תירוש ויצהר (שו"ת) ר

אמר מר בר רב אשי הוי קאמינא קמי' דרבא עיי"ש. ועתה בפתחי ספרים ראיתי שכבר עמד לתמוה על הרמב"ם ז"ל בס' הליכות עולם (שער ב' פ"א) וז"ל דרב אשי לא ראה רבא מעולם כדאמרינן יום שמת רבא נולד רב אשי והרמב"ם ז"ל בפתיחת חיבורו הגדול כ' דרב אשי קבל מרבא ונראה שאינו גורס יום שמת רבא אלא עד שלא מת. כמו שיש נוסחאות בספרים. ורוצה לומר עד שלא הספיק רבא ליפטר מן העולם כבר נולד רב אשי והי' ראוי למלאות מקומו עכ"ל. וכן מצאתי בספר היוחסין בסדר האמוראים אות א' וז"ל: ואע"פ שכ' הרמב"ם דרב אשי קבל מרבא כי לפי סברתו הוא כמו בשמואל ועלי וזרח השמש קודם שבא השמש של עלי זרח שמשו של שמואל ושמואל קבל מעלי עכ"ל. שוב ראיתי גם בס' סה"ד בסתו"א אות רב אשי שכ' וז"ל והל"ע וש"י (דף ל"ד) כתבו נראה שהרמב"ם גורס אלא עד שלא שקעה וכו' ולגי' זו נראה הכרח מש"ס ברכות (דט"ו) וחולין (דמ"ו) דאי' שם א"ל רבינא לרבא. וכיון דרבינא תלמיד חבר לרב אשי ורבינא ראה את רבא על הסתם רבא ראה גם את רב אשי עכ"ל. ועיין בס' קהלת יעקב בחלק לשון חכמים אות צ"ג. ועיין בס' מנחת חינוך מצוה ש"א והנה אם נאמר כגירסת התוס' והרמב"ם ז"ל יהי' ניחא לי מה דאיתא בזבחים (דף ב':) א"ל רבינא לר"פ לא הוית גבן באורתא בתחומא בי חרמך דרמי רבא מילי מעלייתא. א"כ לכאורה אם נאמר דביום שמת רבא נולד רב אשי. א"כ איך הי' רבינא שהי' תלמיד חבר של רב אשי. בחברותא דרבא. ובפרט שמפורש יוצא מפי רבינו בחיא"ג מהרש"א (ב"מ דפ"ו) דרב אשי הי' קשיש מרבינא. א"כ היאך ראה רבינא את רבא אם רב אשי לא ראהו. וגם מצינו בש"ס פסחים (די"ב ע"ב) איתיבי' רבינא לרבא ובסנהדרין (דמ"ח ע"ב) א"ל רבינא לרבא מי איכא דוכתא וכו' וכן בש"ס ברכות (דל"ג ע"ב) א"ל רבינא לרבא הלכתא מאי וכן שם (דל"ח ע"א) יתיב רבינא קמי' דרבא וכן בפסחים (די"ד) ובב"ק (די"ד ע"א) איתא אמר רבינא משמי' דרבא. אבל אם נאמר דהי' הגירסא עד שלא מת ניחא שפיר. ולפי"ז תהי' מיושבת קושית הרא"ש (חולין פ"ג אות כ"ג) בהא דאי' בב"מ (דף כ"ח) אמר רבינא גלימא מכריז. רבא אמר אפי' תימא אבידתא מכריז. והלא ביום שמת רבא נולד רב אשי שהי' רבינא תלמיד חבר שלו. אכן לדברינו ניחא ודו"ק

וכן יהי' נכון לפ"ז הא דב"ק (דצ"ז ע"א) א"ל רבא לרב יהודא ולכאורה הרי רבא נולד ביום שמת רב יהודא (ושם יש גורסים משום זה רבה) וכן מצינו בש"ס שבת (דקכ"ט ע"א) יומא (דע"ט ע"א) אמר רבא אמ"ר יהודה (ודעת התוס' ע"ז די"ט ורשב"ם ב"ב דקי"ד וביבין שמועה כלל רמ"ד ובשאר ספרים דאם איתא אמר פ' אמר פ' ש"מ שתלמידו הי') ואיתא בפסחים (דקי"ז ע"ב) אמר רבא אשכחתינהו לסבי דפומבדית' דיתבי וקאמרי ואמינא להו אנא הרי דהי' רבא עם סבי דפומבדיתא דהם רב יהודא ורב עינא כדאיתא (סנהדרין די"ז:) ועיי"ש ברש"י. אך לדברינו ניחא שפיר. ועיין סנהדרין (דף כ"ט) אמר לי' רבא לרב יהודה עיי"ש

והנה איתא (פסחים דק"ד ע"ב) א"ל רב יהודא לר"י ברי' וכו' אזל שדר לי' אביי וראיתי שם בהגהות מלא הרועים שכ' וז"ל מבואר דאביי הי' גדול בימי רב יהודא וקשה דאיתא (ברכות דמ"ח ע"א) אביי ורבא הוי יתבי קמי' דרבה משמע שהיו שניהם קטנים וא"כ ע"כ לא הי' אביי קשיש מרבא רק בזמן אחד נולדו ואמרי' ביום שמת רב יהודא נולד רבא וא"כ איך יצוייר שיהי' אביי גדול בימי רב יהודא וכו' ולפמש"כ הרמב"ם דרב אשי תלמידו דרבא ואף דשם נאמר ג"כ ביום שמת רבא נולד רב אשי וע"כ צ"ל דס"ל נולד לאו דוקא עכ"ל אכן לפי המשך דברינו ממילא ניחא

