תירוש ויצהר (שו"ת) קצח

רק מתקנה שהרי מדינא דש"ס אמרינן להיפך עבד לוה וכו' ויעיין בזה בכנה"ג חו"מ סי' י"ד בהגהות הטור אות כ"א ויעיי' במל"מ בפ' כ"א ממלוה ד"ה ועוד יש לחקור בספק בתקנה עיי"ש. וגם חוץ מזה הרי הבעל כבר הי' שם בריגא עם הרב הגאון מפלונסק נ"י והיא לא רצתה לעמוד לד"ת אצל הרב מריגא. וגם חוץ מזה הד"ת מוכרח להיות בווארשא ולא בריגא. ואף לא במקום הבעל מטעם המבואר ברמ"א חו"מ סי' י"ד סוף סעי' א'. וכבר היתה מסרבת איזו פעמים ולא רצתה לדון עמו בווארשא ואף לשלוח מורשה ממקומה לווארשא לא רצתה. ובפרט שגם בריגא אין רצונה לדור עמו בלתי אם ישליש הנדוני' שלה וגם ישליש הונו להבאנק ויפרנס א"ע מהפ"ט בדוחק ובפלונסק יש לו פרנסה בריוח ובודאי שזה אין הבעל מחויב עפ"י דין. וכיון שאינה רוצית רק בתנאי זה א"כ היא מורדת גמורה ודאי. וודאי דבנ"ד נקראת מורדת ומסרבת והעיקר מחמת הסכנה כנ"ל ואף תנאי בפירוש ל"מ במקום סכנה כמבואר בכנה"ג סי' ע"ה אות י"ח וכ"ה בתשו' אבן שוהם דבמקום סכנה אף תנאי ל"מ ואף ערבות ל"מ במקום סכנה ושם באבן השוהם סי' ב' הסכים לזה הגאון הקדוש ר' נפתלי כ"ץ. אך עכ"ז אף שהיא מורדת ומסרבת על ממון לא נוכל לדונה שלא בפני' וישליש הבעל הנדוני' שלה עם תוספת שליש מזומן כפי מה שיפסקו לה הב"ד בפלונסק וגם ישליש הבעל ג"פ ביד שליח להולכה שכל זמן שתרצה לקבל גיטה ימסור לה השליח הגט ואזי באם יסכימו לזה עוד צ"ט רבנים וגם יציע הבעל את הדבר לפני הממשלה יר"ה והממשלה יתנו להבעל רשות אזי גם מצד דין תורה הקדושה אין על הבעל מפלונסק שום חדר"ג ויכול לישא אשה אחרת

ע"ז באעה"ח היום מ"ז למב"י שנת תרע"ג לפ"ק. יואב יהושע חופק"ק קינצק. הנה ראינו דברי הרב הגאון המפורסם אב"ד דק' קינצק שליט"א ודבר המפורש א"צ ראי' ולזה הננו מסכימים להיתרא דהאי גברא מפלונסק לישא אשה אחרת

נאום יהודא ליב ברי"י ז"ל חיב"ק ראדזאנאוו. נאום חיים ברי"א ז"ל הכהן מו"צ בק' ווארשא. ונאום יוסף בורשטיין מו"צ בק' ווארשא. גם הבד"צ דק' עיר לאדו מסכימים לההיתר הנ"ל נאום יוסף פיינער מו"צ דק' לאדו. נאום נתן בהה"צ מור"ם זצ"ל ליפשיטץ מו"צ דק' לאדו. ונאום אברהם אלעור רוטענבערג מו"צ דק' לאדו. ועוד שאר רבנים גאונים מפורסמים מסכימים לההיתר הנ"ל. סימן עז. ב"ה יום ג' דחנוכה תרפ"ח ווארשא

