תירוש ויצהר (שו"ת) קפה

לך פרישות גדול מזה כי באמת הדברים הללו הם טובים אך שאין בהם פנימית עכלה"ק. ועי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' י"א ובשו"ת מהר"ם שיק ח' או"ח סי' מ"ג ובס' מקור חיים (צאנז) (דף מ"ד ודס"א) ובשו"ת חסד לאברהם או"ח סי' ט' ובשו"ת בית היוצר סי' ה' שנדפסו מחדש ומבררים הלכה זו

ועתה נדפס מחדש ס' לבושי מכלול וכ' שם (ד' כ"ב ע"ב) אם מותר לשנות נוסח אשכנז לספרד עי' ת' שיבת ציון (סי' ה') בסופו ובתשובת משיב דבר (א"ח סי' טו"ב) בסופו שניהם לד"א נתכוונו תפלה בלחש אסור לשנות ובענין לשנות הנוסח עי' מהרשד"ם א"ח (סי' ל"ה) ובתשובת ש"א חולק עליו ועי' שו"מ (מ"ג ח"א סי' רמ"ז) כ' מהרשד"ם היה ספרדי ועי"כ צידד לנוסח ספרד אבל אנן בדידן מבני אשכנזים אנחנו וגם מדינת הגר רק החסידים מעת הבעש"ט הקדוש התחילו ליסד מנהג נוסח הספרדים וכו' ומהגם מצות תפילין בחוה"מ א"א לעקור מ"ע לאיש אשר יתילד על ברכי אשכנז מחויב להחזיק זה הנוסח ועי' ת' דברי חיים ח"ב סי' ח' התיר לשנות נוסח אשכנז לספרד. ואם בתשובת מהר"ם שיק (או"ח סי' מ"ג) תמה על הד"ח בתשו' בית היוצר (סי' ה') מתרץ דבריו ועי' ת' חסל"א (א"ח סי' ט') כתב לפמ"ש הרש"ל בתשובה יו"ד היכא דבדיעבד מותר והוא מצוה משום חסידות מותר לשנות הה"ד בנוסח התפלה כיון דבדיעבד יצא אפי' משנה נוסח הברכה כמ"ש הכס"מ פ"א מה' ק"ש ה"ז משא"כ לשנות המנהג בהנחת תפילין בחה"מ זה אסור ועי' ת' בי"צ יו"ד ח"ב סי' פ"ח כ' ראיתי הרבה מבני עליה שאבותיהן היו מניחין תפילין ועכשיו כל בני ספרד נהגו שלא להניחם דמצאו בזוה"ק שא"מ מי שמניח תפילין בחוה"מ: והנני גיסך ידידך. סימן עג

בשם ה' ביער שוידר סביבות ווארשא יום ועש"ק שלח כ"ז היון תרצ"ה

לכ' הרה"ג וכו' מ' יהודא ארי' פליישער נ"י דומ"ץ בק' דאברזין

מכתב כ"ת נשלח אלי לכאן. ולאשר אין לי ביער ספריי הנצרכים לתשובה על שאלותיו בדבר תיקון העירובין בעירו ועם זה חסרון בריאתי ל"ע והחמימות השוררים עתה מה שלא נהיית כזאת יותר ממאה שנים כפי דברת היודעים עד שקשה העיון בהלכה ע"כ לגודל הענין והתיקון שרוצה כ"ת לעשות בעירו אני שולח לכ"ת קונטרס מיוחד בה' עירובין אשר לפני הרבה שנים שאלו הרבנים הגאונים מנויארק אותי ואת מחותני הגה"צ ר' יוסף זצ"ל לעווינשטיין אבד"ק סעראצק ואנחנו נזדמנו לפונדק אחד בכדי להשיב חו"ד. וזה אשר השבנו. ואולי בזה ימצא כ"ת איזה סיוע ועזר להוציא לאור מחשבתו

ב"ה יכתבו ויחתמו בסשצ"ג כבוד הרבנים הגאונים המפורסמים והמו"ץ שליט"א ומנהלי עדת ישורון החרדים דק' נויארק