וראיתי בס' דברי שאול (על אגדות חולין דנ"א) בהא דאי' שם רב עוירא וכו' מפטיר כנסיות לעילא מרבי כ' וז"ל: ותמיהני טובא דהרי אביי ורבא היו שניהם ילדים קטנים כדאי' (ברכות דמ"ח) והרי בקידושין אמרו כשמת רבי נולד ר"י וכשמת ר"י נולד רבא הרי דהיו שלשה דורות מרבי עד אביי ורבא ואיך אפשר שיהי' אביי מכיר את ר' עוירא שהי' מפטיר לעילא מרבי וכו' וצע"ג עכ"ל. וראיתי להגאון בעל מלא הרועים (בספרו בית ועד לחכמים אות ע' ערך עוירא אות א') שכ' וז"ל: בחולין (דמ"ב ע"ב) משמע שהי' רב עוירא תלמיד רבא ובחולין (דנ"א) מבואר דהי' רב עוירא בימי רבי ובודאי אין זה רב עוירא תלמידו של רבא דהרי ביום שמת רבי נולד ר"י וביום שמת רב יהודא נולד רבא. וצ"ל דתרי ר' עוירא היו אחד בימי רבי ואחד בימי רבא. מיהו י"ל דאחד הי' דהרי חזינן דזהו שהי' בימי רבי הי' בימי אביי כדאיתא שם בחולין דאביי שלח בתרי' ולא בא. ואביי ורבא בזמן אחד נולדו. א"כ יכול להיות שקבל אח"כ מרבא עכ"ל. אבל לדברינו ניחא דהא רבא הי' בימי ר"י ורב יהודא הי' בימי רבי ויוכל להיות שרב עוירא ראה את אביי ושהי' תלמיד רבא אח"כ. והבן

ולפ"ז ג"כ יבוא על נכון מה שתמה בשו"ת הרלב"ח (סי' י "ב) על מה שמצינו בש"ס חולין (ד"ג) שמתרצו אביי ורבא על מה דמקשה רב אשי עיי"ש. וכן קושית הסדר הדורות (ח"א בהקדמתו ד"ח ע"ב) מהא דאי' (יבמות דל"א) דאביי תירץ הא דמקשה הש"ס על רב אשי והרי אביי מת קודם רבא כדאיתא בפ'. הרואה וביום שמת רבא נולד רב אשי עכ"ל. אך אם כהגירסא עד שלא מת ניחא שפיר ועיין מס' סוכה (דכ"ו ע"א) א"ל אביי לרב אשי ואף דמת אביי קודם רבא עיי"ש בהגהות מהג' מהר"י ברלין. ולהנ"ל ניחא. וכן בש"ס כתובות (דקי"א) איתא שהי' רב אשי בזמן אביי עיי"ש

גם יבואו לנכון קושיות הסה"ד בהגהותיו לש"ס כתובות (דס"א ע"א) בהא דאיתא שם א"ר הונא בדק לן ר"ה בר חיננא היא אומרת להניק וכו' וצ"ע הא ר"ה מת קודם ר"י כדאי' (תוס' מנחות דל"ו) ורבא נולד ביום שמת ר"י ובסנהדרין (דפ"ד) אמר רבא לר"פ פוק תרגמה לר"ה בר חיננא ואיך אמר ר"ה שבדק לן ר"ה ב"ח כאילו הי' רבו דרב הונא עכ"ל. וראיתי בסדה"ד ח"ב סדר תו"א אות ה' כ' לתרץ לעצמו עפ"י גירסת הילקוט (בראשית רמז ל"ג) אמר ר"פ בדק לן רבא היא אומרת להניק עכ"ל. אכן לפי דברינו ניחא

וכן יהי' אפשר לתרץ קושי' תוס' בכורות (די"ד) והובא גם בהרא"ש ב"מ (פ"ד סי' ז') על גירסת הש"ס (ב"מ דמ"ז) אמר רבא אמר רב הונא מכור לי באלו קנה. והלא רבא לא ראה לר"ה (שמת קודם ר"י) וגם לר"י לא ראה דהא ביום שמת ר"י נולד רבא עיי"ש. ולפי גירסת התוס' שבת והרמב"ם יהי' ניחא שפיר. ויש הרבה עוד לדבר בזה מדברי התוס' יבמות (דכ"א ע"ב) ועיין ברש"י גיטין (דכ"ט פ"ב) ועי' בתוס' שבועות (ד"ה ע"ב ד"ה רבא) ועיין ברש"י חולין (די"ז ע"ב) ובתוס' ע"ז (דל"ה ע"ב) עיי"ש בכל המקומות הללו ויתישבו קושיות הרבה

ובתשובה שכתבתי אדר"ח כסלו תרפ"א לידידי הרה"ג ר' לוי אווצינסקי נ"י אבד"ק אויטץ ג"כ עד"ז לישב קושי' זקני הגה"ק שר התורה בעל "סדר הדורות" ז"ל דאיך הי' לרב הונא בנו רבה כמבואר במגילה (דכ"ז) הלא רב אדא בר אהבה קלל לחובה אשתו של רב הונא וכולהו שני דר' אדא ב"א לא אקיימו זרעא לרב הונא (ב"ק ד"פ). ורב הונא מת קודם רב אדא. דרב הונא מת קודם רב יהודא וביום שמת רב יהודא נולד רבא. ור"א ב"א מת בימי רבא וכו' ע"ש בס' דברי לוי (דנ"ט ע"ב) ולדברינו ניחא: ידידך ש"ב.