לכ' המופלג וכו' מ' דוד נ"י אצאפ בווארשא

קבלתי מכתבך והנני בתשובה. דאיתא בגמ' גיטין ' (דף נ"ח ע"א) מעשה בריב"ח שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק א' יש בבית האסורים וכו' אמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו התינוק ואמר הלא ד' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל וכו' ולא הי' ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו רבי ישמעאל בן אלישע. וכבר תמהו המפורשים במה הכיר בתינוק זה שהוא חכם ויהי' מורה הוראה בישראל. הלא לא השיב לו רק קרא כדכתיב. ובספרי על כללי הש"ס שחברתי בילדותי כתבתי בענין כל פסוקא דלא פסקי' משה אנן לא פסקינן לי' (תענית דכ"ז ע"ב. מגילה דכ"ב ע"א). והנה בתוס' סוכה (דל"ח ע"ב) מקשים מהא דאמרינן שם הוא אומר אנא ד' הושיעה נא והם אומרים וכו' הוא אומר אנא ד' הצליחה נא וכו'. והא אנן מפסיקין הפסוק. הכא שאני שאמרוהו ב' בני אדם כדאיתא בערבי פסחים עכ"ל, והיינו דאמרינן בפסחים (דקי"ט) אנא ד' וכו' אמרו אחי דוד. אנא ד' הצליחה נא אמר דוד. וכיון דמתחילה נחלק הפסוק לשנים גם אנחנו רשאים לחלקו. וראיתי במג"א (סי' נ"א סק"ט) שכ' תמהתי על שנהגו ביום המילה שאומר המוהל וכרות ומחלק קצת פסוקים דהא איתא סופ"ק דברכות (י"ב ע"ב) כל פרשה דלא פסקה משה רבינו וכו' ונ"ל הטעם דאמרינן בסוטה פ"ה משה א' אשירה לד' והם אמרו אשירה לד'. א"כ מתחילה נאמרה פסקי פסקי לכן אנן נמי אמרינן אותה עכ"ל. והוא כסברת התוס' הנ"ל

ב) הנה הכלבו מביאו המג"א (סי' תכ"ד סק"ח) תי' על קושית התוס' הנ"ל מאנא ד' דדוקא בתורה ובנביאים. אבל בכתובים אפשר דשרי לחלק ע"ש. ועי' ברוקח (סי' שי"ט) טעמים על הא שמחלקים פסוק יהללו את שם ד'

ג) וראיתי בשו"ת דברי יעקב (סי' ד') שנשאל על אמירת י"ג מדות בסליחות ומסיימין בתיבת "ינקה" דהוא באמצע פסוק. והשיב דכלל זה הוא רק באומר דרך קריאה כאדם הקורא בתורה. אבל דרך תפלה ובקשה לית לן בה. ולכך גם בתפלת י"ח נאמר כמה תיבות מהתורה ומסיימין באמצע כמו אלקי אברהם וכו' והוא כמש"כ המג"א (סי' רפ"ב סק"א) לענין דאיתא (ברכות די"ב ע"ב) כל פרשה דלא פסקה משרע"ה אנן לא פסקינן ואנו אומרים פסוקים בתפלה די"ל דדרך תפלה ובקשה שרי ע"ש

ד) ולפ"ז מחדש שם בשו"ת ד"י לפי המבואר (בש"ע או"ח סי' תקס"ה) דיחיד האומר י"ג מדות צריך שיאמר דרך קריאה כקורא בתורה. א"כ אסור ליחיד לסיים ונקה. וצריך לגמור כל הפסוק ע"ש. ובאמת ע"פ סברא זו יש לתרץ גם קושי' התוס' סוכה הנ"ל באנא ד' דהוא דרך בקשה

ה) והנה ראיתי בשו"ת ח"ס (חאו"ח סי' יו"ד) שכ' על מה שנוהגים להתחיל קידוש ליל ש"ק מויהי ערב ויהי ביקר יום הששי והוא באמצע הפסוק ואמרתי ליישב המנהג כי ברצונם להתחיל יום הששי מפני צירוף שם הוי"ה שבראשי תיבות יום הששי ויכלו השמים. ולא נכון להתחיל יום הששי שאין בו משמעות של כלום וע"כ לצרף