אחדשה"ט כמשפט זה איזה ימים הגיעני מכתב מהחרדים הידועים ובקשו להשיב בדבר היתר הטלטול בשבת במחנתכם ולאשר נודע הדור האחרון בניכם אשר יקימו ההכרח לטלטל באיסור ינתק אותם לאט לאט לכל המלאכות האסורות ביום השבת אות בין ישראל להשי"ת כי כל העמים בוחרים זה בראשון וזה בששי ולא ביום מנוחתנו ואחרי כי אין האות תקוע בינינו יצמח דור סורר ומורה איננו שומע בקולנו לזה רצונם להשתדל בהיתר הטלטול עד כי לא ימצאו מקום להנתק מכל וכל וכמבואר בח"מ (רס"י קס"ב) דכופין זא"ז לעשות לחי וקורה למבוי וכש"כ בהשתדלות בין העכו"ם מצוה גדולה להזדקק לזה אם נוכל כמ"ש החת"ס (חאו"ח סי' צ"ט) ובשו"ת הר הכרמל (סי' י"ח) להעמיד ת"ח בכל ע"ש לפקח על עסקי עירובין. ואנחנו כותבים רק לעצמינו לצדד. אבל ח"ו להלכה ולמעשה עד יראו בהתאספות הרבנים אשר לפניהם לרחק ולקרב כי בטרדותינו המתמידות די להפקיע א"ע בביתינו כדאמר רב (סנהדרין ז':) ברעות נפשי כו' ובפרט להיות מחטיא את הרבים בדור דורים ואפי דלימטי' שיבא מכשורא לא נחפוץ ואם יראו הרבנים הגאונים היתר נשמח אם יתעורר זכות ע"י. ולאשר ידינו כבידות מלכתוב לא באנו פה לפלפל רק בקיצור נמרץ

מהות השאלה כפי שכלינו. העיר הזאת מוקפת נהר הנקרא האזסאהן מארבע רוחות. רק בצד אחר יש אשר הנהר הולך רחוק כמו מיל שלנו מן העיר. ובצד העיר נעשו גדודים הנקרא באלוואר גבוהים מעשרה והנהר אצל הגדוד הוא עמוק שספינות הולכות בו והנהר ילך בקירוב להעיר שגם אצל הנהר ממש עמודים וחומות וגם על רובא עמודים עומדים הבנינים המוכן לספינות להוליך הסחורות ולהביאם. הנקרא שפייכלערס וגם מקומות הנקראים וואגזאל מקום שיסעו לעבר השני או לאיירופא או למקומות אחרים. והנה יש באמצע העיר עמודים גבוהים אשר עליהם הולך המסה"ב כעין תמונת גשר וזאת הולך ממזרח למערב כזה: $ציור בספר

$ והנה הרמב"ם בתשו' פאר הדור (סי' קל"ב) כ' דאף כי הנטען על השפחה ונשתחררה א"י לישאנה לכתחילה אנן פסקינן כך מפני תקנת השבים מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו וסמכנו על מאמרם ז"ל בברכות נ"ד עת לעשות לה' הפרו תורתך ויכול לישאנה עכ"ל. ובתועפת ראם (חאהע"ז סי' ט'). ובקידושין (דכ"א) כנגד יצה"ר מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות כו'. וכן בתשו' מהר"י מינץ (סי' ה') התיר בזונה מינקת שהיא מופקרת להנשא בשביל שלא תצא לתרבות רעה וה"ר (מגיטין דל"ח) ההוא אמתא דהות בפומבדיתא דהוי עבדי בה איסורא כו' מודה ר' יהודה משום מילתא דאיסורא ע"ש. וכן לדעת הרמב"ם (פי"ד מאישות) כופין לגרש בטענת מאיס עלי שלא תצאנה בנות ישראל לתרבות רעה אלא שהמהרי"א (סי' קל"ח) ורדב"ז (ח"א סי' קפ"ז) דחו זאת דשם הטעם דאנן סהדי דגמר בדעתו לגרש ברצון לשמוע דברי חכמים. אך הט"ז ביו"ד (סי' של"ד סק"א) השיג עליהם ודעתו דהיכא שיצא לתרבות רעה יש לחוש שלא לנדותו. ועי' בשו"ת בשמים ראש תקצ"ב בהך עובדא שמובא בחו"מ (סי' כ') בשם הרא"ש דאינו מן הדין. ובשו"ת קרית חנה (סי' ב') ובפחד יצחק ערך גילוי עריות לדחות דברי הט"ז ובחוות יאיר (סי' מ"א) הק' על