועתק בתשב"ץ קטן (סי' תע"א) ובהגהות מיימוני הלכות אישות (פי"ד) ובתשו' מצרפים עוד להקל מכח הזמן שכבר כלה אלף הה'. וכ"כ בשו"ת לחם רב (סי' נ"ה) דכן צידד מו"ר בפסקיו (ח"ב סי' רע"ג). והגם שברמ"א (בהג"ה אע"ז סי' א') פסק להדיא דהתקנה במקומה עומדת מ"מ כמה גדולים מצרפים לסניף להקל וכ"ש במקום ספק. גם בד"מ שם מבואר דלאחר כלות האלף החמישי לכו"ע לא הוי אלא מנהג דרבנן וספיקו לקולא ע"ש. ומביא הב"ש וכ"ש לשיטת האומרים דכל עובר חרם ל"ה אלא דרבנן א"כ כשנולד בו איזה ספק בעינן למיזל לקולא. אבל בשו"ת חתם סופר (חאע"ז סי' ב' ג') כ' בשם רש"ל ביש"ש פ"ו דיבמות (סי' מ"א) דכיון דלא נמנו להתיר החרם ככלות הזמן ממילא הוא כמקדם וכ"כ בח"ס (לחו"מ בהשמטות סי' ר"ג) ועיין בשו"ת זקיני החכם צבי סוס"י קכ"ד) דלגבי האשכנזים אין להכניס בסוג ספק אם כלה הזמן דפשיטא לן דלא כלה ע"ש. עכ"פ בנידן דידן אין כאן לא איסור ולא חרם דאנן שליחותייהו דקמאי עבדינן כרבותינו הקדושים מאורי התורה אשר הורו לנו להתיר בכגון דא עפ"י האופנים המבוארים בפסק דמעכ"ת שי'. והנני ש"ב ידידו. סימן פא

בשם ה' ובעזרתו ית"ש ד' אמור תרפ"ט ווארשא

שוי"ר לכבוד יד"נ הרב הגאון וכו' מ' יהונתן אייבשיץ נ"י מו"צ דפה ואתו עמו הרבנים הג' שיחיו

ע"ד שאלתם אודות האיש המופלג ויר"א מ' י"ז שנפל ברשת אשה רעה זה ח' שנים שא"א לדור עמה בשום אופן זה איזה שנים שהלך ממנה ועזב כל אשר לו בידה כי היא ממררת חייו ולא מיתדר להו בשו"א כאשר העידו כמה שכנים ועדות אשר לא יאומן כי יסופר מצרותיו ועינויו כי כשל כח הסבל וכבר היה לו עמה ד"ת בפני הבד"צ בלאדז ויצא הפס"ד שיתן לה ט"ו מאות זהובים והיא מחויבת לקבל ממנו גט פטורים והוא מצידו קיים וסילק ביד הב"ד הסך הנ"ל אבל היא איננה צייתת לדינא ודיינא ומסרבת והוא נע ונד ושלחו לה הבד"צ ג' התראות שתקיימה הפס"ד וגם באיומים שיתנו לו היתר לישא אשה אחרת אבל היא